אני קוראת את הסיפורים, רואה את השמות ובוכה.
חושבת מה עובר על המשפחות האלו יום יום כי בשבילם יום הזיכרון הוא בכל רגע שעובר, הזיכרון לא יפסיק ללוות אותם כל החיים.
עוד שעה אני הולכת לבית הספר שלי עם מדים בפעם הראשונה כי לצערי שנה שעברה לא יכלתי להגיע ובאמת שאני מרגישה גאווה ללבוש אותם רק בזכות אותם חללים שבזכותם אנחנו כאן.
לפעמים אני כל כך שונאת להיות בצבא ואני כל כך שבוזה אבל בא היום הזה ומכניס אותי לפרופורציות לגביי השירות שלי והחיים בכלל, ואני מקווה שלמרות כל הכאב והעצב ביום הזה תקחו מימנו משהו גם אתם כי היום הזה אומר המון ומלמד המון.
רובכם עדיין לא בצבא אבל עוד שנה, שנתיים, שלוש גם אתם תלבשו את המדים ואני מקווה שבאמת תעשו את זה כי מעבר לזה שזו חוויה מדהימה שתזכרו כל החיים ואני חושבת שכל אחד צריך לעבור אנחנו חייבים את זה להם, לאלו שנפלו בשבילנו למען ביטחוננו.
תודה לכל אותם אלו שהקריבו את חייהם למעננו
יהי זיכרם ברוך
יהי זכרם ברוך=[
מי כמוני מכיר את הכאב הזה וכן זה כבוד לעמוד על מדים בבית הספר ולכבד את הנופלים=[
😢 יהיה זיכרם ברוך..
כל כך כואב
QUOTE (hofit_ @ 07/05/2008) 😢 יהיה זיכרם ברוך..
כל כך כואב
😢 😢
