אתם חושבים שזה קל
אתם לא יודעים שוב דבר
אבא חוזר הביתה מאוחר
בסוף כל יום שנגמר
שיכור מתנדנד מצד לצד
אני מחכה בחדרי לבד.
אמא ברחה לחדרה שותקת
ואני? לא צועקת.
ואם אני לא מסכימה,
אם אני עונה
אז הוא ירביץ, יקלל
ינשק וישתולל.
ככה עובר לו עוד יום
לפעמים מרגישה שזה סתם חלום
אבל זאת מציאות, אני מגלה
כשאבא מוריד לאט את השמיכה
אחרי שהוא מסיים, הוא נרדם
ואני יודעת שזה הזמן
להודות לאלוהים שזה נגמר
אבל אני יודעת שזה יקרה שוב מחר.
אני הולכה לאמא, מחבקת אותה
אומרת לה שזה לא אשמתה
אסור לספר לאף אחד
שמישהו יגיע ויחזיק לי את היד.
ובינתיים, אני שותקת
מדי פעם מאבא חומקת
אין כל כך מה לעשות בכאלה מצבים
הרי מי יאמין לילדה בת 5 שנים?




