-אלופים של החיים-
הם חיו באכזריות, כל יום הפך לסבל
מכים ללא הרף, מכאובים רודפים אותם יומם ולילה
ילדים פעוטים אשר מבקשים את אמם,
אין אוכל, הם צווחים.
החייל בא מכה בחוזקה, דם שוטף את גופם.
מעבירים אותם ממקום למקום, ולבסוף נשארים במחנה ההשמדה.
עומדים בתור לשניית ההרג, מחכים לחנק שימוטט.
הם מצפים לישועה, מקווים שהסבל ייעלם, רוצים לדעת שזהו חלום.
ילד נהרג, אחריו אמו,
תינוק חציו לשניים,
בכי שבוקע מגרונם מרעיד את הכאב באוויר.
הגוף נשרף, עולה באש, חייהם נעצרו בשנייה אחת
אין יותר מכאוב, נאכלה הנשמה.
כך יום עובר בגטו,
ימים של שריפות וכאב נספג באש.
הם שרדו, הם חוו, ולעולם לא יישכחו
אותם השרידים הנלחמים,
אלו הם האלופים של החיים.
=========
😢
תהייה נשמתם צרורה בצרור החיים.




