אושרי-טוב... דיי התנחלתי פה.. אז.. אני עפתי..
אמר וליוויתי אותו לכניסה של הבית.
הוא בא לתת לי נשיקה בלחי ואני באתי לתת לו ושנינו הפנינו את ראשינו לכיוונים שונים כך שיצא שהשפתיים שלנו נגעו אחת בשנייה.
במהירות התנתקנו אחד מהשני ואני והוא הסמקנו בטירוף.
אורי-אממ.. ב..ביי. אמר ובא לתת לי נשיקה בלחי אבל אז התחרט ולחץ לי רק את היד.
הוא נעלם מדלת הכניסה אז סגרתי את הדלת.
נשענתי עלייה מספר שניות תוהה מה קרה כאן עכשיו ועליתי לחדר בחזרה.
--
כמו שכבר בטח ניחשתם איחרתי לאריאל.. אז היא התקשרה כדי לבדוק אם הכול בסדר אצלי.
אני-הלו?
אריאל-סתיוי הכול בסדר?
אני-כן.. בטח.. למה שלא יהיה?
אריאל-כי את מאחרת.. אז חשבתי קרה לך משהו.
אני-אההה חח לא... אני אספר לך כבר מה קרה אצלך.. אני בדיוק מארגנת תיק ובאה.
אריאל-'קיי מאמי. מחכה לך.
אני-חחחח טוב.. בייו.
אריאל-בייו.
וניתקנו את השיחה.
אירגנתי במהירות תיק להיום בלילה ובגדים למחר ויצאתי.
*מחר זה יום שישי אז לא לומדים 😛*
לאחר בערך 3 דקות הגעתי לבית הסמוך אליי-הבית של אריאל.
צילצלתי באינטרקום וענה לי קול גברי.
אני-הלו?
...-כן? מי זו?
אני-סתיו.. באתי לאריאל.
...-אה.. כן,בואי. גב' בן דור מחכה לך.
אמר ופתח לי את השער של הבית.
ניכנסתי פנימה ובחיים שלי לא ראיתי כזה בית... אבל בואו אני אגיד לכם משהו?!
הוא קצת יותר קטן משלי 😛
הבריכה מצד ימין והחצר מצד שמאל,כמו אצלי,רק שהשטח של הבית שלה הוא יותר קטן משלי.
הקול ששמעתי דרך האינטרקום יצא אליי וזיהיתי אדם מבוגר בערך בן 50+.
הוא התקדם אליי בזריזות ולקח איתו את התיק והדברים שלי וליווה אותי לדלת הבית.
הוא נתן לי להיכנס ראשונה ונכנס מיד אחרי.
אני-תודה אממ.. רק איך קוראים לך אדוני? שאלתי
...-ראול,לשירותך.
אני-חח נעים מאוד ראול.. אז אני סתיו.
ראול-נעים מאוד סתיו.
החדר של הגב' הוא בקומה ה-4. את יכולה לעלות במעלית או במדרגות.
המעלית היא בכיוון הזה,והמדרגות כאן מלפנייך.
אני-וואאיי! פלטתי.
ראול-חחח כן.. גם אני הייתי ככה כשבאתי לכאן בראשונה.
אני-אה.. חח. טוב אז.. ניראלי שאני אעלה במעלית.. אני עצלנית ל קטנה לחשתי לו את המשפט האחרון.
ראול-אווקי.. מכאן גברתי.
אני-סתיו בבקשה.
ראול-אוקי.. מכאן סתיו.
אני-חח תודה.
ראול-אין בעד מה חמודה.
הוא ליווה אותי למעלית ווניכנס איתי אלייה גם,לחץ על הקומה הרביעית ועלינו בשקט.
לאחר מספר שניות דלת המעלית נפתחה וגיליתי קומה שאיך שניכנסים זה בעצם חדר אחד ענקיייייי לא קומה.
הוא שם את הדברים שלי בצד המעלית ונכנס אלייה שוב בלי לאמר מילה ונעלם.
לאחר מספר שניות באה אליי בצהלה אחת גדולה אריאל.
אריאל-סתייווויי!! צעקה וחיבקה זתאומרת מחצה אותי!
אני-אריאליי!!!מה נשמע?! שאלתי והחזרתי לה חיבוק.
אריאל-הכול מעולה. מה איתך נסיכה שלי?!
אני-הכול אחלה.
אריאל-טוב בואי. המ נעמדנו ככה כמו שתי סתומות בכניסה?!חחח בואי כנסי.
אמרה והיא לקחה תיק אחד ואני תיק אחד וניכנסנו ל"חדר"שלה.
כל הקומה הייתה צבועה בצבע כחול,תכלת וירוק כהה כהה-כמו הים.
המיטה שלה הייתה ממוצעת בדינים עם פסים עלייהם באותם הצבעים כמו כל הקומה וכך גם השטיח,הארון,השידה,הסיפרייה והמחשב.
אני-חחחח את ממש אוהבת את הים הא?!
אריאל-מתה עליו.. לפני שעברנו לפה כל היום הייתי בים..
עד לפני ה... טוב.. מה זה משנה?! חח העיקר שאת פה וזהו..שינתה את פרצופה מעצוב לשמח בשנייה.
עדיין ראו סימני עצב בעייניה אבל החלטתי לא להעיק עלייה,ואם היא תרצה היא יודעת שהיא יכולה לסמוך עליי ב-ה-כ-ו-ל-!
כצפוי אני ואריאל התחלנו להשתולל,לרקוד,לשיר להפרע,לספר חוויות טובות ואז הגיע הרגע..
ששינה לי את כל החיים-לטובה כה?!-
אריאל-תגידי סתיו.. מה דעתך על שינוי?! שאלה אחרי שנרגענו מהצחוק.
אני-מזתאומרת שינוי? שאלתי חוששת.
אריאל-שינוי.. כאילו.. לא פנימי.. חיצוני.
תיראי.. את ילדה יפה.. אבל את מסתירה את זה מאחורי התדמית הזאתי שלך.. אמרה ספק חוששת ספק החלטית.
אני-חח איזו תדמית כבר יש לי?!
אריאל-את יודעת שהכרתי אותך רק היום.. אבל כבר שמתי לב שאת ילדה מאוד מופנמת..
הרי.. כשכל הילדים באו אליי בהפסקה את יצאת במהירות מהכיתה..
היית צריכה להישאר שם,עזבי עכשיו את זה שבכלל לא רציתי להיות איתם כן?! אבל היית צריכה להישאר שם.
אני אישית חושבת ששינוי חיצוני ייעשה אצלך הבדל אדיר בביטחון בעצמי הנמוך סליחה כן?! אבל הוא נמוך.. אמרה בכנות והשאירה אותי,
חסרת פעימה.
אני-אממ. לא ידעתי מה להגיד..
אריאל-תיראי.. תני לי לעשות לךל שינוי.. אם את אל תרצי.. את תמיד יכולה לשנות את עצמך בחזרה.. אני תמיד אוהב אותך כמו שאת,
ואת יודעת את זה. העיקר זה שאנשים אחרים יכירו אותך ויכירו גם את האישיות הנהדרת הזאת שיש לך.
אני-אממ... בסדר. אני מוכנה. אמרתי לאחר הרהור ארוך.
אריאל-יייייייש! צעקה וחיבקה אותי.
עכשיו בואי.. המשיכה את דברייה וסחבה אותי לארון שלה.
היא הוציאה כמה שמלות,סקיני ג'יסים,טוניקות,נעלי עקב וכמה אביזרים ופיזרה אותך על המיטה.
היא לקחה בהתחלה שמלה בצבע אפור כזה מהממת-
ודחפה אותי לאמבטיה כדי שאני אחליף בתהחלה דיי התנגדתי אבל אז כבר לא הייתה לי ברירה אז ניכנסתי והחלפתי את הפיג'אמה שלי,
לשמלה היפה.
היא דפקה לי שתי נקישות על הדלת ופתחה אותה בעדינות.
היא הסתכלה עליי המומה ולא אמרה מילה.
לאחר מספר שניות היא הלכה וחזרה עם זוג נעלי עקב גבוהים ביותתתתתר! בצבע אפור משובץ-
ונתנה לי לנעול אותם.
נעלתי אותם ויצאתי בזהירות וכאבי תופת מהשירותים.
אריאל-אממאא!!!! איזו יפה אתתתתת!!!!
בשנייה ניכנס ילד גדול מאיתנו בשנתיים בערך והביט בי.
אני-אממ.. מי אתה?!
אריאל-אאההה כן.. זה שניר,אח שלי.
אני-היי. אמרתי והסמקתי.
שניר-היי.. וואאיי את יפה!
אמר.
אני-חח תודה.
לאחר כמה מדידות נוספות שניר הלך ואני ואריאל הלכנו לישון.
אאהה שכחתי.. שניר ואריאל נורא דומים.. אותו צבע שיער,אותו צבע עיניים.
😛
לילה טוב..
סליחה על הנטישה.. אוהבת 3>
