כשבאת אליי ,
ביום אפור מין הימים .
ישבתי שקועה בלא נודע ,
והומזיקה שמתנגנת בחוזקה ,
מונעת מהמחשבות לבוא .
התיישבת לידי ,
וריח בושם הוניל שקניתי לך בקיץ שעבר ,
חבק את אפי .
המשכתי לבהות בלא נודע ,
לקחת את ידי וסימנת לי לקום ,
הסתכלתי במבט פסימי .
והתעלמתי מבקשתך ..
ישבתי שם ,
שקועה , עם מוזיקה שמתנגנת .
ואת - מהות חיי .
ולא הצלחתי לעמוד בדרישותייך ..
האופטימיות שלך גרמה לי לבכות .
הפסקת לי את המוזיקה ,
וצעקת .
לא שמעתי כ"כ מה צעקת ..
אבל צעקת " לחיות , לחיות , לחיות "
זה כל מה שדרשת .
וקמתי אל מולך .
בוהה בך - מהות חיי .
ושואלת ,
אם באמת אפשר להתחיל לחיות שהנשמה מתה .
וחיבקת אותי חזק ,
כ"כ חזק שמשהו התעורר אצלי .
ולחשת - היא קמה לתחייה .
QUOTE (NoFOosH @ 21/04/2008) מצמרר.
😊
ואי גרם לי לצמרמורת =\
פשוט קטע מטריף.אהבתי כ"כ.
3>
מדהים חזק עוצמתי...וכל כך מלא רגש ממש מעביר את התחושות
מוכשרת את.
ממש.
לא קל בכ"כ מעט מילים להעביר כזה דבר...
הצלחת להעביר בי צמרמורת
זה מדהים
QUOTE (NoFOosH @ 21/04/2008) מצמרר.
[ :
