אז אני טעיתי..חשבתי שאני מכיר ותמיד גילגתי עיניים כיצא לשמוע אותו
ותקשיבו, אני לא יודע איך לעזאזל הגעתי לשיר הזה, אבל פשוט התחלתי לקרוא אותו סתם ככה, ופתאום עברה בי צמרמורת והלב קפץ כמו שעולים על מתקן בסופר לנד. אין לכם מושג..תמיד "זילזלתי" בשירים האלו של המשוררים אללו, ותאמינו - בחיים שלי, אבל בחיים לא התעמקתי בשיר הזה.
התחלתי לקרוא את כל השיר הזה ופשוט לא יודע, עברה בי צמרמורת, ומין חולשה למקום הזה שאין כדוגמתו..
המילים של השיר, המילים, כל מילה - טהורה!!!
תקשיבו לי, קראו את השיר, במלואו ותבינו על מה אני מדבר.
מה שמסומן בירוק זה מילים שהתאהבתי
חולשה למקום הזה שנקרא ירושלים. אני ממש רוצה לגור שם, פשוט רוצה להיות שם, בלי לזוז משם..רק להיות שם!
שום דבר שבעולם, שום דבר שבעולם לא יזיז אותנו משם, מעיר הבירה שלנו שנלחמו עליה ונשפכו דמים. והיום לא ניתן לאנשים כמו הראש ממשלה או איזה ערבים ומחבלים מסביב לקחת לנו אותה...על גופתי המתה!!
מי איתי??? 🙄 🙄
ותקראו את השיר, אל תהיו עצלנים..למי שזה יעשה משו בגוף שיגיד!!!!! 😊
תהנו, מצטער על החפירה, הייתי חייב!! (יש תמונות ואחריה עוד מהשיר)
"אויר הרים צלול כיין
וריח אורנים
נישא ברוח הערביים
עם קול פעמונים.
ובתרדמת אילן ואבן
שבויה בחלומה
העיר אשר בדד יושבת
ובליבה חומה
ירושלים של זהב
ושל נחושת ושל אור
הלא לכל שירייך
אני כינור...
איכה יבשו בורות המים
כיכר השוק ריקה
ואין פוקד את הר הבית
בעיר העתיקה.
ובמערות אשר בסלע
מייללות רוחות
ואין יורד אל ים המלח
בדרך יריחו.
ירושלים של זהב...
אך בבואי היום לשיר לך
ולך לקשור כתרים
קטונתי מצעיר בנייך
ומאחרון המשוררים.
כי שמך צורב את השפתיים
כנשיקת שרף
אם אשכחך ירושלים
אשר כולה זהב
ירושלים של זהב...
חזרנו אל בורות המים
לשוק ולכיכר
שופר קורא בהר הבית
בעיר העתיקה.
ובמערות אשר בסלע
אלפי שמשות זורחות
נשוב נרד אל ים המלח
בדרך יריחו.
ירושלים של זהב..."
