לפני תחילת העונה השניה של הלב תמיד זוכר למי שקוראת
חשבתי לפרסם עוד סיפור שלי. שאני רושמת כבר כמה זמן ויש לו כבר כמה פרקים.
מקווה שתאהבו אותו. גיבו לי. =]
בוגדת.
"חיים שליייי" קפצתי על חבר שלי בנשיקות "אתה יודע שאני אוהבת אותך?"
"גם אני אותך יפה שלי" ענה לי ונשק קלות לשפתיי.
הלכנו יד ביד במסדרון לכיון הבית.
קוראים לי עונג, כן שם מוזר אולי אבל ככה ההורים שלי קראו לי.
אני בת 17 וחצי, שנה אחרונה, י"ב.
יש לי חבר מדהים, יוני, אנחנו כבר חצי שנה ביחד.
אף פעם באמת לא הייתי פופולרית אני לא חושבת שמישהו בשיכבה הזאת מכיר אותי חוץ מהחבר'ה שלי
אני לא הכי יפה, אני לא יפה בכלל לדעתי, וגם לא כוסית, רחוקה מלהיות.
עד היום לא הבנתי מה יוני מוצא בי, הוא אומר שאני הכי יפה בעולם.
אני הכי ביישנית מבין החברות שלי.
הם מעשנות ושותות, והכי מתפרעות.
אני השמרנית מכולן, הדוסית החסידה אם אפשר לקרוא לי ככה.
הגעתי הבייתה נתתי נשיקה ליוני ועליתי למעלה.
פתחתי את הדלת וראיתי את אמא יושבת בסלון.
"נו איך היה בביצפר?" שאלה אותי.
"את יודעת כרגיל כזה, לא משהו מיוחד".
"לא משהו מיוחד? אבל זאת שנה אחרונה שלך."
"אני יודעת, יהיה בסדר."
"בטח שיהיה, רוצה שאני יכין לך אוכל?"
"כן..!!" מתתי מרעב אז כולי התלהבתי. "אני רק רוצה להתקלח קודם".
"אין בעיה אני יילך להכין בינתיים".
עליתי לחדר למעלה.
אני גרה בוילה, בת יחידה לשני הורים מדהימים.
יש לי קומה לבד, הם בקומה למטה.
יש לי שירותים ומקלחת צמודים לחדר. ויש גם ג'קוזי. =]
יש לי חדר ארונות ענקייי עם מלא בגדים, למרות שאף פעם באמת לא הייתי צריכה אותם.
אני לא מאלה שיוצאות למסיבות וכאלה, אמרתי לכם אני השמרנית מכולן.
יש לי חדר כחול, יש בו כמעט הכל, טלוויזיה מחשב דיוידי, מה שאתם לא חושבים עליו.
אפילו מערכת סטריאו ומערכת קולנוע ביתית.
קיצור. ארמון קטן בתוך הבית.
הנחתי את התיק ליד המיטה והדלקתי את המחשב.
התחברתי לאיסיקיו וראיתי הודעה משיר שהיא החברה הכי טובה שלי, הכי נורמלית מכל הבנות בחבורה.
שירוש:
נאנית שלייייייי
קוקי. =) :
שירושש מה קורה בוביתתת?
שירוש:
הכלל טובבב מה איתך קוקי?"
קוקי. =) :
מעולההההה.
שירוש:
טוב תקשיבי ותקשיבי לי טוב, היום יש מסיבת פתיחת שנה אצל ניב בבית.
קוקי. =) :
ניב?
שירוש:
יא אללה איתך דוסית קטנה, נו ניבבבב החתיך של הביצפר!
קוקי. =) :
זה עם החברה? שהם כבר שנים ביחד?
שירוש:
כן כן החתיך.
קוקי =) :
ומה אני קשורה?
שירוש:
הפעם אני רוצה אותך שם! יאללה הזדמנות להיות שנה אחרונה עם כל השיכבה! פעם אחת בואי למסיבה כמו כולם.
קוקי. =) :
נו אבל שיר, אני לא אוהבת. =\
שירוש:
יהיו חתיכים!
קוקי. =) :
אני מזכירה לך שיש לי חבר?
שירוש:
יאללה נווו חבר זה לא גדר!
קוקי. =) :
ואת לא מצחיקה.
שירוש:
נו בואי בשבילי, אני יבכה 😢
קוקי. =) :
טוב קרציה קטנה אני יבוא רק בשבילך.
שירוש:
יאאאא נאנית שלי את!
קוקי. =) :
חח מאוהבת בך!
שירוש:
גם אנייייייייייייייי
לא היו עוד אנשים מעניינים מחוברים אז השארתי אווי וסגרתי את המסך.
חיפשתי את הטלפון שלי והתקשרתי ליוני.
אני-"מאמייי שליייי"
יוני-"יפה שלי מה קורה?"
אני-"מעולהה איתך?"
יוני-"עכשיו הרבה יותר טוב.. חח.."
אני-"חח יפה שלי אתה, שמעת על המסיבה היום?"
יוני-"איזה מסיבה?"
אני-"אצל ניב"
יוני-"ניב?! ניב מהשיכבה??"
אני-"כן.."
יוני-"יאללה הוא עושה מסיבה? אין מצב אני הולך."
אני-"למה?"
יוני-"עזבייי אני שונא אותו"
אני-"נו מאמי.."
יוני-"לא מאמי שלי, תלכי עם חברות שלי אני ייצא עם החבר'ה לאנשהו כבר"
אני-"לא הולכת בלעדייך"
יוני-"לכי מאמי תהני עם חברות שלך, אל תישארי בגללי בבית, עד שאת יוצאת למסיבה סוף סוף.. חח.."
אני-"חחח רוע"
יוני-"אבל בלי שטויות כן?"
אני-"נו מה אני כמו החברות שלי? חחח.."
יוני-"חח שכחתי שלא, אוהב אותך."
אני-"אוהבת אותך גם."
יוני-"ביי תהני יפה שלי"
אני-"ישתדל.."
וניתקנו
ראיתי שהשעה רק 2 בצהריים ויש עוד זמן.
כי מסיבות זה בדרך כלל ב10 אם אני זוכרת נכון מה ששיר תמיד אמרה לי.
אז כיוונתי את השעון ל8 והלכתי לישון.
ב8 קמתי וראיתי 10 שיחות שלא נענו וכולם משיר.
התקשרתי אליה
אני-"מההה יא משוגעת?"
שיר-"סוף סוף את עונה, עוד שעה המסיבה התארגנת!?"
אני-"מה שעה? חשבתי זה ב10!"
שיר-"איזה 10 יאללה תתארגני! חצי שעה אני אצלך!"
אני-"חח טוב טוב אני נכנסת למקלחת"
שיר-"יאללה קופיפה תתארגני!"
ניתקתי לה ונכנסתי ישר למקלחת מהירה, שבסופה מצאתי את עצמי עומדת שעה מול החדר ארונות בלי לדעת מה ללבוש
אף פעם באמת לא הלכתי למסיבה אז זה בעייתי בשבילי, למרות שהלכתי מלא פעמים לארועים עם המשפחה ככה שבגדים נורמלים יש לי.
אחרי חצי שעה שיר באמת הגיעה כמו שהיא הבטיחה ועזרה לי לבחור בגדים, הלכתי התלבשתי ויצאתי.
שיר-"ואייי את מהממת."
אני-"תגזימי.. חח.."
שיר-"ברצינותתת, איפה החבאת את עצמך כל השנים האלה?"
אני-"חחח לא החבאתי אני פה."
נעמדתי מול המראה והסתכלתי על עצמי.
לבשתי חצאית מיני ג'ינס, חולצת קשירה שחורה עם כיתוב יפה בורוד בייבי, ומגפיים שחורות עם עקב לא כל כך גבוה.
שיר עשתה לי ביביליס בשיער (כן גם מכשיר כזה יש לי בחדר.. חח..)
איפרה אותי קצת ויצאנו לכיון הבית של ניב.
אני-"שיר אני מרגישה פקאצה."
שיר-"חח שתקי את מדהימה באמת"
אני-"אוף אם את אומרת עצוב לי שיוני לא הגיע"
שיר-"יאללה יוני יוני יוני, תהני היום, זאת ההזדמנות שלך"
אני-"שירררר.."
שיר-"נו כמה שאת יכולה.. חחח.."
צילצלנו בדלת ומישהו פתח לנו
"אוווו שלום לכוסיות שלנו, כנסו ותהנו לכן"
נכנסנו לתוך הבית היו שם פולללל ילדים מהשיכבה, וגם כאלה שלא בטח חברים שלו ממקום אחר.
היה מוזיקה טובה ואחלה של מסיבה, הגענו וחיפשנו את החבורת בנות שלנו.
מרחוק ראינו את אור.
אור היא עוד אחת מהחברות שלי, בסך הכל אנחנו 5 בחבורה.
אני שיר אור מור וטל.
אני הכי קרובה לשיר כמו שהבנתם.
אני-"יאאא אור מה קורהה בובי?"
אור-"מעולה איתכן?"
שיר-"מצויין."
אור-"איפה חבר שלך?"
אני-"בבית לא בא."
אור-"יאללה יהיה פצצה היום, אתן באות לשתות?"
אני-"אני לא שותה."
אור-"יאללה מאמי מסיבה ראשונה שלך, תחילת י"ב תתפרקי"
אני-"אבל.."
שיר-"עזבי, היא תיפתח לאט לאט."
אור-"אז יאללה שירוש בואי את. הבנות בחוץ בואו."
התקדמנו לכיון החצר שבדרך נתקעתי במישהו.
אור ושיר לא הרגישו בזה והמשיכו ואני הרגשתי יד מושטת אליי כדי לעזור לי לקום.
"איי את בסדר?"
תפסתי את ידו של אותו אחד ולאט לאט התרוממתי
"כן אני בסדר.. תודה.."
"וואיי אני שמח.. מה עונג?!"
הרמתי את הראש וראיתי מי היה אותו אחד שעמד מולי.




