מרימה את מבטי אל השעון, אל מחוגי הזמן
השעון מצביע - 00:00
חצות
מרגישה תהפכות,
חוסר שיווי משקל
סופות וסערות,
ממש כמו ביום האחרון
הכל עף, מרחף, חסר פרופורציות
ואין לדעת מה הולך להתרחש
לחץ, מתח, פחד איימים שתוקף
עומדת על חבל דק
שמאיים להפרם
בבועה פרטית, פיראטית רעה
והלב שפועם במהירות האור
והנשימה, לא מצליחה לנשום
שוב אותו חבל דק
רק שהפעם חונק את גרוני
נאבקת בו, בכל שארית כוחותיי
לא מאפשר לי נשימה
00:03
נקבע מותה של הנערה .
ועל קברה נכתב :
" כבר לא בבועה פרטית, פיראטית רעה
בבועה משותפת, שאת חיי גמרה " ....
* המון תודה על התגובות.
ברב היצירות שלי אני מרבה להשתמש באפיונים ובמטאפורות לא קשורות במטרה להעצים את הכתיבה.
מלבד זאת, אני מאוד אוהבת יצירות שבהן כל אחד יכול לקחת את היצירה למקום אחר, להבין אותה אחרת, לקשר אותה אליו בחוט מחשבה אחר.
ביצירה "בועה פרטית, פיראטית רעה" מדובר על נערה שגוססת,
שמביטה אל השעון ונאבקת על הרגעים האחרונים בחייה.
ניסיתי לתאר עד כמה הכל מעורפל, כמה קושי וכאב יש בה כשהיא יודעת ומבינה שזהו- חייה נגמרו.
ההקשר של הפיראטית הוא קשר אסוציטאיבי - של רוע, אכזריות, נסיון מר לנצח את הרע.
החבל הדק הוא מטאפורה לחיים שלה שהסיכוי לשרוד אותם הוא קלוש. *
לא כלכך מובן,
אבל עוצמתי ב מ י ו ח ד !
אהבתי את הכתיבה שללך, מאוד.
3>
באמת לא כ"כ מובן \:
המילים האחרונות מצמררות מאוד !
את כותבת יפה
איזה עצווב :\
הבנתי שהיא התאבדה- על חבל של הספינה
זה נכון?
והכתיבה שלך כ"כ יפה..
אל תפסיקי לכתוב :]
אמאאאאאא ..
עצוב מצמרר ,
את כותבת כל -כך יפה . (:
אם לא היה את ההסבר
הייתי מבינה פחות.. 😛
קטע מדהים!!!!
את לא יודעת עד כמה זה יפה ...
אני מנסה להלחליט מזהי יותר עצוב או יפה
ניראה לי ששניהם
אל תפסיקי לרשום
