צועדת ברחובות ומבקשת נחמה
היא לא רוצה לשמוע, לא להתמודד
בתוך אלפי מראות היא מחפשת את עצמה
שלא תישכח אף פעם מי היא באמת.
חושבת על הים ומנסה להירגע...
נכנסת מתפשתת כבר קשה לה לדבר
סוגרת את עצמה בתוך עולם קטן.
ברור לה ששניה אחת אחרי שיגמר
היא תיקח הכל ותעלם מכאן
יהיה פה דם
יהיה פה דם
רגליה רועדות אך היא התחילה כבר לעוף
היא לא רוצה לדעת מה היא מרגישה.
ילד או ילדה קטנים זזים אצלה בגוף
בסוף יבוא היום היא תבקש סליחה.!!!
שיר של אפרת גוש.
|
 |
 |