אני – " נו מה הקטע ? מה זה כבר יכול להיות "
אמרתי נדחפת בין הידיים שלו אך הוא חסם אותי.
דחפתי חזק והצלחתי לעבור אותו, מה שראיתי נחקק במוחי לתקופה ארוכה, הייתי בשוק ונגעלתי..
ראיתי..
......................
פרק מס' שלוש – " יש דברים נסתרים " :
ראיתי את ליאת, חברה טובה שלי, היא ישבה על הרצפה בוכה, הרגל זה היה עקומה לחלוטין ונראה כאילו היא לא יכלה להזיז אותה.
ניגשתי אליה לחוצה, היא לא הפסיקה לבכות דבר שהלחיץ אותי יותר.
אני – " ממהה? מה קרה פה ?! " אמרתי מתכופפת אליה, ומסתכלת על הרגל שלה.
רן בא אחרי, ובא להרים אותה.
ליאת – " אייי .. " צעקה כאשר רן ניסה להזיז את הרגל שלה.
רן – " היא שבורה "
אני – " ליאת, תספרי לי מה קרה לך ? "
אמרתי בנימה רגועה.
ליאת – " הוא.. הוא היה פה " אמרה וניגבה את הדמעות שלה.
אני – " מי ? "
ליאת – " הוא השתגע, אני ברחתי לכיתה, ונפלתי, לא יכולתי לרוץ יותר" אמרה מתעלמת לגמרי מהשאלה ששאלתי אותה.
אני – " מי זה היה ליאת ?, מי עשה לך את זה "
ניסיתי להרגיע את עצמי.
ליאת – " כולם ברחו, אף אחד לא עזר לי "
ואז היא פשוט התחילה לבכות.
אני – " רן קח את הפלאפון שלי תתקשר לאמבולנס "
אמרתי וקמתי מהרצפה מתקדמת לכיוון הדלת.
רן – " לאן את הולכת ?"
אני – " למצוא את המנהל, או לפחות מישהו מבוגר "
יצאתי והתחלתי לרוץ לכיוון חדרו של המנהל, הרגשתי כמו בתוך סרט מתח, הנשימות שלי התגברו ואיתן התגברו פעימות הלב.
חדרו של המנהל היה ריק, וכך גם חדרה של המזכירה שלו.
חדר המורים היה שומם מתמיד, נכנסתי ללחץ, התחלתי לאכול סרטים, הייתי בטוחה שאני חולמת.
לפתע שמעתי אוטו מתניע מבחוץ.
יצאתי וראיתי את האוטו של המנהל כשהאורות של האוטו דלוקים.
עמדתי מאחורי הקיר מציצה לכיוון המכונית מחכה שמנהל יצא ממנה, אך המכונית נשארה דוממת.
התקדמתי והתפלאתי לגלות את המכונית ריקה, נלחצתי עוד יותר.
" היי אתה שם ?! " צעקתי לכיוון דמות מסתורית שנכנסה לבית הספר.
אני לא יודעת מאיפה בא האומץ אך התחלתי לרוץ אחריו בכל כוחי, לבסוף התעייפתי ונעמדתי במקום מנסה לסדיר את נשימותיי.
ראיתי אותו פונה לכיוון הכיתה בה נמצאים רן וליאת.
הכנסתי את ידי בשביל להוציא את הפלאפון שלי ולהתקשר לרן, אך נזכרתי שהוא אצל רן.
הלכתי באיטיות לכיוון הכיתה עד ששמעתי צעקה מאחורי.
" מאיי , לא!! תברחייי מהר ! "
לא חשבתי לרגע, פשוט התחלתי לרוץ ולרוץ בלי להסתכל לאחור, מפחדת לגלות מה יש מאחורי.
שמעתי צעדים כבדים שרודפים אחרי, הדמעות לא איחרו לבוא, ואיתם באה הנפילה.
השתטחתי על הרצפה מכסה את פניי עם ידיי מתכווצת לתוך עצמי,
שמעתי מישו מתנשף נעמד מעליי.
לאט, לאט התחלתי להרגיש חום גוף שעולה עלי, נשימות כבדות נשמעו באוזניי ורוח חמה עפה על פניי.
הזזתי את ידיי באיטיות, מנגבת את דמעותיי.
הייתי בשוק ממי שראיתי,
זה היה...
סיפור מדהים ומותח 😊
תמשייכי
אמא'ללהה..
אייזהה מדהיייייייים מותתחח!!
תמשיכייי ?
תודה 😁
אני ימשיך יותר מאוחר..
אני פשוט לא מרגישה כ"כ טוב...
3>
תרגישי טוב,
מחכה להמשך ..
את מוכשרת =] ואני חושבת שכל מילה פסיק או נקודה מיותרת
אווווווווווווווווווהבת אותך 3>>>
ותמשיכי כבר כי אני מתוחה =]
בוסההה לכל לחי
תודה [[:
אוהבת המוןןןןןן 3>
עוד דקה אני מסיימת את ההמשך ושמה לכם,
😘
השתטחתי על הרצפה מכסה את פניי עם ידיי מתכווצת לתוך עצמי,
שמעתי מישו מתנשף נעמד מעליי.
לאט, לאט התחלתי להרגיש חום גוף שעולה עלי, נשימות כבדות נשמעו באוזניי ורוח חמה עפה על פניי.
הזזתי את ידיי באיטיות, מנגבת את דמעותיי.
הייתי בשוק ממי שראיתי,
זה היה...
........................
פרק מס' ארבע – " יש דברים נסתרים " :
ניר ?!
הוא עמד מעלי על ארבע, בעיניו ראו שנאה מהולה במעט אהבה.
השניות שניר היה מעלי הרגישו לי כנצח, לפתע שמעתי צעקה חדה אשר החזירה אותי למציאות.
" תעזוב אותה ! "
זה היה רן שרץ לכיוונינו, הוא הפיל את ניר אחורה אל הרצפה ולקח ממנו את האולר.
הם התחילו לריב שם , לרגע לא הייתי בפוקוס, ליבי עדיין פעם בחוזקה מהלחץ של מקודם, התעשתי על עצמי והבנתי מה הולך פה, ניר ורן הולכים מקום ובניהם ישנו אולר.
" דייי" צעקתי ולפתע ניר נעצר.
רן ניצל את הרגע ולקח את האולר אליו, הוא תפס את ניר קרוב אל הקיר וקירב את האולר לצווארו.
ניר היה ניראה משותק, מבט של פחד נראה בעיניו , של בלבול.
רן – " אם אתה עוד פעם אחת רק תתקרב לחברה שלי, האהבה הנכזבת שלך לא תהיה הדבר היחיד שיכאיב לך בלב " אמר וקירב את האולר אל אזור החזה שלו.
אני-" רן תעזוב אותו, בוא נלך לראות מה עם ליאת".
רן העיף לניר בעיטה לאזור הרגיש, ניצלנו את הרגע והתחלנו ללכת לכיוון הכיתה.
אני – " מה עם ליאת באמת ? "
אמרתי מנסה להירגע מכל הלחץ שהופעל עלי בכמה דקות האחרונות.
רן – " היא בכיתה, התקשרת לאמבולנס הוא בד..."
סירנות של מגן דוד אדום עצרו את רן מדבריו, התקדמנו במהירות לכיתה וראינו שני חושבים מטפלים בה, היא נראתה יותר רגועה.
הרופאים אמרו שהיא איבדה כמות גדולה מאוד של דם ושהיא צריכה ללכת לבית החולים בכדי שיוסיפו לה את כמות הדם שנאבד.
אני ורן הלכנו לבית שלו, הייתי בטוחה שאני נמצאת בתוך חלום.
אמא שלו הכינה לנו כוס תה מרגיע והתיישבה לידנו.
כמובן שהתחלנו מספרים לה את הסיפור ההזוי ביותר שעבר עלינו ביום הזה, היא הקשיבה בקפידה והרגיעה אותנו.
אני – " רנו'ש, אני חושבת שאני ילך הביתה אני לא מרגישה כ"כ טוב "
אמרתי והחזקתי את ראשי שאיים להתפוצץ.
רן – " מה קרה יפה ? בואי אלי " אמר וחיבק אותי אליו.
עדין לי עיכלתי את מה שקרה היום בבית הספר, הראש התפוצץ לי מכל הטראומות שקרו לי היום ברצף, פעימות הלב עדין לא הסתדרו ואני בטוחה שלחץ הדם שלי היה בשמיים.
אמא של רן הקפיצה אותנו ורן נשאר לישון אצלי, החמוד הזה לא היה מוכן לעזוב אותי לבד לרגע, הוא דאג לי וגרם לי להרגיש בטוחה ולשכוח מעט מכל הצרות שהיו.
התיישבנו בסלון עם אמא שלי,
סיפרנו לה בקצרה מה היה, והיא ניסתה לבדר אותנו עם מעט בדיחות לא מוצלחות.
ישבנו ודיברנו, אכלו ארוחת ערב ביחד ונהננו.
לפתע הפלאפון של רן צלצל, זאת הייתה אמא שלו.
השיחה שלהם הייתה מוזרה, מלווה שצעקות, התפרצויות כעס ובכי.
" את עושה טעות אני אומר לך "
..............................
" אני שונאא אותו ! "
.....................
יכולתי לשמוע את קולה של אימו מהצד השני, היא בכתה.
" דיי.. לא אל תבכי "
...........
" את רוצה שאני יחזור הביתה ? "
................
" טוב, ביי נתראה מחר לילה טוב"
הוא אמר וניתק.
הוא התקדם אלי מנסה לחייך.
אני – " בוא נעלה לחדר "
אמרתי כשראיתי שהוא זקוק למעט שקט.
עלינו שנינו לחדר שלי מתיישבים על המיטה, השקט ששרר הטריף אותי והתחלתי להיזכר בבוקר של אותו היום.
נשענתי לאחור ועצמתי את עניי.
" מאי ? "
שמעתי את קולו של רן קורא לי, פקחתי את עניי והתרוממתי לקראתו, עניו היו אדומות, מבטו היה ריק ומוזר, נבהלתי לרגע.
המבט שלו הזכיר לי מבט שראיתי כבר היום, המבט שהיה בעיניו של ניר, שנאה מהולה במעט אהבה.
הוא לא דיבר, רק התבונן בי במשך זמן קצר, במבט אפל במקצת.
לאחר זמן קצר הוא לקח אוויר ואמר.
רן – " אני... אני מצט..ער" ודמעות לא איחרו לבוא לעיניו,
לנזול על לחיו ומשם ישירות אל זרועותיו החשופות.
" על מה אתה מצטער יפ'שלי ? "
שאלתי ללא הבנה והנדתי את ראשי כשואלת.
" על זה............." הוא אמר ופתאום... בום ! ... הכל נהיה חשוך לרגע, הרגשתי כאב עצום הלב מין דקירה אין סופית אשר מזכירה לי את משמעות הכאב בחיים.
ראייתי התבהרה ונהיה אור, פקחתי את עניי וראיתי את.......
-החדר שלי ! -
ואווו !פרק מזהים [:
מה הוא עשה לה ?
אמל'ה ]= דיי למה הוא עשה את זה? 😢
פרק מדהים
תמשיכי מוכשרת אחת!!
אוהבת 3>
מממממה ?
הוא רצח אותה כאללוו .. אני לא מבינננה ?
יאווווו תמשיכיינ ?
מדההייםם!
ואוווו ססיפוררר מדהיםםםםםםםםםםםםםםםםםם !
אתת חייבתתת להמשיךך
אתר האהבה הישראלי