מרגישה שהכל מתפרק,
שבור לרסיסים..
מרגישה שאין מי שאוהב אותך שם למעלה..
אין מישהו שרוצה שיהיה לך טוב..
את תמיד בוכה,
אפילו על שטויות..
מרגישה שכולם נגדך - אולי זה באמת נכון..
את סובלת, מזילה הרבה דמעות..
צברת לעצמך ים, מלוח מלבכות..
את נושמת, יש לך קושי לנשום..
את צוחקת, הגרון כולו חנוק..
את מחייכת, החיוך לא זורח..
את הולכת, והאור לא מאיר צעדייך..
את אפלה, מרגישה לבד..
את בוכה, ואף אחד לא שומע..
אף אחד לא מקשיב,
אף אחד לא יודע עד כמה את לא נחוצה פה..
כמה את באמת לא רוצה להיות כאן..
אבל את מוכרחה להיות כאן,
אין לך ברירה אחרת..
אפילו שהכל כואב לך - את חייבת לשרוד את זה..
להמשיך בחייך, אפילו שהדמעות ממלאות בכל יום את עינייך..
את מועדת, כבר כמעט ונופלת,
אך מישהו מחזיק אותך, מבקש ממך להישאר,
כי אין לך ברירה -
" אין לך מקום אחר ".....
=========
אני זוכרת את אותו היום, הבטחת שנישאר לנצח..
אני האמנתי, ילדה תמימה - מה לעשות..
תמיד מאמינה למה שאומרים, ובסופו של דבר נפגעת מזה..
לא לומדת מטעויות שקרו לי בעבר, אלא חוזרת עליהן שוב ושוב,
ונפגעת, כמו תמיד..
אבל המבט בעיניים שלך, היה אמיתי כל כך,
שניסחפתי והאמנתי לך כמו שיכורה..
אתה זה ששיכרת אותי, ולא נתת לי לצאת מהבועה שחייתי בה עד עכשיו,
שזה היית אתה.. הביחד שלנו..
עכשיו ?
הכל נגמר, אתה הצלחת לפגוע, אבל זה נגמר..
הלכת מבלי לאמר מילה..
אני פה יושבת, מביטה על התמונה שלך, שמככבת על המסך של המחשב שלי,
כמו שהיא כיכבה בלב שלי - בעבר..
הדמעות לא זולגות, נפגעתי מספיק..
אתה הלכת -
אבל יבוא אחר..
אני לא מתייאשת, אמרתי לך -
אני תמיד מאמינה, תמימה..
אבל מי יודע , אולי יום אחד יבוא מישהו עם כוונות אמיתיות לגביי,
ולא יברח לאחר שבוע שהיינו ביחד, כמו שאתה עשית..
אבל תבין,
אתה בעצם לא פגעת בי, פגעת בך !
אולי צבט לי בלב בהתחלה,
אבל עכשיו - אני לא מרגישה כלום..
אני חסינת כאב, עברתי הרבה,
למדתי הרבה..
אין מה לעשות, כזאת אני..
מרוב התמימות - אני מבינה יותר ויותר..
מרוב שנפגעתי - למדתי יותר ויותר..
אני יודעת שאני יתהפנט שוב,
ושוב ייצא אותה תמימה..
אבל מה לעשות -
כזאת אני,
אוהבת להיפגע ...... \;
===============
שבת שלום ! 😊




