כמו פרח בשדה מוגן,
כמו עצב בפני שמחה,
עוגן במורד האוניה,
כך ליבי מרגיש לידך.
מפרפר כשאתה מולי,
כשאתה נוגע בי.
שמחה מעורבבת עם אהבה
והכעס יורד עם העצבה.
רגשות נוטים לשיגעון מוחי
שמלבלב וגורם לפריחת זכרוני.
העיניים נוטים להיעלם,
החיוך מתנוסס במבוכה על הפנים
מסתגרת בתוכי עם הפרפרים בבטן
יודעת, מרגישה שאני מ א ו ה ב ת =)
שבת שלום 33>




