יום חמישי התחילו ליפול קסאמים באשקלון,
וואו, זה היה מפחיד!!
הייתי בשטח פתוח ממש עם חניך שלי,
ילד עם פיגור בינוני,
פתאום היה בום ענק,
והלב שלי פשוט עצר לכמה רגעים.
החזרתי אותו הבייתה,
ואחרי איזה שעה כבר לא יכלתי להתמודד עם הלחץ שהיה לי בלב,
אז נסעתי לחבר שלי, במרכז.
כשהגעתי אליו הוא הרגיע אותי,
אבל אז כשהגעתי יותר מאוחר הבייתה,
פשוט נפלתי על אמא ובכיתי.. וזה לא הפסיק עד שנרדמתי.
בלילה היו לי מלא סיוטים של קסאמים,
משו מטורף.
ובבוקר הייתי עצבנית ושוב, בכיתי כל היום.
שמעתי את אמא מדברת עם סבתא שלי ואומרת לה
שאני נפגעת חרדה קל.
מוזר שההגדרות ששומעים ברדיו פתאום מתלבשים עליך.
לא תיארתי לעצמי שאני איי פעם יהיה ככה.
הייתי אמורה לסגור שבת, אבל זה לא קרה.
לא יכלתי להביא את עצמי להיות באשקלון שבת,
וזה היה קצת זמן של רגיעה...
עד שהדלקנו את הרדיו והמחשב במוצאי שבת.
דיברתי עם חברות שלי,
הם אומרות שהמצב גרוע שמה,
שהיה מלא צבע אדום.
שכולם בחרדה אז הם נוסעות לבית..
ונפל קסאם ליד הביה"ס שאני עובדת בו.
(נראה לי שזה אותו אחד שעדי סיפרה עליו..)
נתנו לנו יום חופש כדי להכין את עצמינו נפשית לבוא,
כדי להתרגל לרעיון קצת שנהיה שמה.
והערב עושים לנו סדנא איך מתמודדים, איך מתנהגים בצבע אדום,
איך מרגיעים את התלמידים.
אני כ"כ מפחדת לחזור, אין לכם מושג.
וא"א לעשות כלום!!
כאילו, אני מרגישה בסיר לחץ מטורף,
שאני חיה בסיוט פתאום,
סיוט שחייב להיעלם.
אני מנסה להתמודד, לא לבכות מהפחד כל היום,
אבל אני כ"כ מפחדת שאני אשבר,
ויעזוב את השירות רק בגלל הפחד.
אני פשוט בפחד אונים מטורף שאין לי מושג איך להתמודד איתה.
זה מרגיש כאילו היה בי אור, להבה כזה, ומישהו כיבה אותה.
הפכו את החיים למשו שחור ומפחיד..
אגב, אין לנו חדר פנימי בדירה או מקלט.
כמו הרבה תושבים נוספים.
הלוואי שצה"ל יכנסו בהם חזק,
שיפסיקו את זה.
ויחזרו כ-ו-ל-ם בריאים ושלמים.
סורי אם חפרתי אם זה ארוך,
לא ידעתי איך לכתוב קצר..
מאמי..תארי לך מה זה שאני גרה פה..זה כ"כ מפחיד אף אחד לא מתאר לעצמו
אני ממש בטראומה מאז הבום שנפל ליד הבית של חבר שלי..וכן זה אותו קסאם שדיברתי עליו מה שנפל ליד הבית ספר..
אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי אני מפחדת ללכת לבצפר..
אבל מה אפשר לעשות..חייבים להמשיך בחיים מה שיהיה יהיה אין מה לעשות..אי אפשר לשבת בבית עם הפחד ולבכות..מה שאני עושה עכשיו חחח..אבל אח"כ זה יעבור זה הטראומה של ההתחלה כי זה גם בא לנו בהפתעה..אבל זה יעבור אל תדאגי מאמי הכל יהיה בסדר..!!
אוהבת אותךך..ואם את רוצה..בואי אליי בכיף..לא שזה כזה יעזור חח
אני יודעת שזה מטורף..
אגב, כן יעזור שאני יבוא אליך😊
ככה אני לא יפחד לבד בדירה..
אני אהיה איתך😊
(ויש לך מקלט.. איזה נצלנית אני!)
בעז"ה נהיה יותר מוכנים לצבע אדום פעם הבאה
ונלמד להתמודד..
אבל הלוואי שלא נצטרך.
אוהבתתת!
זה אחד הדברים המפחידים שיש..
אני אישית גרה במרכז ואף פעם לא חווינו דבר כזה (טפו טפו)
רק מלחשוב על זה זה נראה לי מפחיד...לחיות כל יום בפחד,לפחד לצאת לרחוב,פשוט לפחד מהכל כי את לא יודעת איפה זה יתפוס אותך...
החיים פה נראים אחרים ממכם לגמרי..כאילו אנחנו בעולם אחר זה לא נתפס
תראי מאמי את צריכה להיות הכי חזקה שאת יכולה ..הלוואי ולא תצטרכו לשמוע את זה יותר והמדינה תסייםם עם זה כבררר אוףף
הללוואי וזה יגמר כבר הכי מהר שאפשר !!!
עברתי את זה חודש וחצי!!!
אני מקווה שהמצב הזה יסתיים במהרה!!
ושהצבא שלנו ייכנס בהם שנראה להם למה אנחנו מסוגלים...
הלוואי שיהיה טוב הלוואי!!
ויפה שלי אל תפחדי מתוקה , אני יודעת מזה להיות במצב כזה!!
וגם פה צריך ללכת בגישה של אמונה.. כי הגורל ומה שצריך להיות כבר כתוב
אל תפחדי יפה שלי.. תיהיה יותר ערנית יותר קשובה..
אל תלחצי!!! את חזקה
אווהבת המווון!!!
3>
היינו כל השכבה שלי באצ'קלון במסע ישראלי,ושעה אחרי שנסענו משם נפלו שמה קסאמים כולי קיבלתי צמרמורות איזה פחדד
איפה הייתם באשקלון..??
מה יש לעשות באשקלון חח
מבינה אותך למרות שלא חוויתי את זה
אני מתארת לעצמי מה הרגשת
ומה כל אחד שנמצא באיזור שם מרגיש.
תהיי חזקה שאלוהים ישמור את כולם אמןן
אם את צריכה משהו אני כאן תמיד
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
יודעת מה זה ..
הרשתי את זה במהלך חודש ומשהו !
וזה כזה מפחיייייייד!
תיהיי חזקההה
השם איתנו תמיד ..
אתם מקסימות,
תודה!
נשארתי היום ליום רגיעה בבית,
הערב אני חוזרת לאשקלון בערב ב5 וחצי,
ואני אגיע בדיוק בזמן לסדנא שעושים לבנות שירות
איך להירגע ולהרגיע תלמידים,
ואיך להתמודד..
יהיה טוב!!!!!!
מאמי היסטריה לא תביא לשום דבר
במלחמה נפלו ליד הבית שלי 7 טילים
תראי את שדרות, כמעט 8 שנים
חייבים להיות חזקים ולהאמין!
תהיו חזקות !!!!!!
אוהבת אתכן ופה תמיד בשבילכן !!!!!!
:]
כל הכבוד לכן! תעברו את זה בשלום ב"ה!
מי ייתן ונכנס באמאמאמא שלהם.
מכירנה את ההרגשה הזאת ,
לצערי 😢
וגם אני היו לי חרדות איומות .. 😢
אבל אין ברירה חייבים להמשיך האלה
הכל בסופף עובר ,
והשם תמיד שומר עלינו ועל כל האנשים
באשקלון ובשדרות .