אז ללא ספק הוא אחד המדהימים,
ובלי להתמקד יותר מידי ביופי החיצוני שלו אפשר להתאהב תוך כמה שניות ביופי הפנימי..
הוא הכי חמוד שרק יכול להיות..
וכן, רציתי אותו..
אבל פחדתי.
של החיים.
לא רציתי לאבד אותו, הרי הפכנו להיות ידידים טובים.
עוד ניסיתי לעזור לו בפרידה מהאקסית, ובהידלקות שלו על איזו ידידה..
קצת אבסורד,לא?
אתמול הצעתי בלי יותר מידי מחשבות "אז בוא אלי", כשאמר שמשעמם לו..
הוא הביע היסוס, אך לבסוף באמת בא.
היה הכי כיף בעולם.
תקשורת מעולה.
זה נדיר.
פחדתי להגיד לו,
שתקתי.
לא העליתי את הנושא.
כשהוא הלך ממני, זה עלה לי שוב פעם.
כל כך רציתי להגיד לו.
שלחתי לו הודעה- אני רוצה להגיד לך משהו..
והוא ישר צלצל, 'אני אשלח בהודעה' אמרתי מהר וניתקתי.
'אני לא רוצה ומקווה שזה לא יקלקל משהו בנינו,
אבל לא אוהבת להסתיר אז פשוט אגיד וזהו..אתה מוצא חן בעיניי..
ובטח אין לך מה להגיד עכשיו,אז תאכלס אתה לא חייב..
פשוט הייתי חייבת להגיד, ומקווה שלא הרסתי..'
3 דקות שנראו כמו נצח,ואז הפלאפון צלצל..
'ממ..?" שאלתי קפואה. 'אני בא אליך' 'מה? לא, אל תבוא'.
'אני בא. את תרדי לאוטו או שאעלה לבית?'. 'לא,באמת אל תבוא.
אני לא אתפוס ממך פחות ממה שאני תופסת עכשיו,זה בסדר.
הבנתי שלא, פשוט תגיד תאכלס'. 'אני בא,תרדי' וניתק.
אחרי 10 דקות, 'מאמי אני למטה..רדי אלי..'
יורדת קפואה, מתחרטת על ההודעה.
בטוחה שהתשובה לא.
נכנסת לאוטו, על הפנים שלו תקוע חיוך דבילי.
'אל תביך אותי'.
'הפתעת אותי' המשיך לחייך.
צחקתי.
'גם את עצמי'.
'תראי את אחת החמודות, והמצחיקות. ואת נראית נהדר ואנחנו מסתדרים מצוין..'
'והנה מגיע האבל.. נו באמת זה בסדר, תחסוך ממני..אני לא כועסת באמת.
ובכלל מיותר שבאת עד לכאן, חבל על הזמן שלך ושלי, ובכלל על הדלק'
'אבל את לא נותנת לי לדבר'.
'כי אני יודעת מה אתה הולך להגיד לי..'
'את לא יודעת' אמר. שתקתי.
'ואת גם מוצאת חן בעיני, ואני ממש הייתי רוצה לנסות'.
חייכתי, לא הוצאתי מילה מהפה.
'ומצאת חן בעיניי מההתחלה שעוד דיברנו, אבל אז התחלתי את הקשר עם האקסית והכל'
עדיין שותקת.
'אני בטוח שזה לא יהיה קל, כי בדיוק יצאתי מקשר..אבל אני באמת רוצה לנסות'
הוא התקרב אלי ונשק לי קלות בפה.
'סתם שתדע אני לא אוהבת נשיקות ארוכות'
'אז תתחילי לאהוב' צחק.
חייכתי.
'נשקי אותי..'




