היא ישבה שם,
בפינה הקבועה
בכלל לא ציפתה,
לא רצתה, לא קיוותה..
היא שם, ואתה הגעת,
לתוך חייה כמו רוח סערה נכנסת .
ועכשיו היא לא מסוגלת להיפרד,
לא רוצה שתלך,
שתעזוב, שתחדל לאהוב.
היא נקשרה, התאהבה,
חזק, ואולי חזק מידי
אותה אהבה הרסה,
הלכת, עזבת, פגעת, הרסת, שברת..
ניפצת לה את כל החלומות בפנים
לא השארת לה כלום בפנים.
אולי בכוונה ואולי לא
כל זה קרה בגללו .
היא נשארה לבדה, מרגישה כמו יתומה,
הוא זה שהראה לה הכל, שלימד אותה איך לאהוב, איך לרצות, איך להשיג
ועכשיו הוא זה שנטש אותה..
אילו רק הייתה מבינה שהוא נכנס לחייה רק בשביל ללמדה,
שהאהבה הגדולה והאמיתית שלה עוד מחכה לה,
ועוד שנייה תדפוק בדלתה, ותיכנס, כמו רוח סערה מחדש לליבה .
היא ישבה שם,
בפינה הקבועה
בכלל לא ציפתה,
לא רצתה, לא קיוותה..
היא שם, ואתה הגעת,
לתוך חייה כמו רוח סערה נכנסת .
כל כך עצוב 😢
בדיוק כמוני...
כ"כ יפפפפה!
פשוט מדהייםם !
את כותבת מהממם! 😊
טוב כרגיל מדהים כמו כל דבר שאת כותבת.
מוכשרת.
מדהים !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
