השמיים אפורים
מבשרים על בואו המתקרב של החורף..
השמיים אינם כחולים
וכל אותם לבבות שבורים, מתכנסים בפנים.
אני שוב נזכרת באותו ערב,
איך סובבת את גבך והתחלת ללכת.
אני שוב נזכרת,
אמרתי לך שאני אוהבת.
אמרת שאתה לא..
התחלתי לבכות.
ועכשיו אני לבד,
כל דבר לגביך היה שגוי
לא רצית. לא חשבת. לא אהבת.
אני מאבדת את העשתונות..
כבר לא יודעת מה לעשות.
איך לגרום לך לראות..?
זהו שיר פרידה,
עצוב, לכל הלבבות האבודים,
לכל אותם הלבבות הבודדים, השבורים
אחד מהם.. הוא שלי : \
ממ השיר לא עליי..
סתם נכתב כי שמעתי שיר עצוב והיה באלי לכתוב משהו..
שירים שמחים לא תמיד יוצאים לי יפים אז ניסיתי להתחבר לכאב שכרגע אין לי ממש וזה מה שיצא..
מקווה שתאהבו : ]




