אני כמו יו-יו... :(

אני ממש מרגישה שאני רוצה להשתחרר. שכיף לא יותר עם חברות שלי, אפילו לבד עם עצמי.
העיניין שאני לא רגילה לזה. אני יודעת שזה גובל בגדר האובססיה והתלותיות.. אבל שאני איתו ושהכל בסדר... אני בשמיים. אני אוהבת אותו, אני יודעת שהוא אוהב אותי.. אבל לפעמים אני מרגישה שהוא מחזיק אותי קצר כאילו אני רק חברה שלו ולא בן אדם בפני עצמו....


יש לי כל מיני פאקים, אני לא בן אדם מונוטוני ואני מרימה קול מלא פעמים, מעצבים, התרגשות, התלהבות, לחץ... כל דבר. שאני נמצאת בסביבה אנשים יודעים, לטובה או לרעה... והם גם יודעים מה אני חושבת דוגרי. זה חסרון ויתרון גם יחד... אני יודעת שהוא חושב שזה חסרון, ועל רקע זה אנחנו רבים מלא... אני שונאת שהוא משתיק אותי, רב איתי על דברים שאני חושבת ואומרת... ולא תמיד זה קשור אליו.
הוא מציב לי תנאים ואומר לי: "ככה זה יהיה וככה זה יישאר לא נאה לך לכי" ואני הולכת, מזה הולכת, רצההה.... על טיל. ואז אני חוזרת כמו כלב על ארבע, ולפעמים עם מתנה קטנה. ואני יודעת שאין לי על מה להתנצל, אבל אני חושבת שזה טיפשי לריב...
יש לי כמה הרגלים מפגרים שהוא שונא שאני חושבת שכן מישהו אחר יכול לאהוב אותי עם זה... למשל: בלחץ אני מתחילה לגסוס ציפורן, אחת קבועה... זה הורג אותו. הוא עסוק במה אחרים יגידו ויחשבו שזה לא יפה. אני אישית שמה פס... הוא לא מדבר איתי שבוע אם אני עושה את זה כי זה לא לרוחו וככה הוא אמר.
עוד משהו, שאני אוהבת ללבוש 2 זוגות גרביים על כל רגל (בעיקר בחורף) והצבעים לא הכי מתאימים.. עכשיו אם רואים = (מכנס 3/4) הוא ממש מרגיש בושה... אני עושה את זה מגיל 0. (עכשיו אני במצב שאם אני עם מכנס שיש סיכוי שייראו אני לובשת רק שכבה 1).
עוד למשל שאני אוהבת ללכת עם סיכות וקשתות וסרטים בשיער והוא לוקח לי אותם ומחביא...
כאילו מה?!!?!?!?!?!?!?
ויש לי עוד מלא... כמו: אני מתקלחת 3-4 פעמים ביום... אין מצב שלא, גם בחורף (ואם אין מים אז אני מרתיחה בקומקום ממלאה דלי ומתרחצת כמו האדם הקדמון), לא שעות, רק לשטוף את עצמי. אני לא יודעת איך זנה מפריע לו אבל הוא מוצא סיבה לטעון שזה מפגר.
הוא אוהב להזכיר לי סתם דברים שאמרתי, קשור לא קשור אליו, וזה לא דברים טובים. הוא שונא שאני יושבת עם רגל מקופלת מתחת לשניה (כאילו עם הטוסיק על הרגל המקופלת), לא הבנתי אף פעם למה, סתם לא אוהב כי לדעתו זה לא מכובד. ואני יושבת בעוד מלא תנוחות כי אני מתעמלת בקרקע ורוקדת וזה מאד מגמש אז זה בא לי טבעי, וגם אני היפראקטיבית אז בכלל אני משנה תנוחה כל 15 דק'. הוא לא אוהב שאני עם מגפיים מעל המכנס כי לדעתו זה התיפייפות יותר מידיי והוא לא אוהב שאחרים רואים אותי. אני אוהבת לאכול מלא.. מה אני אעשה?? אני כל שעתיים חייבת משהו, והוא לא מפסיק לצחוק עלי. כל פעם אני עם איזה כריך או חטיף אנרג'י כאלו שאני מתה עלייהם.. וגם מסטיקים וסוכריות כל מיני.. אין מה לעשות, אני חייבת משהו בפה...חחחחח (ואני לא שמנה 😁 ) פשוט צריכה...
והיו דברים שגם אני צחקתי עלייהם וצחקנו עלייהם יחד, היום זה מרגיש ממש כאילו הוא צוחק עלי וזה כבר נמאס...
הגיעו מים עם נפש!
בקיצור, הוא כאילו מוצא בכוח על מה לכעוס.

עכשיו, וא גם טוען שאני לא מתייחסת אליו ואני מעדיפה להיות במקומות אחרים מאשר איתו.. ולפעמים הוא גם טוען שזה עם אנשים אחרים ותמיד אני מרגישה רע עם זה... זה פשוט הורס...

יכול להיות, בטוח, שיש גם את הצד שלו... אבל כבר נמאס לי להרגיש כ"כ תלותית ומסכנה.. פשוט אין לי כוח!..

מה עושים?
אני ממש מרגישה כמו יו-יו כי פעם אני בטוחה שאני הולכת לחתוך ואז אני נכנעת, לעצמי וחוזרת אליו ומקווה שיהיה טוב יותר. וזה לא...
ויש לציין שהוא מתוק והכל... לוקח אותי ממקומות רחוקים, מטפל בי שאני חולה,, ממש דואג לי אבל תחושת המרמור הזאת גוברת על כל זה..
פשוט אני גמורה לגמריי מהבחינה הזאת... גמורה. 😕 😢

חלקתי ל-2... אני יודעת שזה מלא והרבה לא יגיבו אולי בגלל האורך והחפירה.
אבל מי שכן, שיגיב בכנות.. אני יודעת שפה מגיבים באמת ומכל הלב ולפעמים קל יותר לדבר ולהוציא כאן מאשר מול אנשים שאת מכירה המון שנים ורואה אותם בביה"ס. רק הוכחה שלא כל מה שנראה על פני השטח הוא במציאות כזה טוב ויפה...

וגם סוף סוף להוציא.. איזו הקלה... עושה סדר 😊 ואוף.. מחר יש לי מבחן 😕

וואו איזה אורך...
חחח סוף סוף סיימתי לקרוא 😁
אמממ קודם כל אני לא חושבת שהחבר שלך צריך להציב לך תנאים!
מזה- "ככה זה יהיה וככה זה יישאר לא נאה לך לכי"
למה מי אתה חושב שאתה?!
אל תתני לו להתייחס אלייך ככה..
הוא לא יכולה להציב לך איך להתלבש, איך לשבת, איך להראות, מה לעשות...
תתחילי להבין שהוא כאילו אומר לך מה לעשות,
אפילו סיכות?!
כאילו רבאק, תקחי את החופש שלך!
את לא אמורה לעשות כל מה שהוא מבקש..
מתבייש בך? שייקח את הרגליים ויייייייייייילך!
אני לא חושבת שהוא צריך להציב לך תנאים בכל דבר קטן זאת עושה,
זה מי שאת, זה מה שאת רוצה,
זה מה שאת קובעת לעצמך והוא לא יכול (ואין לו זכות) לשנות אותך!

אני מסכימה מילה במילה עם עדידו'ש
תיראי יש גבול לכל דבר
וכאן זה עבר את גבול הטעם הטוב
זה זוועה מה שהולך לפי מה שכתבת
מה רע במגף מעל מכנס?
בסיכות?
בזה שאת אוכלת?!
אלה החיים שלך תעשי מה שאת רוצה
הוא יכול רק להמליץ לך לא לקבוע בשבילך.
אם לא טוב לך איתו ואת מרגישה שאין לך
כוח אליו כמו שכתבת זה אומר שהאהבה שלך אליו
וכלפיו היא כבר לא אותה האהבה.
תעשי חושבים ותיראי מה את מרגישה רוצה וצריכה.
אם את כבר לא אוהבת אל תישארי סתם בקשר
ואם את אוהבת אותו תשקמי את המערכת יחסים
ותשני את הדברים האלה שכתבת פה כי את מודעת
לבעיות ואת מודעת למה שקורה ונגרם בעקבות הרצונות
שלו ובעקבות הקשר הזה.
הכי חשוב זה שתדברי איתו על הכל
ושתגידי לו כל מה שאת חושבת ומרגישה לטוב ולרע
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*

עם עדי ^^

ממי תראי אף אחד לא יגיד איך להתנהג, איך לשבת, כמה פעמים להתקלח
מה ללבוש, איך ללבוש, מה להגיד, מה לעשות ומה לא !!
באיזו זכות ?!
זה שהוא חבר שלך זה לא אומר שהוא יכול להגיד דברים כאלה
זה הרגלים שלך ואת תמשיכי לעשות אותם
גם אם התהפך העולם !
את לא צריכה לשנות את עצמך בגללו
הוא לא אוהב את זה שייסע לשלום
את לא צריכה אותו !
אני מבינה שאחרי 4 שנים, שזו חתיכת תקופה, קשה לך לשחרר
כי את רגילה אליו, ואת אוהבת אותו והכל
אבל הוא ממש חצוף !
תגידי לו שאת רגילה לעשות דברים כאלה [ואני מתפלאת איך אחרי 4 שנים איתך הוא עדין מעיר לך על זה]
שאת לא יכולה להפסיק...זה פשוט הרגל
ואם לא נאה לו "ביי ביי"
הוא לא צריך לשנות אותך בשביל שיהיה לו טוב...
ולמה לעזאזאל זה כ"כ מפריע לו ?!
בקיצור ממי, תדברי איתו על זה תגידי לו שאת לא תפסיקי עם זה
את אוהבת ורגילה לעשות דברים כאלה ולא אכפת לך מה אחרים אומרים על זה
ותראי מה הוא יגיד לך..תגיבי בהתאם...
וכל הכבוד לך על ההשקעה בלימודים ובפרוייקטים ! באמת, כל הכבוד לך !

שיהיה לך המון הצלחה בעתיד
ומקווה שהכל יסתדר עם החבר
תמיד פה 3>

QUOTE (נאפי @ 17/02/2008) אני מסכימה מילה במילה עם עדידו'ש
תיראי יש גבול לכל דבר
וכאן זה עבר את גבול הטעם הטוב
זה זוועה מה שהולך לפי מה שכתבת
מה רע במגף מעל מכנס?
בסיכות?
בזה שאת אוכלת?!
אלה החיים שלך תעשי מה שאת רוצה
הוא יכול רק להמליץ לך לא לקבוע בשבילך.
אם לא טוב לך איתו ואת מרגישה שאין לך
כוח אליו כמו שכתבת זה אומר שהאהבה שלך אליו
וכלפיו היא כבר לא אותה האהבה.
תעשי חושבים ותיראי מה את מרגישה רוצה וצריכה.
אם את כבר לא אוהבת אל תישארי סתם בקשר
ואם את אוהבת אותו תשקמי את המערכת יחסים
ותשני את הדברים האלה שכתבת פה כי את מודעת
לבעיות ואת מודעת למה שקורה ונגרם בעקבות הרצונות
שלו ובעקבות הקשר הזה.
הכי חשוב זה שתדברי איתו על הכל
ושתגידי לו כל מה שאת חושבת ומרגישה לטוב ולרע
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
מה ולא ניסיתי לדבר איתו?
אני מכירה כל סנטים אצלו, אני מכירה אותו בע"פ, אני יודעת מה הוא חושב מבלי שהוא יגיד, אני יודעת מה הוא הולך לחשוב על מה שאני אגיד, אני יודעת איך הוא יגיב, אני יודעת מה הפער בין מה שהוא אומר למה שהוא מתכוון למה שהוא אומר ובאיזה טון הוא אומר כל דבר. כל פרט ופרט קטן אני מכירה...
אני לא חושבת שזה הדדי. אני חושבת שהוא מכיר אותי, אני יודעת, אבל אני גם מאד מופנמת וסגורה ולפעמים מה שאני מוציאה זה לא מה שאני באמת מרגישה ואני לא יודעת אם הוא עושה את ההבחנה...
אני יודעת שלא בהכל.

בכל אופן, דברתי איתו מלא פעמים ויש תקופות נפלאות ואני רואה שהוא באמת משתדל... הוא לא עושה את זה בכוונה... זה יוצא לא.. שזה מפריע לו הוא מנסה להרגיע... ולפעמים יוצא לו ולפעמים לא... בתקופה האחרונה זה בעיקר לא... ואני חושבת שלפעמים הוא גם עושה לי דווקא כאילו להחזיר לי על חוסר הזמן שאני מבלה איתו...
גם למשל אם אני אומרת לו בוא נצא מחר אז הוא כאילו מחזיר לי שהוא לא יכול כי הוא עם חברים והוא אומר כזה: "מה גם לי מגיע לא רק לך..." וזה נכון. אבל אפשר לדעת מתי זה בדווקא ומתי זה באמת

בכל אופן מתי שאני מתחילה לדבר איתו, בחודשים האחרונים על זה אז אני מוציאה הכל בבת-אחת, שופכת.. מקיאה את הרגשות והתחושות שלי. והוא הולך לאיבוד, הוא נאטם, הוא ישר הולך למקום של מגננה ומחחפש איך להחזיר לי. הוא לא מבין שאני לא תוקפת, אני רק רוצה לשפר... רק שאני מסבירה לו ככה בשקט הוא מבין או שאני מתפרצת בבכי כי אז הוא מנסה להרגיע... זה 2 מצבים קיצוניים.
אבל התגובה הראשונית שלו זה להתגונן ואז הוא בכלל לא מקשיב לי למה שיש לי לאמר...
פפפפפפפ..... אני בברוך 😕 😢

זה כמו רכבת הרים איתו... הוא שזה ממש טוב, חלומי,,, יותר מידיי טוב שאת מרגישה שזה עוד שניה מתפוצץ או שזה על הפנים...

QUOTE (WANTED_GIRL @ 17/02/2008) עם עדי ^^

ממי תראי אף אחד לא יגיד איך להתנהג, איך לשבת, כמה פעמים להתקלח
מה ללבוש, איך ללבוש, מה להגיד, מה לעשות ומה לא !!
באיזו זכות ?!
זה שהוא חבר שלך זה לא אומר שהוא יכול להגיד דברים כאלה
זה הרגלים שלך ואת תמשיכי לעשות אותם
גם אם התהפך העולם !
את לא צריכה לשנות את עצמך בגללו
הוא לא אוהב את זה שייסע לשלום
את לא צריכה אותו !
אני מבינה שאחרי 4 שנים, שזו חתיכת תקופה, קשה לך לשחרר
כי את רגילה אליו, ואת אוהבת אותו והכל
אבל הוא ממש חצוף !
תגידי לו שאת רגילה לעשות דברים כאלה [ואני מתפלאת איך אחרי 4 שנים איתך הוא עדין מעיר לך על זה]
שאת לא יכולה להפסיק...זה פשוט הרגל
ואם לא נאה לו "ביי ביי"
הוא לא צריך לשנות אותך בשביל שיהיה לו טוב...
ולמה לעזאזאל זה כ"כ מפריע לו ?!
בקיצור ממי, תדברי איתו על זה תגידי לו שאת לא תפסיקי עם זה
את אוהבת ורגילה לעשות דברים כאלה ולא אכפת לך מה אחרים אומרים על זה
ותראי מה הוא יגיד לך..תגיבי בהתאם...
וכל הכבוד לך על ההשקעה בלימודים ובפרוייקטים ! באמת, כל הכבוד לך !

שיהיה לך המון הצלחה בעתיד
ומקווה שהכל יסתדר עם החבר
תמיד פה 3>
תודה.
וכמו שאמרתי כבר..

בנוסף, זה לא היה ככה כל הזמן.. זה כבר אחרי כ"כ הרבה זמן פשוט אני מרגישה שאנחנו רבים על כל פיפס...
תמיד הוא היה הפינה השקטה והמרגיעה שהייתי פונה אלייה בסוף יום ארוך ומייגע, ועכשיו אני מרגישה שאני צריכה פינה כדיי להרגע ממנו..
הריבים והוויכוחים הפכו לשגרה וצריך יותר להתאמץ להמנע מהם ולפתור וזה כל מה שמעסיק אותך...
זה מוזר שאני מרגישה כ"כ בנוח בכל מקום שאני נמצאת וכל מה שאני עושה, ואיתו, אני מרגישה שאני צריכה להתאפק במקום שיהיה לי מקום מפלט כזה, מקום שאני יוכל להרגיש אני עצמי ולהרגיש בנוח עם זה ועם עצמי

אם זה ככה אז למה את לא מנסה
לוותר על חלק מה"עיסוקים" שלך
ולהיות יותר עם החבר שלך?
תקדישי לו קצת זמן...
אני בטוחה שהוא יעריך את זה.

תראי ממי רואים שאתם מאוהבים והכל
אבל כמו שאת אומרת, את צריכה להרגיש איתו הכי נוח והכי רגיל בעולם
זה כאילו שפתאום שאתם ביחד את משתנה
וזה לא צריך להיות ככה כי הוא צריך לקבל אותך כמו שאת...

ובקשר לפרוייקטים שלך, עם כל הכבוד להם
אולי תוותרי על אחד או שתיים ובאמת תקדישי לו קצת יותר זמן
כנראה שהוא מרגיש די מוזנח לאחרונה
בגלל שאת מתמקדת בפרוייקטים ולא בו..
והוא לא רגיל לזה כי עד עכשיו, כמו שציינת הייתם מתראים הרבה
יותר מעכשיו...
אז תדברו על הכל בכלליות ותיכנסו לפרטי פרטים
תנסו להסדיר את הדברים ביניכם...
אין מה לעשות חוץ מלשים את הקלפים על השולחן ולשפוך הכל
אפילו אם עשיתם את זה כבר
תעשו שוב...

בהצלחה ממי ותמיד פה 3>

נכון אתן צודקות... מהעומס אני צריכה להוריד ואת זה אני יודעת וכולם אומרים לי, הוא, ההורים, החברות, המורים... אני יודעת שאני צריכה. (גם הצופים זה מלא עומס...חחחחח )
וזה באמת זמני כי עכשיו בסוף פברואר אני מסיימת עם שניים לא משהו רציני... ואני באמת מורידה... אני לא עוזבת לגמריי אבל אני גם לא לוקחת אחריות על דברים חדשים...
ודיברנו על העניין של העומס... זה לא דבר חדש לו תמיד הייתי ככה, פשוט עכשיו, נכון להיום זה הכל בייחד.
בקיצור, זה בטיפול. בהדרגה...

אבל יש משהו מעבר לזה, שאני לא יודעת איך להסביר. כאילו משהו שונה בייחס, בגישה.. אפילו במבטים... ועם זה אני לא יודעת מה לעשות כי אני גם לא יודעת אם זה כ"כ תחת שליטתי 😕 😁

QUOTE אבל יש משהו מעבר לזה, שאני לא יודעת איך להסביר. כאילו משהו שונה בייחס, בגישה.. אפילו במבטים... ועם זה אני לא יודעת מה לעשות כי אני גם לא יודעת אם זה כ"כ תחת שליטתי 

תראי אתם הרבה זמן, גם אני וחבר שלי
וגם לנו היה את הרכבת הרים הזאתי,
והתרחקתי ממנו הרגשתי שהוא מרחיק אותי עם ההערות שלו
והסברתי לו שיותר זה לא יהיה ככה
שאני לא מוכנה לסבול את זה, שיקבל אותי כמו שאני
עכשיו אני מחכה לראות איך זה יהיה
קשה לראות את אותו הקשר כמו שהיה אחרי כלכך הרבה זמן

כמה שאני מבינה אותך ממי ..
וזה באמת כבר נמאס שמציבים לך תנאים ,
ומתנהגים אלייך כאל רכוש ולא בן אדם עם רגשות 😢

בסדר, אז דברנו... והוא אמר כזה שהוא משתדל ושהוא אוהב אותי והכל... הוא אמר שהוא יפסיק ושהוא לא הבין באמת עד כמה זה חשוב לי... וזה נראה לי משתפר.

אבל העיניין הוא שעדיין יש תחושה של מעין ריחוק.. כאילו אנחנו לא מבינים אחד את השני כמו פעם. הרצונות שלי והתחושות שלנו הם לא אותו דבר.
הוא גם הרבה יותר סגור והרבה יותר מופנם. פחות מראה רגשות, פחות מדבר, פחות מביע...
ואני סערת רגשות מהלכת... 😁

בכל אופן, אמרתי לו מה שאני מרגישה... שכבר אני לא מרגישה שאכפת לו ממני, שאני לא יודעת כ"כ עד כמה אני באמת חשובה לו וכמה הקשר שלנו חשוב לו. אמרתי לו גם מה הוא מרגיש וחושב והוא אמר שהוא מרגיש ריחוק.

אז סכמנו שנפתור את זה, כי שנינו רוצים להיות יחד ושנינו מאד אוהבים אחד את השני. הוא באמת אמר שהוא איתי כי הוא אוהב אותי ולא כי הוא רגיל אליי. וזה ממש עודד אותי, כי הייתה לי תחושה שזה קצת הרגל...

בכל אופן, בשביל לפתור את זה, הוא אמר לי: "אז תגידי לי מה לעשות כי אני לא יודע, את תגידי ואני אעשה".
מה אני אמורה לאמר במצב כזה?? אנחנו שנינו רוצים לפתור את זה, אבל אני מרגישה שזה תהליך והוא חושב שבנשיקה וחיבוק אפשר לפתור הכל... אבל התחושה מרחפת מעליי.
ושהוא לא יודע מה לעשות זה מדכא... לא ידעתי מה לאמר לו... אז הוא אמר לי שהוא יחכה עד שאני אסיים לכעוס... ואז הכל התחיל להתבלגן שוב... אני לא כועסת, אני עצובה, והבהרתי לו את זה... אבל יצאתי בתחושה שהוא פשוט לא מבין אותי, הוא רוצה, אבל הוא פשוט עומד במקום... לא עושה כלום.
ובין רצון (שזה חשוב שיהיה) לבין מעשים יש הבדל ענק!!!


מה עושים?!!? 😢 😢

תראי ממי בתכלס אין לך מה לעשות...
אני לא יודעת למה את עדין מרגישה ככה..
אחרי כל השיחה שלכם
אבל בכל מקרה, תדברו שוב
גם הוא מראה שאכפת לו ממך...אז למה עדין יש לך את "הענן" הזה מעל הראש ?

בכל מקרה, תדברו שוב
תגידי לו שאת לא צריכה להגיד לו מה לעשות
הוא צריך לדעת לבד. ..
את שלך כבר אמרת ושיעשה את השיקולים שלו
וממי זה שהוא הבין אותך והקשר שלכם משתפר זה כבר טוב !
זה מראה שאכפת לו מאוד ממך ומהרגשות שלך
ושהוא אוהב אותך !

תגידי לו גם ששניכם רוצים להמשיך את הקשר
ושניכם צריכים לתרום כל אחד מעצמו
וככה תשפרו את היחסים שלכם והקשר גם כן ישתפר

מקווה שהכל יסתדר ממי
תמיד פה אם תצטרכי