ברגעים של שקט, אני חי שוב לבד..
שוב רועד, שוב כועס, שוב בוכה מעט..
ברגעים של שקט, העבר מתעורר..
כמו חיה הרסנית הוא דוהר בלי מנוח..
משתחרר..

ברגעים של שקט, אני שוב לא עצמי..
או אולי, משתנה, אז אולי זה אני?
ברגעים של שקט, הכל נולד מחדש..
תהיות, שאלות, בלבולים כואבים על קליפת לב מיואש..

ברגעים של שקט, מסביב שקר מרחף
ואני בתוכי נוגע, במרכז אמת מעייף..
ברגעים של שקט, את כל כך חדשה לי..
סגורה ואוהבת, אמיתית וכואבת..
ומעט, רק מעט שלי..

ברגעים של שקט, אין לי כלום בעולם
אני חי את הרגע, כואב, נעלם..
ברגעים של שקט, אני שוב מתרוקן..
מחפש לברוח, מחפש לשכוח..
מתחנן..

רגעים של שקט, רגעים של אמת,
רגעים של לשכוח, רגעים של לתת..
עם שרידי אהבה, עם טיפת הגיון..
לא קיימת תשובה, קיים רק חלום...

כל הזכויות שמורות לגילעד יפרח.
אין להעתיק, לשנות, להקרין על מסכי פלאזמה ענקיים, להשתמש בכנסים עולמיים, להדפיס ולעשות עם הנייר מטוס, לבלבל את המילים, או כל אמצעי פרסומי אחר ללא אישור המחבר (הלא הוא אני!)
😊
סתם חח אני מרשה להקרין על מסך פלאזמה ענק.. 😊

גילעד