היא לא מרפה מהחבל שיוביל אותה אלייך,
מנסה להכנס, להיות חלק מחייך.
היא שומעת את מה שאתה אומר כשמסביב דממה-
להשמיע הברה מנסה ללא הצלחה.
אתה נותן לה הרגשה שאתה צריך אותה,
ואז אתה הולך, חותך את החבל שלה.
פתאום שוב אומר לה שאתה מצטער-
שבור בלעדיה ובוהה בה במבטך הקר, הקודר
אתה בטוח שהיא מהר תחזור אלייך
כי ת'אמת מהם חייה בלעדייך ?
היא תיקח עוד צ'אנס אחד, תנסה שוב בשבילך
כי היא צריכה אותך כמו שהלב זקוק לעוד פעימה
היא אוהבת אותך עם הלהבה האדומה שבעינייך
רק שעכשיו נכבתה, ושינתה לגמרי את פנייך
אתה נוגע בה, מקניט אותה-
בסוף אומר לה שאתם לא מתאימים
היא צריכה להרגיש אותך-
אתה כבר יודע שבלעדייך אין לה חיים...
ושוב אתה אומר לה שאתה מצטער מכל ליבך
רק שהפעם-
אתה מצטער שקופידון נתן לך לחשוב שהיא האהבה שלך...




