שברי מראה פזורים על אדמה חומה ובוצית, ריחנית ומעלת הבל גשם טרי.
סיפוק.
היא מושיטה את כף ידה קדימה.
טיפות קטנות ומתוקות של מים ניתכות בעדינות מפתיעה על אצבעותיה, מרוות את צמאונה, משקות את עצבונה. מחיות אותה.
נחמה.
היא פוערת את פיה קלות, מרגישה כיצד המים זורמים בינות לשפתיה, מחלחלים עמוק אל נשמתה,שוטפים כל זוהמה חומרית,אנושית, קרה, מחממים את לבה.
אהבה.
טיפות הגשם מתמזגות עם דמעותיה שלה, דמעות אושר.
האדמה טעונת היצרים סופגת בתאווה את נוזל החיים,בולעת ואינה מותירה כלום.
שוב אינה שברירית כתמיד.
חיים.
אין אין אין לי מילים !
ברוש,
הכתיבה שלך מושלמת ! כל קטע יותר יפה מהאחר ....
מ ד ה י ם
יא בר, השארת אותי בלי מילים !
וזה לא קורה לעיתים קרובות 😛
ממ מסתורי כזה..
אבל מדהים! אין על הכתבהי שלך 😊
את האמת נכנסתי רק בגלל הכותרת בגלל שזה בין השירים היפים ....
פשוט מדהים😊
אין אין עליך ..
בר ? , אתת פשוטט כישרונייית !
את כותבת מ ד ה י ם !
