לפעמים אני עצובה
והלב שלי מלא באכזבה
ליבי זועק מכאבים
ורוצה למצוא את השקט שבין המלאכים
לפעמים אני עצובה
ומרגישה קצת בודדה
לפעמים אני מרגישה שאיש אינו מבין
את העצב בליבי,
כשאני עצובה
אני מחייכת חיוך גדול
ומתנהגת בצורה עליזה, אני צוחקת, שרה, רוקדת וקופצת
כאילו אין מחר
כשבאלי לבכות, אני מדברת הרבה וצוחקת בקול רם
כדי שכולם ישמעו שטוב לי בנשמה
כדי שאף אחד לא ישים לב ולא ישאל מדוע עייני מבריקות
לא רוצה שאף אחד ידע שהן נוצצות ומבריקות כי עוד רגע זולגות מהן דמעות
כולם חושבים ככה,
שהעיינים שלי הן מבריקות משימחה
ולא בשל הדימעה
לא רוצה לספר לאיש על כאביי
כי אני לא ילדה עצובה
אני מאוד שמחה
יצא ממש עצוב
ורואים שכואב לך מאמי
אבל למרוח חיוך שקרי על הפנים
ולעבור לבד את התקופה זה לא הפיתרון.
תאפשרי לאנשים שסביבך להיות איתך
ולעזור לך כי בשביל זה יש חברים אמיתיים
וגם אם לא מבינים אותך באותה הצורה
שהיית רוצה שיבינו זה לא אומר שלא מבינים אותך מאמי
כל אחד מבין בצורה שונה.
תהיי חזקה ותזכרי שיש תקופות כאלה
מותר לבכות אבל תרשי לעצמך לקבל תמיכה
מהסביבה שאוהבת אותך
אל תקחי את כל הסבל על הכתפיים שלך לבד
אם את צריכה משהו אני כאן תמיד
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
ואוו,
זה נורא מרגש..
ובגלל שאני כלכך מזדהה איתך אני יכולה לומר בפה מלא שזה הכי עצוב בעולם להעמיד פנים... לחייך במקום לבכות...
אבל מאמי עצה שגם אני הפנמתי אותה-
לפעמים זה שאת רגישה או בוכה, לא עושה אותך יותר חלשה בעייני אחרים..
להפך זה מראה שאת אנושית.
QUOTE (שריני @ 04/02/2008) ואוו,
זה נורא מרגש..
ובגלל שאני כלכך מזדהה איתך אני יכולה לומר בפה מלא שזה הכי עצוב בעולם להעמיד פנים... לחייך במקום לבכות...
אבל מאמי עצה שגם אני הפנמתי אותה-
לפעמים זה שאת רגישה או בוכה, לא עושה אותך יותר חלשה בעייני אחרים..
להפך זה מראה שאת אנושית.
מדהים ! רואה את עצמי מתחברת
את האמת אני לא יודעת למה זה ככה אצלי, זה לא שאני לא יכולה לבכות ליד חברות או ידידים כי אני כן!
זה משהו יותר מורכב,
אני לא רוצה להיות מטרד, לא רוצה שירחמו עלי, לא רוצה לשפוך את הלב ולומר מה באמת מטריד אותי.
כל זה ואולי עוד אלף דברים!
אני לא מתביישת לבכות, אני לא רוצה לבכות ליד אחרים!
אני לא אוהבת את כל השאלות האלה מה קרה לך ולמה את ככה, ועוד יותר אני שונאת שמנסים לנחם במילים שאני מכירה בעל פה.
יכול להיות שזה בגלל זה, ויכול להיות זה משהו אחר..
ואולי אני כועסת שאף אחד לא רואה את התמונה האמיתית!
ולדעתי אם אף אחד לא רואה את זה, אני לא צריכה לחפש כתף לבכות עלייה, הכתף הזאת צריכה להיות שם בשבילי ותמיד מוכנה..
במקרה שלי זה לא ככה
הריי כולם חושבים שאני "מאושרת מהחיים"
וודאי שאני כן, אבל זה לא אושר זה התמודדות יומיומית
עצוב ומרגשש!!
כל כך מזדהה איתך!!
הקטע הזה כל כך מזכיר אותי..
'לפעמים האושר הוא רק מסיכה'..
ואני חושבת שזה בא מפחד שלא יבינו אותך באמת,
פחד לא מוסבר כזה,
אולי פחד שלא מודים בו אבל הוא קיים.
מקווה שתצליחי להתגבר על זה!!
אני מעריצה אותך על הדמות החזקה שאת מייצגת,
אבל חבל לי שאת העצב את שומרת בפנים.
תני לעצמך לפעמים להתפרק,
כן .. גם לך מותר 😊
ואחרי שתתפרקי,
תהיי באמת חזקה !
תמשיכי לצחוק בקול, לחייך תמיד, ולרקוד כמו משוגעת - מהלב השמח ומלא מכאב.
3> דול.
QUOTE (דאפסיי @ 04/02/2008) את האמת אני לא יודעת למה זה ככה אצלי, זה לא שאני לא יכולה לבכות ליד חברות או ידידים כי אני כן!
זה משהו יותר מורכב,
אני לא רוצה להיות מטרד, לא רוצה שירחמו עלי, לא רוצה לשפוך את הלב ולומר מה באמת מטריד אותי.
כל זה ואולי עוד אלף דברים!
אני לא מתביישת לבכות, אני לא רוצה לבכות ליד אחרים!
אני לא אוהבת את כל השאלות האלה מה קרה לך ולמה את ככה, ועוד יותר אני שונאת שמנסים לנחם במילים שאני מכירה בעל פה.
יכול להיות שזה בגלל זה, ויכול להיות זה משהו אחר..
ואולי אני כועסת שאף אחד לא רואה את התמונה האמיתית!
ולדעתי אם אף אחד לא רואה את זה, אני לא צריכה לחפש כתף לבכות עלייה, הכתף הזאת צריכה להיות שם בשבילי ותמיד מוכנה..
במקרה שלי זה לא ככה
הריי כולם חושבים שאני "מאושרת מהחיים"
וודאי שאני כן, אבל זה לא אושר זה התמודדות יומיומית
כשקראתי את זה ^^
חשבתי לרגע שזה אני ...
אני מבינה אותך כל כך ...
וכאילו הכי כואב לי שאין לי מה להגיד לך. עצוב ...
אני רואה אני לא היחידה
לא שלא ידעתי את זה לפני זה, אבל עכשיו רואים את זה יותר בבירור
QUOTE (שריני @ 04/02/2008) ואוו,
זה נורא מרגש..
ובגלל שאני כלכך מזדהה איתך אני יכולה לומר בפה מלא שזה הכי עצוב בעולם להעמיד פנים... לחייך במקום לבכות...
אבל מאמי עצה שגם אני הפנמתי אותה-
לפעמים זה שאת רגישה או בוכה, לא עושה אותך יותר חלשה בעייני אחרים..
להפך זה מראה שאת אנושית.
אוהבת אותך3>
