כל רגש שפגשה מעולם לא התקרב לרגש הזה,
חוצה כל גבול של הגיון,
כי כעס וטינה מעולם לא נכתבו
ליד הקשבה והבנה,
וכל המביט בענייה היה רואה אימה ושנאה,
כי ככה זה שהטינה נופילם בקרבה.
ובראשה ממלמלת 'עוד יגיע יומך!'
בעודה מרגישה את הסיפוק שיהיה לאחר הנקמה,
כל פרט ופרט עובר בראשה,
כמה דיבלי לחשוב שזה מה שיכסה את כאב האובדן.
וימים ולילות עברו עלייה,
אין אהבה ואין חיוך והצחוק הוא צליל זר בשבילה,
והיא לא תשתפך בדמעות,
כי מאז שמחץ את ליבה ללא רחמים
כאילו נולדה מחדש מלאת כאב שנאה וטינה,
ולעולם לא תשוב שוב לבכות ולכאוב.
ובראשה ממלמלת 'עוד יגיע יומך'
אהבתי את הכתיבה שלך 😊
יצא מדהים...
אני שמחה שזה לא עלייך
כי אין דבר יותר נוראי לדעתי מלנקום בחזרה.
הכתיבה מדהימה אהבתיי מאמי
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
תוודה D:
האמת שהשיר הזה נוצר בגלל שיותר מידי הקשבתי בספרות ולמדנו שיר
על נקמה [צחקו עלי]
אהה מדהימה שלי
יצא לך מושלם 33>
חח וזה בסדר, גמלי יצא קטע מהקשבה מיותרת בשיעור ספרות [;
אוהבת אותך מלאא 😘
^
חחחחחחחח 😁
--
אהבתי מאמי ( :
אוי מירב זה אחד הקטעים היפים שלך (:
דשקה- תודה מאמי
אדווה- חח תודה יפה שלי ואהמ...ואני עוד שונאת את ספרות חח
הנסיכע- תודה חמודה 😊
טנויש- שמחה שאהבת
שריני- באמת? משתלם להקשיב בספרות חח
הכתיבה שלך כ"כ נוגעת וסוחפת
וואו !
וואי , זה מדהים !#@ (:
הכתיבה , הניסוח , הבחירה של המילים - מ ו ש ל ם [:
שמחה שזה לא עלייך בובה (: 😉