כשראתה אותו הלב דפק חזק
תוך שניות ניסתה לדבר אבל הרגישה את אותו מחנק
הוא ניסה וניסה , הוא לא מתייאש
לא יודע שהיא שורפת כמו אש
רציתי להזהיר , רציתי לומר לו
שאין לה רגשות אבל זה בכלל לא היה אכפת לו
ומסתכל מהצד ורואה אותו נשרף
עובר מה שאני עברתי והכאב בתוכי עוד צף
והיא לא מפסיקה להתנצל
אומרת שהיא לא אשמה ושאותה הוא מבלבל
ואני תוהה כמה פעמים אפשר לומר סליחה
כמה פעמים אפשר לתת את אותה מכה
ולו זה לא אכפת , אחריה הוא הולך
וגם אני סבלתי אז בנתיים אני תומך
מדהים זה לראות איך את כולם היא מפילה
זה סוג של קסם שיש רק לה
משהו שמושך והיא כל כך לא מודעת
חושבת שכל דבר היא יודעת
ולא רואה שהיא פוגעת
לא יודעת שבמקומות רגישים היא נוגעת
ואני עליה מרחם והוא אותה לא מבין
והיא לא מבינה את עצמה ולא רוצה להאמין
לא רוצה לחשוב שקיימים עוד אנשים טובים
לא רוצה לשבור את חומת ההגנה מהרעים
ובנתיים אני יושב בצד ורואה אותו מנסה
מנסה להפיל את החומה, עומד על הקצה
ורואה אותו סובל בשקט
וכואב לי לראות כי אז התחושה אלי חוזרת
והיא בפינה שלה יושבת
והוא תוהה אם היא בכלל חושבת
חושבת עליו, על הכל חוץ מעצמה
צוחקת אבל ראיתי בעיניה דמעה
והאם תתבגר או תשאר תמיד ילדה
ואת זה רק השנים יגידו
את זה הוא ידע רק כשהזמן יעבור
ובנתיים ינסה אותה לשכוח
אני לא הצלחתי
אם הוא יצליח - הוא גיבור...
נכתב ע"י l&p




