אני אוהבת אותך
אך בי את פוגעת .
אני רוצה אותך ,
כלכך מתגעגעת .
זה לא אפשרי - אני יודעת .
מה אפשר לעשות
כשהראש אומר לשכוח
והלב מסרב ולא שוכח .
כמה אפשר להלחם במלחמה הזו
ביני לבין עצמי , בין הראש לבין לבי .
למה למרות שהייה איתה רע ,
הלב עדיין אוהב אותה .
למה כל זכרון קטן ,
מעלה געגועים לחיבוק הישן .
געגועים למגע , געגועים לאהבה .
זאת אהבה ראשונה
ואני לא שוכחת .
זאת אהבה ראשונה ,
ומאז לא ידעתי נחת .
את היית אהובתי , עלייך סמכתי.
נתת הרבה בשבילי , ולך האמנתי .
אז נכון, אני עוד אוהבת .
ונכון , עלייך חושבת .
אך עכשיו מבינה ,
שזו הייתה חצי אהבה .
את לא באמת אהבת אותי
רק השפלת והכאבת ללבי .
אך אני אותך אהבתי יותר מאת עצמי .
לך הכל נתתי וצפיתי שתהיי שם בשבילי .
זאת הייתה האהבה הראשונה שלי .
הראת לי אהבה במתנות שקנית לי .
ואני לתומי חשבתי שזו הדרך שלך להראות את אהבתך .
אך טעיתי . נסית לקנות אותי בכסף .
ואני לא באמת הבנתי , חשבתי את אוהבת .
ועכשיו כשהבנתי , זה מאוחר ועל זה מצטערת .
השפלת אותי ולא ראיתי , הייתי עיוורת למולך ,
כי רציתי כלכך באהבתך .




