QUOTE QUOTE אני התחלתי לכתוב המשך..
אבל אני מנסה לעשות אותו ארוווווך כדי לפצות!
כרגע יש לי כולה 2 דפים..
ואין מתח, ואני רק בהתחלה..
אני ממש מקווה להוסיף מחר..
מחר-כמעט בטוח!
[B][SIZE=14]אני הכי מצטערת בעולם!!!!!
טוווב נו בסדרר שהפרק יהיה
ארוךךךךךך ויפה כמו תמיד 😛
ודרך אגב מלאכית122 ומלאכית1222 זה אותה אחתת אני
חחחח..אז למה יש לך 2 משתמשים מאמי?
ו..תודה על ההבנה 😁
השעה 1:00 בלילה.
ישבתי וכתבתי את הפרק במשך 3 שעות!
יצא לי 7-8 עמודים בוורד.
אני מקווה שזה מספיק ארוך.
מחר אני עושה תיקונים אחרונים ומעלה אותו.
למרות שחיכיתם הרבה ואתם בטח מחכות לפרק מפוצץ כזה..הוא יצא חביב, לדעתי, לא יורת.
מחר בעז"ה אני אפרסם אותו..
תודה שחיכיתם כל-כך הרבה זמן.
אני פשוט בייתי בלחת מ ט ו ר ף !
לילה טוב!
ושוב..סורי:/
QUOTE (ייללדדדההה @ 05/07/2009) השעה 1:00 בלילה.
ישבתי וכתבתי את הפרק במשך 3 שעות!
יצא לי 7-8 עמודים בוורד.
אני מקווה שזה מספיק ארוך.
מחר אני עושה תיקונים אחרונים ומעלה אותו.
למרות שחיכיתם הרבה ואתם בטח מחכות לפרק מפוצץ כזה..הוא יצא חביב, לדעתי, לא יורת.
מחר בעז"ה אני אפרסם אותו..
תודה שחיכיתם כל-כך הרבה זמן.
אני פשוט בייתי בלחת מ ט ו ר ף !
לילה טוב!
ושוב..סורי:/
כל הכבוד על השקעה
ואת סתם מגזימה כל פרק שלך הוא מושלם
ויש לי שתי משתמשים בגלל שמלאכית 1222 זה מהמחשב בבית
של סבתא שלי ואני לא זוכרת סיסמאות
ותשימי כבר את ההמשך
הינה פרקקקקק!!😊
סורי על הייבוש הענק!!!!!
מקווה שתאהבו😊
יומטוב😊
3>
"ערן בוא..אפשר להיכנס לחדר שלו" אמרה לערן והם נכנסנו יחד..
"ואיי..מסכן שלי" אמרה רינה "אני לא יכולה לראות אותו ככה" אמרה ודמעות החלו לזלוג על לחיה
"ששש...תירגעי אמא זה כלום..הוא כולה התעלף..הוא תכף יתעורר והכול יהיה בסדר..." הרגיע אותה ערן
"זה מזכיר לי את העבר" אמר ומחתה את הדמעות
"אל תדאגי..יהיה בסדר" אמר ערן.
"הוא התעורר" אמרה והתיישבה על הכיסא, ליד מיטתו
"אמרתי לך" חייך ערן, חיוך מרגיע
"דניאלל" שמעתי "איזה יופי שהתעוררת...מה שלומך חמוד?"
"איפה אני?" שאלתי
-------------------------------------------------
פרק 87
"תצאי אני בחוץ"
"ביי" אמרתי וניתקתי.
ירדתי למטה, שמתי נעליים גבוהות ויפות, לקחתי פלאפון ו100 שקל ויצאתי החוצה.
"היי" אמר לי וחייך חיוך קטנטן
"היי" עניתי והתיישבתי
"מה שלומך?" שאל
"בסדר..מה איתך?" שאלתי חזרה
"מעוולה..לאן נוסעים??"
"חח..באמת דניאל, לא תכננת?" צחקתי
"אני ספונטני, לאן שאת רוצה-נוסעים" חייך
"אמ...לא אכפת לי באמת"
"טוב אז אני נוסע לים" אמר
"ואיי, כן! איך לא חשבתי על זה קודם" צחקתי
"חלול!!!" אמר ודפק על ראשי
"היית מת!" צחקתי ונתתי לו כאפה קטנה על הלחי
"על זה נתחשבן אחר-כך" אמר והחל לנסוע
"מה את מחייכת י'קופה" אמר כשראה אותי מחייכת, כל הנסיעה.
"סתם מאושרת אסור?!"
"מותר בטח שמותר" אמר וכל-כך הזכיר לי את דניאל במשפט הזה...:/
"יאללה בואי" אמר לאחר שהחנה את הרכב
"יאללה" אמרתי ויצאתי מרכבו.
"בוא נלך קודם קצת לים אחר-כך נאכל-י'שמן" אמרתי, כשראיתי אותו מתקדם לאחת מהמסעדות שהיו בים
"אוף איתך..רציתי לאכול"
"נו טוב, אז בוא נאכל" אמרתי בכניעה והתקדמנו למסעדה
"מה בשבילך?" שאלה אותי המלצרית
"אני רוצה כרגע רק מים" חייכתי והיא רשמה
"ובשבילך?" פנתה אל דניאל
"אני רוצה אורז, חזה עוף, סלט, וקולה" אמר והיא רשמה בחיוך
"חחח...רעב אה?!" צחקתי
"גווע!!"
"שמן!"
"את ממש רזה" אמר בזלזול
"תסתום אתה לא יותר יפה ממני-זה בטוח!"
"עדיף שתשתקי אחרת את תתחרטי על זה" אמר וצחקתי. (אבל לא-ידעתי כמה הוא התכוון באמת...)
"יאללה זזנו?" שאלתי אחרי שהוא גמר לאכול
"אבל לא אכלת כלום!" אמר
"אני לא רעבה"
"טוב, פחות כסף!" אמר ושילם
"יווו..אין דברים כאלה!אתה כזה קמצן!" אמרתי ודחפתי אותו
"גם על זה את תשלמי" צחק
"אה בסדר" צחקתי
"כן?! ,יש לך עד 5 שניות לברוח" אמר והחל לספור ואני התחלתי לרוץ לכיוון הים.
"אימלללל'ההההההה" צעקתי ורצתי לעבר החוף
"אמרתי לך שתתחרטי על זה" אמר.הוא תפס אותי וידיו חיבקו אותי בבטן, כשהוא מאחורי.
הוא החל לדגדג אותי בבטן ונפלתי על חול הים.
"חחחחחח...די דניאל פליזזז" אמרתי.
הוא היה מעלי, הסתכל לי עמוק בעיניים. הוא החל להתקרב אלי לאט לאט עד ששמעתי את נשימותיו עלי. הוא נתן לי נשיקה על המצח, עבר ללחי, ללחי השנייה, לאף, לסנטר..זה היה הדבר שהכי הטריף אותי בעולם! הוא עבר לאוזן, לצוואר..עד שלא יכולתי יותר ,לקחתי את פנים ודפקתי לו נשיקה!
לשוננו התערבבו אחד בשני והיה לי כל-כך כיף, כבר הרבה זמן שלא הרגשתי את ההרגשה הזאת.
התנשקנו שם לפחות 5 דקות. לא יכולתי להפסיק, התמכרתי להרגשה.
הוא נשכב לידי על החוף, והסתכלנו על השמיים, בשקט, כל אחד נודד עם מחשבותיו...
עצמתי את עיני וליקקתי את שפתי, הסתכלתי עליו וקלטתי-זה אמיתי! אני אשכרה נישקתי אותו עכשיו!
לא האמנתי שעשיתי את זה ואני במציאות ולא בחלום.
הוא השעין את ראשו על ידו והסתכל עלי.
"מה?" שאלתי
"סתם..את יפה" אמר וחייכתי
"טוב דיי" אמרתי אחרי שהוא בחן לי את כל הצדדים בגופי
הוא התקרב אלי שוב, ואני? כמו מגנט התקרבתי אליו.
התנשקנו שוב, זו הייתה הרגשה פשוט נפלאה.
הרגשתי כאילו אני שוכחת מהכול, אני והוא לבד ואין אף-אחד איתי.
שוב כל אחד נשכב על הגב ונדד עם מחשבותיו לארצות אחרות.
הסתכלנו על הכוכבים, הם היו יפים.
התפללתי לה' שעכשיו יהיה לי יותר טוב בלי הבטחות ובלי נעליים.
"יאללה מאמי..בוא נלך" אמרתי והתנערתי מהחול שעל בגדי
"לאן נלך?" שאל וקם גם הוא "רוצה לבוא אלי?" הציע
"לא מאמי, אני ממש עייפה, בפעם אחרת טוב?!"
"סבבה יפה שלי, אני מחכה" חייך.
"תודה" אמרתי והתקדמנו לרכב.
נכנסנו למכונית ונסענו לביתי.
"תודה מאמי, היה כיף!" אמרתי
"גם לי" אמר ונתן לי נשיקה קטנה בפה
"יאללה ביי לילה טוב(:" אמרתי ויצאתי מהמכונית.
ראיתי אותו מחכה שאני אכנס הביתה ואז הוא נסע.
עליתי לחדרי, נכנסתי להתקלח וישר נכנסתי למיטה.
היה לי כל-כך הרבה מחשבות בראש. לא הצלחתי להירדם.
חשבתי על דניאל ואח"כ על עוד דניאל.
ועל עדן ,שרית,איתן..
פשוט על כולם.
מה קורה לי ולחיים שלי??
---------------------------------------
"מזאת אומרת 'איפה אני'?" חזרה אחרי אימי "אתה בבית חולים מתוק, התעלפת, יש לך חום גבוה" אמרה ואז נזכרתי
"כן,כן, אני זוכר משו.." אמרתי ונגעתי בראשי. הוא כל-כך כאב לי.
"מתי אני משתחרר?" שאלתי והתרוממתי למצב ישיבה
"לא,לא לא " אמר הרופא במהירות והשכיב אותי חזרה "אתה צריך לשכב במיטה, אל תקום עדין" אמר וסידר לי את הכרית
"מתי אני משתחרר?" שאלתי שנית
"עוד יומיים- שלושה, נראה איך תרגיש ואז.." אמר ואני הנהנתי.
"אל תדאגי אמא, רק כאב ראש קטן" אמרתי לה כשראיתי אותה מסתכלת עלי ומתה מדאגה
"בעזרת ה' יהיה טוב" אמרה ונשמה נשימה עמוקה.
"איפה הטלפון שלי?" שאלתי
"בבית..למה?" שאלה אמא
"רציתי להתקשר לאנשים, משעמם לי.."
"עוד מעט 12 בלילה..ממש מאוחר, דבר איתם מחר"
"טוב" עניתי
"יאללה אתה בטח עייף לא?!"
"איזה עייף, ישנתי כל היום" צחקתי, בקושי הצלחתי לצחוק או לדבר הראש והגרון כאבו לי כל-כך.
"לונורא..לך לישון! אני עייפה" אמרה אמא וצחקנו.
"אני רעב" אמרתי. סתם אמרתי לה, כדי שהיא לא תחשוב שאני מממש חולה, רציתי להרגיע אותה קצת.
"עכשיו?" אמרה בפליאה
"מה את רוצה הייתי עסוק בלישון כל היום" אמרתי ושוב צחקנו יחד.
"אני אלך לקנות לך משו..מה אתה רוצה?" שאלה
"תביאי איזה מגש פיצה" חייכתי
"יש לילד תיאבון אה?!" קרץ הרופא "אבל לא הייתי ממליץ לך 'גאנק פוד' תאכל עכשיו משהו בריא, שתתחזק. הגוף שלך עכשיו חלש הוא צריך ויטמינים" הסביר
"טוב נו..אז תקני שווארמה" אמרתי וצחקנו
"יחסית ל41 מעלות חום עם דלקת בגרון יש לך מצב רוח אה?!" צחק הרופא
"סתם תביא לי כמה כריכים עם גבינה וירקות" אמרתי והרופא הנהן
"עכשיו אתה מדבר" צחק
אמא שלי הלכה להביא לי את הכריכים ובינתיים ישבתי והסתכלתי על התקרה. הרגשתי את החום זורם לי בכל הגוף וכל בליעת רוק מלווה בכאבים עזים כל-כך.
פשוט לא יכולתי להחזיק מעמד. זה כל-כך כאב לי.
נורא רציתי שמחר יגיע. רציתי שאנשים יבואו לבקר אותי.
רציתי שמירית תבוא לבקר אותי....
---------------------------------------
"נו יאללה מאמי בואי נצא קצת" אמרתי שוב
"לא נו מאמי..יש לי מחר עוד פעם דיון בבית משפט" אמרה ועצמה את עיניה
"סיבוב קטן" אמרתי ועשיתי פרצוף עצוב
"ואיי, אי אפשר לסרב לפרצוף הזה זה לא פייר"
"יש!" אמרתי וחייכתי חיוך מנצח
היא הייתה לבושה עם טרנינג ביתי, שמה נעלי בית ויצאנו.
"יופי, עכשיו מה נעשה בחוץ?" קיטרה
"אויש סתמי! כולה מסתובבים" אמרתי "רוצה לשבת בפארק?" שאלתי
"טוב נו.." אמרה בכניעה והלכה אחרי בחוסר חשק
"מה את משחקת אותה קשה להשגה..תודי את נהנית!!" צחקתי
"חחח..אל תשאל!" חייכה
"באיזה שעה הדיון שלך מחר?"
"ב-10 בבוקר" ענה
"אה..רוצה אני אבוא איתך?" הצעתי
"יש לך לימודים"
"אזמה! אבל אני רוצה"
"לא מומלץ! תשאר בבית ספר! כבר אמרתי לך, אני הפסדתי חצי שנה חבל שאתה גם תפסיד"
"דיי להיות אמא פולניה אוהבת ודאגנית, תני לי לעזור לך קצת"
"טוב" אמר בכניעה, שוב.
"אווו...תודה רבה באמת! אני אבוא לאסוף אותך מחר ב-9 "
"למה כל-כך מוקדם?" שאלה בפליאה
"בית משפט וזה..בכל זאת..צריך להראות רצינות" אמרתי וצחקנו
"טוב נו.." אמרה
"את נכנעת מהר היום מה קרה?!" צחקתי
"מה אתה רוצה שאני אתווכח איתך?! זה לא יוביל לשומקום...וחוצמיזה בטוח אני אנצח.." צחקה
"תמשיכי ככה" אמרתי וטפחתי לה על השכם
"איי זה כואב" אמרה והתרחקה
"ממש שברירית" אמרתי בציניות
" מצחיק מאוד" החזירה באותו קול
"שתקי"
"שתוק"
"שתקי"
"שתוק"
"דיי נכנעתי" אמרתי והפעם היה זה תורה לחייך חיוך גדול
"חחח...אמרתי לך שזה לא יוביל לשומקום אם גם אני אתווכח" חייכה וצחקתי
"כפרעליך!!" אמרתי ונתתי לה נשיקה קטנה בפה
"יאללה היינו מספיק זמן בחוץ,בוא נחזור הביתה" אמרה וקמה מהספסל
"יאללה בואי" אמרתי והתקדמנו יחד הביתה.
---------------------------------------
נשכבתי מעליה, היא נשתנה לי נשיקה כל-כך חושנית.
נישקתי אותה קלות על צווארה, ידעתי שזה תמיד מטריף אותה...
התחלתי להוריד את חולצתי, באתי להוריד לה את חולצתה אך היא עצרה אותי
"דיי חיים..בוא נעצור את זה פה" אמרה ולא הבנתי מדוע.
"למה?" שאלתי
"אני לא רוצה למהר, אומנם עשינו את זה יחד פעם אחת אבל אני לא רוצה שזה יהפוך לשגרה" אמרה והבנתי אותה כל-כך, היא צודקת!
"אני מבין מאמי שלי, אל תרגישי לא נעים, אני חולה עליך!" אמרתי והתרוממתי
"תודה שאתה מבין אותי" אמרה וגם היא התרוממה
הרגשתי שהיא קצת לחוצה, ומרגישה לא נעים בכלל.
"בואי נצא לאיזה מסיבה, נתפרק קצת" הצעתי ושברתי את הדממה
"לא, אין לי כוח"
"יאללה נו מאמי..תהיי ספונטנית" אמרתי והקמתי אותה מהמיטה
"מה אני אלבש?" שאלה
"הינה את החצאית הזאת והגופיה הזאת" אמרתי
"איכסס..אדום וורוד י'מזעזע!"
"מה רע?" שאלתי פגוע
"רואים שאתה בן" אמרה והלכה לכיוון הארון שלה
"אז תלבשי את זה עם זה" אמרתי והצבעתי לה על חצאית מיני שחורה עם גופיה ורודה
"זה קצת יותר נחמד...אבל זה לא פשוט מידי?" שאלה
"למה פשוט מאמי? למה את מי את הולכת להרשים?" שאל וקרץ עין
"אל תשאל! כולם יזילו עלי ריר מרוב שאני מהממת!" אמרה והחלה לה שעת השוויצ'
"יאללה תתארגני ושתקי!" אמרתי וכך היא עשתה.
לאחר שהיא התארגנה קפצנו אלי הביתה. התארגנתי 10 דקות והלכנו לאיזה מועדון צדדי, מוזר ומוזנח.
"יאללה להשתולל!!" אמרתי ולקחתי אותה איתי לאמצע הרחבה
"חחח..משוגעעע" צעקה
"עליך!" אמרתי ונתתי לה נשיקה
"מתה עליך! נסיך!" אמרה וכרכה את ידיה סביב צווארי
אחרי שרקדנו 2-3 ריקודים, הלכנו לבר והזמנו וודקה אבסולוט.
בלי לשים לב כל אחד שתה כמה וכמה כוסות, ושנינו היינו שיכורים, אמנם ידענו מה הולך, אבל היינו בראש טוב..
"מאמי בוא נלך, אני עייפה"
"למה? עכשיו התחיל כל האקשן" אמרתי ובדיוק התחלף לשיר סלואו
"יאאא..בוא לרקוד" אמרה פתאום
"יאללה בואי" אמרתי ונצמדנו אחד לשני.
"אני אוהבת אותך" אמרה ושמה עלי את ראשה
"גמנייייי" אמרתי, או יותר נכון צעקתי.
באיזשהו שלב בשיר, אני לא זוכר בדיוק מתי אבל מצאתי את עצמי מתנשק עם שמרית.
מתי זה קרה? אני לא יודע.
התנשקנו בכזה להט, כאילו אין מחר.
"בוא הביתה" אמרה ולקחה את ידי
עצרה לנו מונית ונסענו לביתה.
עלינו לחדרה וסגרנו את הדלת, ברגע שהיא סגרה את הדלת תוך שנייה התפשטנו והיינו ערומים.
התקרבנו אחד לשני והתנשקנו. נפלנו על המיטה...
ועשינו את זה, שוב, בפעם השנייה.
היה מדהים!
"בוקר טוב יפה שלי" הערתי אותה בעדינות
"בוקר אור" אמרה והתמתחה
"קומי מאמי ביצפר" עניתי
היא התמתחה שוב וחייכה חיוך גדול
"מה את מחייכת?" שאלתי
"שוב עשינו את זה" חייכה והסתכלה מתחת לשמיכה
"חחח..כן, שוב" צחקתי
"עלק לקחת ת'זמן על מי אני עובדת אני מאושפזת עליך!!!" אמרה ונתנה לי נשיקה עסיסית
"י'מגעילה לא צחצחתי שיניים" אמרתי
"אזמה גמני לא! הכי טעים ככה" אמרה ונתנה לי שוב נשיקה.
"יאללה בואי מאמי אנחנו מאחרים" אמרתי וקמתי מהמיטה, להתארגן
"כואב לי קצת הראש" אמרה
"גמלי יפה שלי, זה בגלל ששתינו אתמול..לא נורא יעבור בהמשך היום..יאללה קומי"
"יאללה" אמרה וקמה גם היא.
התארגנו במהירות, ירדנו לאכול והלכנו לבית ספר.
---------------------------------------
קמתי הבוקר מוקדם מהרגיל, עם חיוך על הפנים. נזכרתי באתמול והחיוך גדל עוד יותר.
צחצחתי שיניים והתארגנתי לביצפר, ירדתי למטה ואכלתי ארוחת בוקר.
"בוקר טוב" אמרה אמא והסתכלה עלי בפליאה
"בוקר טוב" ירד ניב, מספר דקות אחרי אימי
"אני נוסעת היום לסבא וסבתא מי שרוצה לבוא איתי שידע מעכשיו" אמרה אימי
"טוב" אמר ניב "מתי?" שאל והתחיל לאכול
"לויודעת...אתה מכיר אותי, מתי שיהיה זמן אני נוסעת-אבל אני נוסעת,בטוח!" אמרה
"טוב" אמר והמשיך לאכול
"אתה בא איתי?" שאלה
"לא-יודע, נראה כבר" אמר
"ואת?" פנתה אלי, ובתוך תוכי התפלאתי כל-כך שהיא פנתה אלי, הרי אנחנו לא מדברות לא?!
"לא" השבתי
"טוב" ענתה והמשיכה בעיסוקיה.
"את באה איתי?אני נוסע עכשיו" אמר ניב וקמתי ממקומי
"יאללה בוא" אמרתי ושמתי את תיקי על הגב
"ביי אמא, הלכנו" אמר ניב ויצאנו שנינו לכיוון הרכב.
הגעתי לביצפר ועליתי לכיתה.
"בוקר טוב" אמרתי לעדן והתיישבתי במקומי
"מה נשמע?" שאלה
"בסדר" חייכתי
"מה החיוך?"
"אני אספר לך אח"כ.." אמרתי
"סבבה...איפה איתן?" שאלה
"אין לי מושג!" אמרתי "ודניאל?" שאלתי
"לויודעת"
"מוזר:/" חשבתי בקול
"נתקשר אליהם בהפסקה" אמרה כשהמורה נכנסה לכיתה והתחיל לו שיעור היסטוריה..
"תתקשרי לאיתן" אמרתי לעדן בהפסקה
"למה אני?" קיטרה
"אויש קרציה, אני אתקשר" אמרתי וחייגתי
"טוב נו..אני אתקשר" אמרה
"כבר חייגתי" אמרתי והוא ענה
"איתן מה נשמע?" שאלתי
"בסדר מה איתך?" שאל
"הכל טוב..איפה אתה? למה לא באת לביצפר?" הגעתי ישר לעניין
"אני הלכתי עם שרית לעוד דיון בבית משפט..זה מתחיל עוד 5 דקות בערך"
"אה..ואתה יודע מה עם דניאל?" שאלתי
"הוא בבית חולים" אמר והייתי בהלם!
"מהההה?????" אמרתי בבהלה "מה קרה לו?" שאלתי בדאגה
"הוא חולה יש לו 40 מעלות חום ודלקת בגרון, הוא התעלף אתמול" אמר
"אה...טוב, נלך אליו היום" אמרתי
"טוב יאללה מאמי..אני נכנס ביי" אמר
"ביי בהצלחה..תמסור ד"ש ונשיקות לשרית" אמרתי
"בחזרה"
"יאללה ביי" עניתי וניתקנו.
"דניאל בבית חולים" סיפרתי לעדן
"מההה??? יווו..מה יש לו?" שאלה
"חולה, התעלף..משו כזה.." אמרתי בקצרה ובקודים
"יווו..נלך אליו אחרי ביצפר?" שאלה
"לא...אני רוצה להתקלח קודם" אמרתי
"נווו...די להיות כבדה..חבר שלך בבית חולים!"
"הוא לא חבר, הוא ידיד!" תיקנתי
"שיהיה" אמרה בכניעה ונכנסנו לשיעור.
אחרי הביצפר התקשרנו לאמא של דניאל-רינה. ושאלנו אותה איפה דניאל ואיך הוא מרגיש?
היא אמרה לנו איזה קומה ואיזה חדר הוא והלכנו לבית החולים.
הגענו לחדרו ונכנסנו אליו.
"היי" אמר בחיוך קטנטן
"היי" ענינו יחד, עדן ואני
"איך אתה מרגיש?" שאלה עדן
"יותר טוב" חייך.
הוא היה חיוור, והוא רזה קצת.
"יש לך חום עדין" פסקתי אחרי שנגעתי במצחו
"תודה על המידע דוקטור" אמר וצחקנו.
"מתי התעלפת?" שאלה עדן
"אתמול..הבנתי קיבלתי מכה מהשיש והיה לי שטף דם קטן במוח.."
"ואייי:/"
"בסדר עברנו את זה" אמר
"רוצה אני אקנה לך משו לאכול?" שאלה עדן
"אמ...לא..אני רוצה רק מים" אמר
"הלכתי להביא" אמרה עדן ויצאה להביא לו מים
"אז מה..מה איתך?"שאל
"בסדר...מה איתך? מתי אתה משתחרר?" שאלתי
"הרופא אמר יומיים שלושה, אני מקווה" אמר
"אהה.."
"איך הולך בלימודים?" התעניין
"בסדר...קשה לי קצת...ולך?"
"ברוך ה'..את צריכה עזרה במשהו?" שאל
"לא תודה..ניב עוזר לי"
"אהה..ניב, ככה קוראים לזה היום אה?" חייך וקרץ לי עין
"שתוק הוא אחי!" אמר ונתתי לו כאפה קטנה, יותר נכון לטיפה
"חחח..סתם נשמה!"
"אני יודעת" חייכתי
"מה עם ההוא?" שאל ולא הבנתי למה הוא מתכוון
"מי זה 'ההוא'?" שאלתי
"זה שיצאת איתו" הסביר והחיוך נמחק מעל פניו..
"זה לא חשוב לעכשיו טוב.."
"למה? אתם ביחד?" שאל
"לא.." אמרתי וליבי נמחץ.
"אז..."
"סתם ידידים" אמרתי
"כמונו"
"כן..כמונו"
"הינה המים!" פתחה עדן את הדלת "בבקשה" אמרה ודניאל התרומם לשתות
"תודה מאמי"
"על לא דבר"
"יאללה אנחנו נזוז, התנחלנו" אמרה עדן, אחרי שעה בערך.
"למה? היה כיף, תישארו עוד קצת!"
"יש לנו עוד יומיים מתכונת בתנ"ך" הסבירה
"אההה..בהצלחה!" אמר וניכנע "לימודים זה חשוב" אמר
"חחח..טוב אבא" צחקתי
"יאללה ביי מאמי..תרגיש טוב" אמרה עדן ונתנה לו נשיקה בלחי
"ביי לכם...תבואו לבקר" אמר והלכנו.
---------------------------------------
"אבל זה לא נכון, הוא משקר!!" התפרצתי בבכי
"שקרנית! אני דובר אמת!"
"אתה לא מתבייש, אונס ואח"כ לא אחראי על המעשים שלך-קח אחראיות!" אמרתי ומחיתי את הדמעות. איתן חיבק אותי חזק חזק ולחש לי 'תהיי חזקה' אבל זה לא עזר...כאב לי כל-כך שהוא מכחיש!
לפתע נפתחה הדלת ואיזה אדם גבוה, שזוף,עם עיניים גדולות נכנס
"זה לא הגיוני שהוא אנס" פתח את פיו ואמר......
"מה שמך?" שאל השופט
"דניאל.. " אמר בגאווה ואז נזכרתי.......
+_+_+_+_+_+_+_+_+_+
"אני אומרת לכם..אני מתחרטת על הרגע הזה שהלכתי למסיבה הזאת...זה ממש מסוכן להכיר אנשים ממסיבות, צריך להיזהר מאוד מהדברים האלה" אמרה, ונשמעה ממש כמו אמא..
"נכון" אמרה עדן והסתכלה עלי במבט של 'אמרתי לך'
"מה..את רוצה להגיד לי שאת יוצאת עם מישו שאת לא מכירה?" שאלה אותי שרית, כשהיא קלטה את הפרצוף שדפקה לי עדן
"כן" אמרתי והנהנתי בראשי
"ואיי..מאמי, אני לא ממליצה לך בכלל" אמרה שרית
"אל תדאגו..אני יודעת לשמור על עצמי...וחוצמיזה שהוא שונה..הוא באמת מיוחד" אמרתי בחיוך
"איך קוראים לו?" שאלה שרית
"דניאל" חייכתי
"ואיי..לחבר של איציק קראו דניאל..תיזהרי!! אני אומרת לך זה ממש מסוכן..
וחוצמיזה שגם לאיציק יש פנים נורא יפות והוא בנאדם נורא נאה..אם לא חתיך..ימח שימו..את ראית אותו!!...והוא בכל זאת עשה מה שהוא עשה..אי אפשר לדעת על אנשים מאמי...כולם מסוכנים היום!"
"שטויות שרית..עכשיו יש לך טראומה..ובצדק כן?! אבל אל תדאגי..הכל בשליטה, אני יודעת לשמור על עצמי..באמת.." הרגעתי אותה
"מה שבא לך" אמרה והיה שקט
"טוב יאללה..מה נתקענו עלי..דברו על נושאים אחרים"
+_+_+_+_+_+_+_+_+_+
יצא ארוך,אי אפשר להגיד שלא 😉
איזה מהמםםםםםםםםםםם !!
אני מקווה שהיא תציל את מירית מהדניאל המגעיל הזהההההההההה חבר של איציק !!
ושתחזור לדניאלללללל שלה ,
מחכה להמשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך דחוףףף!! 😁
דיייייייי איזה מדהיםםםםםםם
היה שווה לחכות =]
שהם יהיו ביחד לא מגיע לדניאל לסבול
מירת ודניאל הטוב לנצח שתי נשיקות במצח
תמשיכי והפעם מהררררר
QUOTE (BROKEN-HEART @ 06/07/2009) מדהייםםם!!!
המשךךךךךך (:
😉
יפפה !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!11
המשך
QUOTE מווווושלם!!!
=]
תודה מאמי..
QUOTE איזה מהמםםםםםםםםםםם !!
אני מקווה שהיא תציל את מירית מהדניאל המגעיל הזהההההההההה חבר של איציק !!
ושתחזור לדניאלללללל שלה ,
מחכה להמשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך דחוףףף!! 😁
חחח..תודה בובהה... 😉
QUOTE דיייייייי איזה מדהיםםםםםםם
היה שווה לחכות =]
שהם יהיו ביחד לא מגיע לדניאל לסבול
מירת ודניאל הטוב לנצח שתי נשיקות במצח
תמשיכי והפעם מהררררר
חחח..תודה מאמיי..
QUOTE מדהייםםם!!!
המשךךךךךך (:
תודהההה 😊
QUOTE מדהייםםם!!!
המשךךךךךך (:
😉
😂 😂
