אני יודעת שזה ישמע בתור תירוץ אבל אין לי עברית במחשב החדש.
והמחשב הישן לא עובד.
אתם בטח שואלים איך אני כותבת עכשיו:
אני אצל חברה שלי...
אני פשוט חייבת להסביר.
אין לי מושג מי נשאר לקרוא את הסיפור אחרי מיליון שנה שאני לא המשכתי
ואני מצטערת כל כך...
אבל אין לי עברית במחשב...
אני לא יודעת מתי אני אוכל להמשיך את הסיפור ואם אני אמשיך אותו בכלל...
אני כל כך מקווה שתבינו אותי...
ואני מצטערת נורא..
תגידו לי אם בכלל יש טעם להמשיך 😢 ..את האמת..
יום מעולה שיהיה לכן... 😊
אוהבת...3>
יפהשליייי .
סורי סורי סורי גם לי לא היה מחשב פוווווול זמן !
התגעגעתי אליך ולסיפור -
הממדהים שלך ((((:
אוי לך אם את לא ממשכיה לכתוב
כי אני אהרוג אותך
מצידי שרק אני אקרא !
ברור לך ?
יופיייי (:
וואי כמה געגועים ,
תמשיכי פליזוווש מאמי שלי (:
מאוהבת בך .
ברור שיש טעם להמשיך , גם אם אין לך עברית את תמשיכי כזה יסודר !
אוהבתתתתתת 3>
מקסימום תכתבי מחברה או משו ...
ואם את רוצה להפסיק לכתוב אז תעשי פרקי סיום למרות שאנחנו לא בעדדדדדדדדדדד .......
המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! 😁
ברור שיש טעםםם
תמשיכי 😊
מחכה ...
"ביי,היה לי כיף" חייכה לעברי. היא באה לצאת מהרכב אך תפסתי בידה
"חכי!" אמרתי
"מה?" שאלה והסתובבה.
התקרבתי אליה לאט. היא עצמה את עיניה שפתי נגעו בשפתיה הרגשתי את נשימותיה..ואפילו שמעתי את קצב ליבה המהיר..
"לא!" אמרה פתאום.
פתחתי את עיני לא הבנתי מה קרה......
------------------------------
פרק 43
"אתה..אתה אוהב את מירית" אמרה "אני לא רוצה להיות עם מישהו שלא אוהב אותי..." שתקתי. ידעתי שהיא צודקת.
"ביי" אמרה אחרי כמה דקות ויצאה מהרכב.
"ביי אמרתי בקול חרשי.
הגעתי הביתה ונשכבתי על מיטתי.
חשבתי על כל מה ששמרית אמרה לי. ועל כמה שהיא צודקת.
החלטתי שאני חייבת לשכוח ממירית-פשוט חייב!
אני לא יכול להמשיך ככה!מספיק!אני חייב להמשיך בחיים שלי!
החלטתי שמהיום אני פשוט משתחרר!!
---------------------------------------
"לאן?" שאלתי את ניב שהיה נראה פשוט פ י צ ו ץ!
"דייט" אמר בקול מצחיק
"אופהההה..עם מי??" צחקתי
"מישי.." אמר במיסתוריות
"נו מיי...." הפצרתי שנית
"את לא מכירה קוראים לה מעיין"
"טוב..ביי תהנה...ובלי שטויות.."
"הסירי דאגה מליבך..ביי כפרה.." אמר
"חח..בייי" אמרתי והוא יצא.
'ואייי, הלוואי שילך לו טוב!!! מגיע לו את ההכי טוב בעולם!'
עליתי למעלה התקלחתי והתארגנתי לקראת שינה.
כשפתאום היה לי צלצול טלפון-עדנוש המאמוש-
"עדנההההה" צעקתי בטלפון אך היא לא ענתה
"עדן?" שאלתי..למה היא לא עונה??
"החרשת אותי י'מטומטמת!!!" צעקה אלי ואני קפצתי
"חחח..אימלה משוגעת הבהלת אותי!!!!"
"מגיע לך טיפשה!! תתארגני הולכים!!!" אמרה בלי קשר
"חח..לאן ימשגועת?"
"ים"
"עכשיו???" הייתי בהלם
"כן,כן כן עכשיו..יאללה מה את כבדה...תהיי ספונטנית אני בדרך אליך ביי" אמרה וניתרה.
'קורעת' חייכתי לעצמי והתרגנתי.
'אני לא מתכוונת להיכנס אז אין לי טעם לשים בגד ים'
לבשתי חולצה ארוכה(כי קר ליד הים) ומכנס גינס רגיל.
אספתי את שערי ובדיוק נשמעה דפיקה בדלת.
"פתווו..." ובלי שהספקתי לענות עדן כבר נכנסה..
"מה את עונה אני נכנסת גם בלי שתגידי לי" אמרה וצחקנו "יאללה מוכנה??" שאלה
"כן יצאנו" אמרתי.
הגענו לים וכולם כבר היו שם.
ראיתי את דניאל ורציתי אליו
"חח..כבר התגעגעת??" שאל
"מאוווודדד" אמרתי והוא נשק על שפתי.
ישבנו כולם יחד: אני, דניאל,עדן,אביאל,אוהד,עומרי,חיים,איתן,גיל,ולירן.
שיראל נסעה לדודים ושרית לא רצתה לבוא.
"היי" אמר לי חיים ונשק לי על הלחי
"מה נשמע?" שאלתי בחיוך
"מעוולה, מה איתך??" שאל
"מצוין.." אמרתי וכך המשכנו לדבר עד שעדן צעקה
"מי נכנס איתי למים???"
"משוגעתתתתתת!!!" צרחתי לה.."אפחד לא נכנס, אפחד לא משוגע כמוך!!"
"יאללה י'פארשה בואי כבר!!!אל תהיי מעפנה!!" אמרו לי כולם ואני הייתי בהלם..
"מה???אתם פשוט לא נורמאלים!!"
"נו..יאללה מירית תתפרעי קצת מה קרה?" אמר לי חיים.
"אני לא מאמינה שאני הולכת לעשות את הדבר ההזוי הזה עכשיו" אמרתי והתקדמתי באטיות לעבר הים
"חחח..יאללהההההההה" אמרו חיים ודניאל יחד.
שניהם רצו אלי, תפסו אותי וזרקו אותי למים
"משוגעע..יים..זה קפואאאא" צרחתי עליהם ורעדתי.
"חחח....יאללה מלחמת מיםם" אמר עדן והתחילה להשפריץ על כולם.
היום המשוגע הזה נגמר בערך ב-3.
ואני הגעתי הבייתה שפוכההההה!!!
הייתי חייבת להתקלח שוב, אז נכנסתי להתקלח ותוך שניות ספורות נרדמתי.
---------------------------------------
"שכחתי ממך אה?" אמרתי לקבר של גל
"כלכך הרבה זמן לא באתי לבקר אותך..."אמרתי ונגעתי בקברו.
הדלקתי את הנר נשמה שקניתי בדרך והתישבתי על החול.
"כבר סיפרתי לך שיש לי חברה??, שאני כלכך אוהב..." אמרתי ונזכרתי בהבטחה
"כן, ואני זוכר גם את ההבטחה שאני הבטחתי, אבל אני לא מסוגל גל, אני פשוט לא מסוגל. היא החיים שלי!!"אמרתי כאילו מנסה לשכנע אותו שירד מזה..אך ללא הצלחה!
"איך אני אפרד ממנה ככה סתם בלי שום סיבה,שום פירוט,שום הסבר.."שמתי לב לדמעות בין עיני. ניגבתי אותן.
"אני מקווה שאתה יודע מה אמרת.."אמרתי וקמתי מן הקבר והלכתי לעבר הבית.
התקשרתי למירית, כלכך התגעגעתי לקול שלה
"הלו?" ענתה בישנוניות
"מאמי, הערתי אותך?" שאלתי
"בערך.." צחקה "אבל לא נוורא נסיך שלי...מעולה שהערת אותי יכלתי לישון עד הבוקר שלמוחרת" אמרה וצחקתי
"חח..משוגעת כבר 5" אמרתי
"לונורא" אמרה. "בוא אלי" אמרה פתאום.
"אמ...טוב אני בדרך" אמרתי והיא ניתקה.
---------------------------------------
"איההההה, חחחח, נו מאמי.. קום ממני" אמרתי לאביאל שמעך אותי
"אז את באה איתי" אמר
"אבל פאדיחה!" אמרתי.
"שום פאדיחה כולה לאכול עם המשפחה שלי אנחנו עוד מעט 4 חודשים ביחד ואת אומרת לי שאת מתפאדחת מהמשפחה שלי..זה מעליב" אמר ועשה פרצוף עצוב
"טוב טוב" אמרתי וניסיתי לקום "רק תקום ממני כבר כי אני לא יכולה לנשום" אמרתי והוא קם.
"יופי"
"תודה רבה באמת.." אמרתי וצחקנו שנינו.
התארגנתי יפה, התאפרתי,התבשמתי..
"נו כמה זמן??" שאל אותי אביאל בחוסר סבלנות..
"חכה.." אמרתי והמשכתי לשים עיפרון שחור
"חח..מה קרה את כולה הולכת לפגוש ת'משפחה שלי מה את עושה מזה עניין?"
"זה לא קשור למשפחה שלך אני תמיד מתארדנת ככה" אמרתי
"בסדר..אם הייתי נולד אתמול א ו ל י הייתי מאמין לך" אמר וצחקנו
"זהו אני מוכנה" אמרתי אחרי שעה ורבע של התארגנות
"תודה רבה באמת.." אמר ויצאנו מביתי.
"שלום.." אמרתי בבישנות.
"שלום" קידמה את פני אמו בחיוך מאוזן לאוזן.
השולחן היה ערוך בקפידה.
"בואו לאכול" אמר אביו וכולנו התישבנו
חצי מהארוחה אביאל החזיק לי את היד כך שיצא שאכלתי כמו צב, בגלל שאכלתי עם יד אחת.
"כמה זמן את אוכלת" אמר אחיו, נתנאל, בן ה-8
"חחח..עזוב אותה נתי" אמר אביאל והסתכל עליו במבט מזהיר שהצחיק אותי.
הם היו ממש נחמדים,העמיסו עלי אוכל יותר מידי....אבל נחמדים..
"תודה רבה" אמרתי
"בכיף מותק, תרגישי בבית" אמרה אימו. ואני ואביאל עלינו לחדר.
"מה אתה דפוק??" אמרתי לו כשנכנסנו לחדרו
"מה?" שאל לא מבין
"כל הארוחה אתה מחזיק לי את היד ובגללך אכלתי כמו לויודעת מה.."
"חחחחח...רציתי שתרגישי טוב...שלא תתפאדחי" אמר וצחק
"זה לא מצחיק אידיוט!!" אמרתי והרבצתי לו..וכך החלה לה מלחמת כריות..
"חח..דיי הפסקת אש" אמרתי ונשכבנו אחד ליד השני.
ראשינו התקרבו באיטיות והתחלנו להתנשק..
---------------------------------------
"מאמי.. אתה נראה לי עצוב" אמרה לי מירית בפעם האלף
"הייתי היום בקבר של אחי" אמרתי לבסוף
"אה.."אמרה וחיבקה אותי
"אני בסדר מאמי...זה פשוט משהו אחר.." אמרתי והחלטתי שאני מספר לה על ההבטחה ועכשיו..
אז מה זה??" שאלה
---------------------------------------
"חיים?" אמרה בפליאה כשראתה אותי עומד מחוף לביתה "מה אתה עושה פה??" שאלה
"באתי לדבר.." אמרתי
"על..?"
"עלי..ז"א עלינו" תיקנתי
"אוקי..כנס" אמרתי ועלינו לחדרה.
"תראי שמרית, אני יודע שאת פגועה ממני ממש בגלל כל הקטע הזה עם מירית והכל. אבל..." אמרתי ולקחתי נשימה עמוקה "החלטתי שאני רוצה להיות איתך"
"מה??" אמרה בהלם
"כן, אני יודע שזה בילתי אפשרי שאני ומירית לא נהיה ביחד. היא אוהבת את דניאל מאוד מאוד והוא אוהב אותה ואני יודע שהם ממש אבל ממש לא הולכים להיפרד בזמן הקרוב ואני לא מתכוון להפריד בניהם ואמרתי לעצמי שאני חייב להמשיך בחיים שלי, ואני יודע שאם הזמן אני אתאהב בך..אני רוצה שניתן לנו צאנס" אמרתי ונשמתי כלכך כמו כוסית
"אמ..תראה..אני..אני לויודעת מה להגיד לך..הפלת את זה עלי כמו פצצה.." אמרה "תראה אני לא אשקר לך, אני אוהבת אותך, אני אפעם לא שכחתי אותך גם לא כשנפרדנו ועברת לכאן. אני כן רוצה אותך!! אבל אני לא רוצה להיפגע. להיות איתך ,ננסה, הכל טוב ויפה אבל אם לא תתאהב בי ניפרד ואני לא רוצה שישבר לי הלב פעם נוספת" אמרה והיא כלכך צדקה בכל מילה ומילה.
"את צודקת..זה החלטה שלך" אמרתי. שתקנו שנינו לפחות 5 דקות
"אתה יודע מה??" אמרה לבסוף והסתכלתי עליה בתקווה "אני נותנת לנו צאנס" אמרה בחיוך.
"באמת??" שאלתי והחזקתי את ידה, והיא הנהנה בראשה לאות הסכמה..
"יהה, מאמי שלי!!את מלאך!!אני בטוח שאני אוכל להתאהב בך אפילו בזמן שאת לא מתארת בכלל" אמרתי והתנשקנו בלהט.
---------------------------------------
"נו...מה מאמי..אתה מלחיץ אותי" אמרה מירית
"הבטחתי משו לאח שלי שאני חייב לקיים אותו" אמרתי והחזקתי את ידה "אבל קודם תבטיחי לי שלא משנה מה יהיה אנחנו נישאר ידידים" אמרתי וודמעות החלו לרדת מעיני
"די מאמי אתה ממש מלחיץ אותי" אמרה והחזיקה בידי בחוזקה
"תבטיחי לי" אמרתי מנגב את דמעותי..
"מאמי דיי בבקשה תגיד לי.."אמרה וגם היא החלה לבכות
"תבטיחי קודם..שנישאר ידידים.." אמרתי
"מבטיחה"
אני יודעת שזה לא ארוך כמו שציפיתם אבל המחשב שלי עדיין בלי עברית.
והחלטתי שאני פשוט לא יכולה יותר ונמאס לי לחכות.
אז הלכתי לסיפריה וכתבתי שם המשך, ועכשיו הספריה נסגרת אז שמתי לכן רק את מה שהספקתי..
אתן בכלל לא מבינות עד כמה זה מעציב אותי שאני מורחת אתכן ככה ואני לא ממשיכה..
אבל אין לי מה לעשות ואני כלכך כל כך מצטערת..באמת!!!
מקווה שזה יעזור בינתים..
אני אשתדל ללכת לסיפריה לעיתים קרובות כדי לכתוב לכן פרקים..עד שהמחשב יתוקן..
מצטערת:/
3>
חחח איזה חמודה את
אין לך מה להרגיש ככה...
ופרק מדהייים
תגלי לנו כבר את ההבטחה הזו.. 😊
QUOTE (einavush @ 14/08/2008) חחח איזה חמודה את
אין לך מה להרגיש ככה...
ופרק מדהייים
תגלי לנו כבר את ההבטחה הזו.. 😊
😊
איזה מאמי את ..חחחח
כל הכבוד לך על המאמץ לכתוב המשך בכל מיני דברים ..
המשך יפה ... מחכה לעוד ... 😁
QUOTE חחח איזה חמודה את
אין לך מה להרגיש ככה...
ופרק מדהייים
תגלי לנו כבר את ההבטחה הזו..
תודה מותק..
אני כלכך שמחה שאת מבינה😊
אני שמה עכשיו המשך😊
QUOTE מקסייים בובית תמשיכי
😁
QUOTE חחח איזה חמודה את
אין לך מה להרגיש ככה...
ופרק מדהייים
תגלי לנו כבר את ההבטחה הזו..
😊
😊 😊
אתר האהבה הישראלי