|
היי בנות מה העניינים ?
אחרי המון זמן שלא הייתי בפורום הזה , אחרי המון זמן שלא כתבתי ..
החלטתי לחזור ולהחזיר גם את 'כנגד כל הסיכויים' [ אני באמת מצטערת שנטשתי ככה]
אני מתחילה אותו מההתחלה , בשביל הקוראות החדשות , גם בשביל הבנות ששכחו ..
וגם אני רוצה לעשות כמה וכמה שינויים (:
אני מקווה שהקוראות הישנות שלי יחזרו לקרוא ,
אוהבת המוןןן 3>.
-פשושית-
=פרק 1=
נכנסתיי לחדר והתחלתי לבכות, לא האמנתי שהיא שוב עשתה לי את זה, לא האמנתי ששוב אנחנו צריכים לעבור דירה.
אני רק עולה לי' וכבר הייתי ב-6 בתי ספר, לא עיכלתי שזה שוב קורה, ששוב היא מפרה
את ההבטחה שלה .
הרגשתי כזה צורך לברוח ממנה ולא לחזור אף פעם.
" לאן הפעם ? " שאלתי אותה והגרון כלכך צרב , לא רציתי לעזוב .
" לחיפה " היא ענתה באדישות , לרגע לא חשבה עליי .
לא ! זה לא קורה לי , הכל נפל עליי בבום אחד גדול , לא סבלתי את חיפה, לא סבלתי את האנשים הפוזאיסטים ששם . תמיד פחדתי לגור שם .
" אבל אמא .. אמא את הבטחת לי " צעקתי עלייה , לא יכולתי יותר.
" את צריכה להבין אותי, אני מצאתי עבודה הרבה יותר טובה בחיפה.
חלי, את לא יכולה לחשוב כל הזמן רק על עצמך..ושם יהיה לנו הרבה הרבה יותר טוב את עוד תראי." היא אמרה והמשיכה לנקות במטבח , הרגשתי כלכך פגועה ממנה.
אני חושבת על עצמי?! הרי זאת היא שתמיד רוצה שנעבור ממקום למקום,
סעמק' נמאס כבר לעבור כל הזמן .
כל פעם שאני מוצאת חברות חדשות, אני צריכה לעזוב אותם!!
לעזאזעל..היא הרי יודעת שקשה לי להתחבר , שאני ביישנית , שאני שונאת את כל זה . ואני חושבת על עצמי ?!?!
כלכך התחשק לי להגיד לה את זה , להגיד לה שהיא פשוט אגואיסטית , כלכך שנאתי אותה באותו הרגע .
זה היה שבועיים לפני סיום החופש הגדול, גרנו בפרדס חנה..מקום קטן בלי הרבה רעש, ועכשיו לעבור לעיר מכוערת ואגריסיבית כמו חיפה ?!
אז בכיתי, זה הדבר היחיד שנשאר לי לעשות , אם אמא שלי אי אפשר להתווכח .
הדמעות זלגו וזלגו בלי סוף , ניסיתי לדמיין את מה שהולך לקרות ..
איך לעזאזל אני אמורה להתחבר עכשיו מחדש , בבית ספר חדש , בעיר חדשה ובחיים חדשים ?.
לא רציתי לעזוב את פרדס חנה שלי , לא רציתי לעזוב את כולם , את יעל . :\
- -
קמתי למחרת בשעה 9 , התארגנתי ויצאתי לביית של יעל .
היום האחרון שלי שם , היום שלפני המעבר .
ידעתי שהיא בטח רק הלכה לישון , אבל הייתי חייבת להעיר אותה .
" יעל מאמי קומי , נוו " ניסיתי להעיר אותה .
דחפתי אותה , דיגדגתי אותה .. אחרי רבע שעה של ניסיונות כושלים היא באמת התעוררה.
"חלי? מה את עושה פה כל כך מוקדם? מה השעה? " היא אמרה וניסתה לפקוח את העיניים .
"יעל תקשיבי , אני עוזבת"
"מה? אל מה את מדברת ? " היא פיהקה והתרוממה מהמיטה
"אני עוברת לגור בחיפה"
" מזה ? " היא הייתה המומה
התחלתי לבכות , היה לי כלך קשה לחשוב על זה שממחר אני כבר לא יראה אותה אף פעם .
"אבל את לא אוהבת את חיפה..טוב לך פה."
"כןן רק חבל שלאמא שלי לא"
"רציני את עוברת ?! " היא עדיין לא עיכלה את זה , כמוני .
"כןן " אמרתי בלחש
"אבל, מ..מה יהיה איתנו? זאת אומרת, את החברה הכי טובה שלי "
"את לא יודעת כמה שזה קשה לי.."
"יואוו, מתי ? " היא קמה והתחילה להתלבש
"מחר בבוקר"
" מחר ?! אין מצב למה כל כך מהר ?"
שתקתי , מה אני יכולה להגיד .. שבגלל שלאמא שלי כלכך בוער לעשות לי רע?
" טוב אני מתלבשת ויוצאים " היא אמרה במהירות
" מה לאן ? "
" את תראי "
היא לקחה אותיי לכל השכבה שלנו , כל החברים !
איזה מופרעת היא, הוציאה אחד אחד מהביית ,העירה את כולם.
כולנו הלכנו לאיזה דשא שתמיד היינו הולכים לשם , התיישבנו כולנו וסתם העברנו צחוקים כמו תמיד , רק שאצלי ? זאת הייתה הפעם האחרונה .
לי הביאה מצלמה, היא צילמה אותי עם כל אחד ואחד משם.
הבטיחה שתשלח לי את זה באייסי .
דור הביא יומן זכרונות יפה כזה וכל אחד מהםם כתב לי משו .
" אני אוהבת אותכם " אמרתי להם ובכיתי , כאב לי לעזוב את כל זה .
"בכיינית קטנה שלייי.." אמרה לי יעל ובאה לחבק אותי חיבוק ענק
"בחיים אני לא ישכח אותך מאמי , אני פה בשבילך תמיד " היא אמרה לי
"תודה מאמי" וחיוך אמיתי התפשט על הפנים.
ידעתי שלא משנה מה יהיה, תמיד יהיו לי את החברים שלי פה..את הביית שלי פה
זה היה יום כל כך מרגש וארוך,
וכשהלכתי לישון , ישנתי כל כך טוב
!! לא דמיינתי עד כמה שהחיים שלי הולכים להשתנות ממחר בבוקר .
- - - - - -
קמתי מוקדם , בסביבות שמונה בערך .
המזוודות כבר היו מוכנות .. התלבשתי ,
לקחתי דף ועט ורשמתי ליעלי מכתב .
"יפ'שלי, את יודעת כמה קשה לי לעזוב
את יודעת כמה היה קשה לי להסתגל פה ועכשיו אני יצטרך לעבור את כל זה שוב..
אני לא יודעת מה יהיה
אבל אני יודעת דבר אחד, אני בחים אבל בחים לא ישכח אותכם!
איתכם הייתה לי את השנה הכיי מדהימה שיכולה להיות
הייתי כל כך מאושרת השנה :]
את זוכרת את הצחוקים עם כולם?!
את הבעיות , הריבים ? הכל הצלחנו לעבור ,
כי חברה כמוך לא שוכחים אף-פעם .
שתדעי מה שלא יהיה לי בחיפה
ואת מי שאני לא יכיר, את תמיד תישארי בלב שלי ,
וכל דבר שאת צריכה , תרימי טלפון , אני ירוץ אלייך
אני כל כך אוהבת אותך , ד"ש לכולם .
חלי . "
לא רציתי להביא לה את המכתב הזה לבד, היינו שוב בוכות אחת לשניה, ויהיה לי עוד יותר קשה לעזוב
אז פשוט הלכתי ושמתי לה את זה בדואר
עם כתובית קטנה על המעטפה : ליעל בפעם האחרונה , חלי .
הסתכלתי על החדר בפעם האחרונה ויצאתי למכונית .
אמא חיכתה לי שם , מאושרת מתמיד .
הנסיעה הייתה כלכך שקטה , מילה לא החלפנו ביניינו . לא היה לי על מה לדבר איתה .
אמא פזלה אליי כל הזמן
אני בטוחה שבפנים היא ידעה כמה אני סובלת מכל זה ,
היא פשוט לא רצתה להשלים עם זה.
הגענו אחרי נסיעה של 40 דקות
בניין קומות, קומה ראשונה קרקע+גינה
שנאתי את זה .
נכנסנו לבית פירקנו את כל הדברים..
כולל את העצבים שלי, שפירקתי אותם על הכרית בחדר=/
לא יכולתי יותר..
ממש פחדתי מכל זה, זה נראה כאילו אני כבר רגילה לעבור כל הזמן, ואולי בגלל זה אמא חשבה שקל לי, אבל ממש לא
כל כך פחדתי, להישאר בלי חברות, לא להשתלב , פחדתי להשתנות
מאז שאני קטנה, לכל מקום חדש שאנחנו עוברים אליו, אני משתנה
אבל כל כך אהבתי את ה"אני" החדשה של פרדס חנה.. לא רציתי להשתנות,
לא רציתי שהמקום ישנה אותי.
יואאאאא איך התגעגעתי לסיפור הזההההה ! [=
הפעםםם תמשיכי אותו אבל!! חח
מהמממם, מחכה להמשך !
3>
איך אהבתי את הסיפור הזה , עם עידו וחלי.
יא ,מחכה להמשך.
יאאוו איך התגעגעתי לסיפור הזה !
תמשיכי אותו הפעם 😊
מדהיים .. מחכה להמשך !
חבל שזה מההתחלה לדעתי, אבל כיף לקרוא (:
מדהים, מחכה להמשך.
יאא 😛
איך התגעגעתי ...
אני שמחה שהחלטת להמשיך 😊
מהמם !!
שבת שלום 3>
תוווודה איזה חמווודות (: ,
עוד מעט אני שמה עוד פרק .. עוד כמה תגובות 😛
התגעגעתי לסיפור שלך =)
אהבתי
מחכה להמשכים
שבת שלום
QUOTE (רוווותמיXD @ 11/01/2008) יאא 😛
איך התגעגעתי ...
אני שמחה שהחלטת להמשיך 😊
מהמם !!
שבת שלום 3>
יאוו איזה כייפ שהמשכת..
חשבתי שזה לא יקרה עוד..
ברוכה השבה מאמיי..
והסיפור?!?! מ-ד-ה-י-ם כמו תמיד!!!
פרק ==2==
הארוחת ערב הייתה שקטה מתמיד .
ישבנו שתיינו ורק אכלנו , בעצם היא אכלה , לי לא היה חשק לכלום .
"מה קרה את לא רעבה?"
"לא"
"את עדיין כועסת?! נוו תסמכי עליי, יהיה לך פה כל כך כייף"
"יכול להיות..אבל אחרכך שוב נצטרך לעבור"
"זהוו הפעם לא .." היא אמרה באדישות האופיינית שלה ולקחה ביס מהשניצל "הפעם נשאר פה לתמיד"
"איכשהוו אני לא מאמינה לך..מן הסתם" צעקתי לה , נמאס לי מההבטחות שלה .
"את לא תרימי עליי את הטון שלך..את מבינה?"
" מה שתגידי " אמרתי בעצבים וקמתי מהשולחן ,
יצאתי מהביית ושוב נזכרתי שאנחנו בעצם בחיפה , אני לא יודעת איפה אני ולאן בכלל אפשר ללכת , לא הזיז לי , המשכתי ללכת לאיפשהו .
זה הפעם הראשונה שראיתי את חיפה, ככה בערב..שקטה.
הרחובות היו שקטים , לא ראיתי אפחד .
הירח היה מלא..
התחלתי ללכת, הלכתיי והלכתי,לא חושבת לרגע אפילו לאן אני הולכת..פשוט נתתי לרגליים להוביל אותי.
כולי הייתי מבואסת , מאוכזבת , כועסת .
מה?! מה זאת האמא הזאת?! כשהייתי קטנה זה היה עוד בסדר, אבל עכשיו אני אשכרה בכיתה י' ,
זה לימודים , חברים .. איך אני יכולה להחליף את זה כל שנה מחדש?
המחשבות הציפוו אותי,
הגעתי לאיזה פארק, היה שם גן שעשועים כזה לילדים, ודשא ענק מסביב
התיישבתי על איזה אבן גדולה שהייתה שם, כבר לא רציתי להתרחק יותר מדי.
השעה הייתה 11 בערך ., היה די חשוך
אבל הירח האיר את כל הרחוב , זה היה כלכך יפה ..
התיישבתי והתחלתי לחשוב על הכל, על המעבר, על הגעגועים לכולם .
הסתכלתי על הירח, הוא היה כל כך גדול, כל כך יפה, הכל נראה כל כך פשוט באותו הרגע .
"אחחחח"
פלטתי בצעקה , הרגשתי כאב בגב.
"תגיד לי מה אתה דפוק ?!" צעקתי על איזה ילד מטומטם שהתנגש בי בלי כוונה , או שבעצם כן בכוונה .. ראיתי מהצד את כל החברים שלו עומדים וצוחקים , חתיכת ילד מטומטם .
" סליחה חמודה , מאיפה את ? " הוא אמר בכל מתנשא והסתכל עליי
הוא היה ילד כלכך יפה , יופי פשוט כזה .
שיער בלונדיני דהוי כזה , פרוע . ופנים חלקות יפות כאלה ,
זה כל מה שהצלחתי לקלוט .
" חמודה סבתא שלך " אמרתי בעצבים ,קמתי והתחלתי ללכת .
" היא באמת חמודה , אבל את קצת יותר " הוא אמר וסיבב אותי אליו .. החברים שלו המשיכו לצחוק מהצד .
" אהה כן ? " התקרבתי אליו " גם אתה קצת חמוד " שיניתי כיוון
" כןן ? " הוא חייך אליי וקרץ לחברים שלו . " את יודעת מה בא לי לעשות עכשיו ? " הוא שאל והתקרב אליי .
" לא , אבל אני יודעת מה בא לי לעשות עכשיו "
" אהה כן ? מה ? " הוא חייך לחברים שלו והתקרב אליי .
" זה " דפקתי לו ברכייה לביצים והסתובבתי
הוא התקפל מכאבים " בת זונה " צעק , והחברים שלו רק התגלגלו מצחוק .
הלכתי משם הכי מהר שיכולתי , נבהלתי טיפה ..
אולי הם לא היו עושים לי כלום , אבל בכל מקרה .. זה היה מפחיד .
יופיי..חשבתי לעצמי, יותר גרוע מזה להתחיל פה , לא יכול להיות .
האמת שלקח לי קצת זמן למצוא את הדרך לבית החדש שלי
אבל מצאתי, וכשחזרתי, ישר הלכתי לישון , הייתי גמורה מעייפות.
החדר שלי כבר היה מאורגן, אמא כנראה אירגנה הכל.
החדר היה בגוונים ורוד-סגול
הייתה לי מיטת ספאפא סגולה כזאת, לידה היה חלון ענק שהשקיף באותו היום את הירח, זה היה מיוחד כזה. הארון שהיה מול המיטה היה ממש גדול, שהייתי חייבת לעשות שופינג ממש ענק בשביל למלא אותו
החדר היה באמת יפה , והרבה יותר גדול מהחדר הישן .
אבל פשוט כל כך התגעגעתי לבית הישן, לחדר, לריח, פשוט להכל.
החלפתי בגדים לפיצ'מה של פוקה ורודה ולאט לאט נרדמתי כמו תינוקת.
~~~
11 וחצי התעוררתי, פתחתי את העיניים ועדיין לא הפנמתי את העובדה שאני כבר לא בפרדס חנה
על השולחן היה מונח מגש עם ארוחת בוקר שאמא הכינה לי
כנראה הרגישה אשמה מאתמול .
במגש היה נסתי ועוגיות עם פצפוצי שוקולד עם קוט'ג
כןן אני והשיגעונות שלי .
ליד זה היה פתק..
"חלי מאמי אני מצטערת על אתמול,
אוהבת אותך..
אני בעבודה, אם משהו אז תתקשרי לפאלפון."
חנפנית , צחקתי עם עצמי, אבל אין עלייה כשהיא רוצה לפנק.
אחרי שסיימתי לזלול..הלכתי לצחצח שיניים, התקלחתי , הסתרקתי.
לבשתי סתם טרנינג וגופייה והלכתי למחשב .
אחרי שניה שמעתי דפיקה בדלת
"שניה"..
==פרק 3==
בדלת עמדה ילדה בערך בת גילי, קצת יותר נמוכה ממני, היה לה שיער ארווך גלי שאסוף בקוקו ועיניים גדולות ירוקות מהממות
בידיה הייתה צנצנת גדולה מלאה בממתקים.
" היי " אמרתי לה וחייכתי , נראתה לי ילדה חמודה .
"היי, אני נוי, את בטח השכנה החדשה "
" כןן "
" הא סבבה אני שכנה שלכם, אמא שלי מסרה לכם את זה..כדי שתתחילו התחלה מתוקה "
"אהה חח תודה .. את , רוצה להכינס ?" שאלתי אותה ולקחתי מידייה את הצנצנצת.
" בסדר , אבל לא להרבה זמן " היא חייכה ונכנסה .
היא כן נשארה די הרבה זמן
היא סיפרה לי שגם היא עולה לי', וכנראה שאנחנו נהייה באותה השכבה ,
הבית ספר היחידי באזור .
" טוב מאמי אני צריכה לזוז , אני ידבר איתך כבר .. " היא אמרה והתקדמה לעבר הדלת.
" בעצם , רוצה לבוא איתי היום בערב , אני יכיר לך כמה אנשים ? " היא שאלה וחייכה חיוך חמוד.
היא נראתה לי ילדה ממש חמודה..אני בדרך כלל לא טועה באנשים. בדרך כלל.
" אממ .. לא יודעת "
" בקיצור תתארגני ואני יאסוף אותך ב9 "
" טוב מאמי "
- -
"את רואה כבר עכשיו יש לך חברות" אמא אמרה לי
"כןן מה את אומרת, "חברות" עניתי לה והמשכתי לראות סרט
"נוו זאת ההתחלה, מה הנוי הזאת לא ילדה חמודה ? " היא המשיכה להציק
"חמודה, אבל זה לא אומר שאנחנו נהייה החברות הכי טובות עכשיו"
"בסדר אבל זאת ההתחלה, כבר את מכירה פה מישהי "
- -
בשעה שמונה ורבע התחלתי להתארגן, לא ידעתי מה ללבוש
לא רציתי להיראות מאורגנת מדי, אבל גם לא רציתי להיראות מזניחה.
אחרי חצי שעה של התלבטוית הלכתי על סקיני כהה עם וגופייה לבנה פשוטה אבל יפה , נעלי בובה שחורות . התאפרתי טיפה והייתי מוכנה .
חיכיתי לנוי ובינתיים התחברתי לאייסי .
" לא- פה ;]
בחיפה, עדיין לא מאמינה ..
מתגעגעת 3> "
יעל: מאמי
אני: חיים שלי
יעל: מה ככה? איך הבית החדש?
אני: בסדר, חמוד
יעל: מאמי קראתי את המכתב, יואוו כל כך מרגש, תודה !
אני: בבקשה חיי, טוה מאמי אני חייבת לזוז , אני יוצאת להכיר כמה אנשים :]]
יעל: אני רואה את משתלבת מהר, אבל אל תשכחי אותנו אה?
אני: אותך אפשר לשכוח ?. ; ]
~~
" איזה יפיופה " נוי אמרה לי כשיצאנו
" תודה מאמי , גם את "
יצאנו , כל הדרך הלב שלי דפק בצורה לא נורמלית, מין תחושה כזאת של פחד והתרגשות
הייתי ילדה די ביישנית, הייתי צריכה שבהתחלה יתחברו אליי, ואז אני יהיה פתוחה אלייהם..
אני לא אחת כזאת שעושה את הצעד הראשון.
הגענו למין קיוסק כזה , מלא שולחנות מסביב .. ושם מלא בנים , בנות.
" נויי " אחת מהבנות צעקה ורצה לעברה
" מה קורה מאמי ? " נוי שאלה ונתנה לה נשיקה
"תכירו זאת חלי, סיפרתי לכם עלייה" נוי אמרה לשלושת הבנות שהתקרבו
" אז את חלי הא?! " אמרה לי אחת מהבנות בטון מפחיד והסתכלה עליי במבט שכל שניה היא רוצחת אותי.
" כןן " גמגמתי טיפה .
" סתם צוחקת מאמי " היא אמרה וחייכה אליי , הרגשתי הקלה " אני יובל " היא הוסיפה ונתנה לי נשיקה
" ואלה רוני ושחר " הבאתי גם להם נשיקה והתקדמנו לעבר שאר הילדים .
הם היו ממש חמודות , בנות יפות כאלה .
יובל הייתה ילדה טיפה יותר גבוהה ממני , עם שיער קצר חום די קצר, ועיניים חומות יפות .
רוני ושחר היו תאומות , זהות .
היה להם שיער חום ארוך עד הישבן בערך ועיניי דבש כאלה .
כמעט לא הבדלתי בינייהם חוץ מזה שהבגדים היו שונים וגם שחר הייתה טיפה יותר מלאה מרוני.
נוי הכירה לי עוד כמה בנות וכמה בנים וכולם היו ממש חמודים אלי
שמתי לב שכולם אוהבים את נוי , היא באמת הייתה ילדה מיוחדת .
היה לה חבר כבר חודשיים .יגאל .
---
דור :" נוו מתי הוא בא?"
יגאל: "אין לי מושג"
איציק : "לא ראיתי אותו מאז תחילת אוגוסט, לאן הוא נעלם? עוד מעט חוזרים לבצפר"
יגאל: "הוא בטח נסע לחוץ לארץ , המליין הזה ."
רוני: "כן איפה הוא באמת החתיך הזה "
יגאל: "את יודעת בנות כמוך מצחיקות אותי , נפרדתם כבר, שכחת ?"
רוני: "לא לא שכחתי יגאל !! תודה באמת "
עמדתי בצד והקשבתי לשיחה שלהם , אני רכלנית מה לעשות ?.
" על מה הם מדברים ? " שאלתי את נוי שישבה לידי
" עידו , איזה אחד שחש מעצמו "
" הם גם חשים ממנו " צחקתי
" כולם חשים ממנו " נוי אמרה ועשתה פרצוף נגעל " לא מבינה מה עושים ממנו "
" מי זה בכלל ? "
" איזה אחד מי"ב , את לא מבינה איך כל הבנות פה רוצות אותו .. נראה לי היה לו קטע עם כל הבנות בכל הבצפר "
" יואו אני שונאת כאלה בנים " אמרתי אני
"הוא היה חבר שלי " רוני התערבה בשיחה
" באמת ? למה נפרדתם ? " שאלתי אותה
" אממ .. עזבי סיפור ארוך "
" הוא זרק אותה " נוי לחשה לי באוזן ושתיינו צחקנו.
וככה עברו להם שעה שעתיים , נוי הכירה לי שם את כולם , והיה באמת נחמד.
באמת שנהנתי , שמחתי שסוף-סוף הכרתי כמה אנשים , ושאולי לא יהיה כלכך קשה להתחבר לכולם .
אבל עדיין התחרטתי על המעבר, שנאתי את חיפה.. כלכך .
" את חייבת לראות " נוי משכה אותי בפתאומיות הצידה " את רואה אותה ? "
היא הצביעה על איזה ילדה שהתקרבה .. " זאת השרמוטה "
היא אמרה לי בעצבים
ככל שהיא התקרבה יותר , היופי שלה סינוור יותר .. היא הייתה אחת הבנות הכי יפות שראיתי
שיער בלונדיני ארוך חלק , פוני בובה מדהים . גוף מדהים . באמת מיוחדת.
"יגאל מאמי " הילדה התקרבה אליו ונתנה לו חיבוק ונשיקה
נוי תפסה עצבים , עוד שניה יצא לה ען מהאוזניים. כבר הבנתי למה היא כלכך שונאת אותה.
" ומי את ?" היא פנתה אליי
" אני חלי " חייכתי אלייה
" וואלה חלי , אני טלי "
היא התקרבה והביאה לי נשיקה
לא יודעת למה אבל הרגשתי בתוך סרט אמריקאי שכזה .
שתמיד יש את הסנובית היפה הזאת שתמרר לך את החיים ?.
חשבתי שהיא עוד סתם אחת, לא ידעתי שהיא תהיה כל כך משמעותית בחיים החדשים שליי פה .
QUOTE (lidorushit @ 11/01/2008) שינית קצת (:
כ"כ יפה 😎
😊
אנא תאר את הבעיה בהודעה זו:
|
|
|
|