חשבתי שנגמר,
והנה אני פה, שוב, חוזרת לעבר.
הכל פשוט בשניות אליי חזר.
חשבתי שהשתנו לי החיים,
האמנתי שאהיה שוב כמו שאר הנערים .
שסופ-סוף חיי יהיו כמו של כולם- רגילים ומאושרים.
רוצה לחיות,מנסה..
אך ללא כל הצלחה.
אנשים אומרים שאני לא צריכה לנסות,
אומרים לי שאני כבר חייה.
הם לא מבינים..
שהחיים שלי מלאים בסבל וכאב מבפנים.
גם אם לא רואים.
אפ-אחד , אפ-פעם , לא יוכל לראות.
איני יודעת עד מתי אוכל להמשיך לשרוד כך , עם "חיים" אלו.
רוצה שהכל יעבור,שכל הטוב שהייה יחזור.
שמישהו יעיר אותי ויאמר שהכל היה חלום..חלום רע.
יאמר זה לא אמיתי,זה לא יקרה במציאות שלי.
אני מחכה שהמישהו הזה יגיע,יעיר אותי משנתי ההזוייה, ויאמר לי את אלו המילים.
אולי רק אז,האמין שאני באמת בחיים,במציאות.
הוא עוד לא בא..
לא יכולה לחיות במציאות שכזאת.
עדיין מחכה.. עוד מעט אפסיק לצפות לו , אתעורר משנתי ואבין שזו המציאות שלי.
אפסיק לחכות כי אוזלות לי התקוות ואיתן הדמעות שכבר לאט לאט נגמרות.
ואז כבר איני אצטרך את אותו המישהו הזה שיעיר אותי..
קמתי לבדי והבנתי .. איפה אני.
וכשהוא יגיע להעיר אותי,הוא לא יצליח.
כי כבר לא אהייה פה.
וכמה שהוא ינסה,וכל מה שיעשה , לא יעזור.
אז הוא יבין..שזה לא חלום כמו שהוא חשב.
ואפילו לא המציאות.
זה המוות. המוות זו המציאות האמיתית שלי.
המוות הזה..
שלקח אותי איתו,אליו..
עם כל הכאב והסבל יחדיו...
את יודעת למה אני אוהבת את הקטעים שלך ?
כי אני ה=כ=י מתחברת אליהם בעולם ...
וחוצ מלהגיד לך שאת כותבת מדהים אני יכולה להגיד לך שתמיד זה ככה, המצב המחורבן הזה לא נשאר לנצח .. בסופו של דבר הכל עובר !!!
והכל יהיה טוב יותר, ה=כ=ל !!
יצא כל כך עצוב וכואב
מאמי אני מקווה שהכל בסדר
אם את צריכה משהו אני כאן תמיד
ואת כותבת מדהיםםם
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
כל הקטעים שלך כל כך עצובים 😢
אבל אותי הם ממש מרגשים..
אוהבת את הכתיבה שלך..
3> עדי
