מדי יום השמש שוקעת בשעה מדויקת,
היא נעמדת מלכותית וגאה,
ולאחר כמה דקות היא דוהה ונעלמת.
הצבעים לעולם לא משתנים,
הגוונים לעולם לא מאפירים.
מדי ערב הכוכבים משכימים ומתחילים במלאכתם,
צבא השמיים של הירח מאיר את דרכך האבודה,
הם נותרים במקומם, כמו חיילים פצועים הזקוקים למגע,
והירח פוסע ביניהם ומחלק להם מתנה,
את אהבתו הבלתי נדלה.
בר , את כותבת מדהים !
כבר באמת שאין לי מילים3>
אהבתיי ברו'ש יצא לך קצר
אבל קולע... ומרגש
תמשיכי לכתוב המון נסיכה
אוהבת אותך
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
מזכיר לי את פלוגת הצער של אביב גפן.
ברי יפה
אביב גפן הוא בעיני קודם כל אחד היוצרים הכי מוכשרים שקיימים במדינה
עזבי את זה שהוא תותח ואני חולעליו(:
והכתיבה שלך נורא מזכירה לי ת'סיגנון כתיבה שלו.
כך ש...את תותחית.
אוהבת.
תודה יפות שלי ..
אוהבת אתכן כ"כ
באמת קצר וקולע.
ממש יפה ברצ'וק 😊
את כותבת מדהים,
קטע מדהים,
כמו כל אחד שלך.
יש לך מלא מלא כישרון, באמת!
(=
באמת שאין לי כבר מילים לתאר את מה שאני חושבת על הכתיבה שלך,
פשוט מוכשרת!