אמ אני אפילו לא יודעת לאן זה קשור

נמאס לי מהכל ,
אני סה"כ בת 15 ..
ונפגעתי המון ,
נראה לי שגם פגעתי \:
יש לי בעיה , כשזה מגיע לבנים אני הכי לא חופשיה בארץ
אני לא מסוגלת לדבר איתם בכלל
חוץ מאיסיקיו , מסן , פורומים שזה דרך מחשב
במציאות קשה לי
לא יכולה להתסכל בעיניים
מתרחקת , קרה , סנובית
אני באמת לא יודעת מה הבעיה אצלי
כל החברות שלי מנסות לשנות לי את זה ואומרות שזה לא בסדר
ושזה לא יפה ..
אין לי ביטחון עצמי
יושבים חברות פתאום באים בנים
אני מסובבת גב והולכת
פאק אני יוצאת ילדה כ"כ קטנה
אין לי ביטחון בכלל , אני לא יוצאת כי אני פוחדת מה יגיבו שיראו אותי
זה לא שאני מכוערת ממש לא ,
אני אפילו לא בכיוון של לחשוב ככה
אבל איכשהוא תמיד יוצא
שאני חושבת שחושבים עליי דברים רעים
טוב כאן מגיע החלק השני ,
הכרתי מישהו פנים מול פנים
יצאתי סנובית כרגיל , הוא אומר לי תדברי איתי
אני שותקת
אני יוצאת ילדה קטנה מנסה להוכיח שלא
ומוכיחה שאני עוד יותר ילדה קטנה
בקיצ' נפגשנו שוב ולא הצלחתי להראות לו
אז הראתי לו שאני רוצה אותו דרך נשיקה .
רק אחר"כ הבנתי
שהוא בכלל לא רוצה
ושיש לו מישהי
עכשיו אני כ"כ פוחדת לדבר עם בנים
כולם נראים לי מזויפים יותר מתמיד ..
אני כ"כ פוחדת להפגע שוב
ופעם לא הייתי ככה , הייתי חופשיה
לפני שלושה חודשים
תראו אותי ותראו אותי היום
לא תאמינו שזאת אותה אחת
הוא שינה אותי לרעה גרם לי לחשוב שאני לא יפה
שאני לא טובה מספיק
בשביל להיות איתו
הוא בן 18 אני בת 15
ההורים שלי , יותר נכון אמא
לא אהבה את זה
כי בתאכלס
3 שנים זה לא הפרש כזה ענקי
אבל בגיל הזה כן
כי 18 לא מסתפקים בנשיקה
הם רוצים יותר ..
אבל היא אמרה
"מה שיהיה לך טוב"
אהבתי אותו
אז הייתי איתו
מהרגע הראשון שראיתי התאהבתי
והוא פגע בי כמו שאפחד לא פגע
טוב זה לא לכאן
אני באמת לא יודעת איך פותרים את הבעיה
ואיך יוצאים מזה , איך מתבגרים כבר ?
ומראים לכולם שהשתניתי שאני לא אותה ילדה קטנה שהם הכירו ? 😕