"אתם לא רוצים לשתות משהו ? קינוחים ?" שאל
"לא.." אמרנו והמלצר הלך להביא את החשבון .כשהוא חזר עם המגש הקטן והחשבונית עמית הוציא כסף.
"חח לא נראלי" אמרתי וגמני הוצאתי כסף.
"תכניסי נו ..אני מזמין אותך .." אמר
"לא אכפת לי .." אמרתי ושמתי כסף ..
"נו לינויי...קיבלתי אתמול משכורת ..תני להנות קצת נו חח" אמר ושיכנע אותי .
"פעם הבאה אני ?" שאלתי והוא חייך חיוך גדול.
"הופה . מישהי רומזת שתהיה פעם הבאה?" קרץ לי
"חחח דפוק" אמרתי והמלצר בא.
הוספתי 20 שקל טיפ.
"פעם הבאה אתה טיפ" אמרתי והוא הנהן .
"אין בעיה" חייך ..
יצאנו מהמסעדה..
הפלאפון שלי צלצל . . מור .
-----------------------------------------------------------------------------------------------
"הלו?" עניתי ועמית עזר לי להיכנס לאוטו .. הוא קיפל את הכיסא .
"פש..מצאת שיטה חדשה לחשוב אה?" אמר ולא הבנתי מה הוא רוצה.
"על מה אתה מדבר?" שאלתי ועמית נכנס לאוטו וסגר את הדלת .
"מי זה?" שאל בשקט.
"מור" סימנתי עם שפתיי.
"על מה אני מדבר לינוי!? על מה אני מדבר!! עליך ועל עמית !!" אמר וידעתי שהוא יתחיל לריב איתי עכשיו . .לא היה לי כוח לזה.
"אויש מור , אתה
האחרון שיש לו זכות לשפוט אותי עכשיו בסדר?!?" התעצבנתי עליו .
"וואלה את צודקת ,אני לא חבר שלך . .אני לא מכיר אותך בכלל .. באיזו זכות אני בא ושופט אותך .. צודקת ." אמר בציניות וכלכך התחשק לי לנתק לו . דפוק!
"מה הקטע שלך ? כולה יצאתי עם ידיד לסיבוב , לא אני זו שרוצה פה מישהו אחר .. אוקי ?!" הרמתי את קולי ועמית הביט בי ..
"יודעת מה , עזבי פשוט עזבי תעשי
מה שאת רוצה , תצאי עם מי שאת רוצה יאללה ביי" אמר וניתק .
הייתי בהלם ! מה יש לו !?
"מה קרה?" עמית שאל כשראה את הפרצוף המופתע שלי .
"רבנו עוד פעם .. " אמרתי ועמית התקרב אלי .
"על מה עכשיו ?" שאל והבטתי בפניו . כל כך רציתי להחזיר לו , למה הוא יכול להיות עם שובל כמה שהוא רוצה , לרצות אותה ולי אסור ?!
"סתם . הוא כועס שיצאנו .. הוא חושב שיש בנינו משהו. .דפוק" סיננתי בכעס ועמית חייך .
"ואין ?" שאל ועיניי הביטו בו .
"אין." השבתי והוא חייך.. " את יודעת טוב מאוד שנאי רוצה אותך . . אבל את בחרת להיות עם חבר שלך ..אבל בתור ידידה אנלא מתכוון לוותר עליך .." אמר וחייכתי אליו.
"רק ידידה אבל כן ?" השבתי במבט מאיים והוא חייך ."
רק ידידה" השיב .
- - - - - - - - - -- - - -
"חח אחי מה אתה עצבני?" אסף שאל ולקח לי סיגריה .
"סתם כוס אמק אני אפוצץ תעמית הזה נשבע לך !!!" אמרתי בכעס וסיימתי את הסיגריה.
4 סיגריות אחת אחרי השנייה . אני לא מעשן בדרך כלל ..רק כשאני ממש ממש עצבני.
"אוהו . . אם עישנת כל כך הרבה אתה באמת עצבני" אמר מחייך .
"זה לא מצחיק" השבתי בכעס וקמתי לקנות בירה.
"תביא לי גם אחת" אמר ושילמתי לבעל הקיוסק .. קוראים לו שימי .. אנחנו תמיד קונים אצלנו בשישי ובחופש הגדול . .
חזרתי לשולחן עם 2 הבירות.
"מי זה עמית ?" אסף שאל .
"מישהו שרוצה את לינוי" אמרתי ושתיתי מהבירה.
"נו אז?" הביט בי במבט רגיל.
"מה נו אז? היא איתו עכשיו !!" אמרתי בכעס.
"חח אחי..לא אמרת לי שרבתם כי היא יודעת על שובל ?" שאל
"גם אתה עם זה? אבל אני התרחקתי משובל ! והיא תתקרב לבנזונה הזה..למה לא!" אמרתי בכעס והוא חייך.
"חחחחח איך אתה מדבר בואנה רואים שאתה עצבני" השיב בחיוך.
"אני מת להכניס לו מכככות" אמרתי בכעס וראיתי את חזי .אחד החברים שלנו .
"אה אחיי בוא" קראתי לו והוא התקרב, מחזיק בסיגריה .
"יש לך אש אחי?" שאל ואני הנהנתי .. הדלקתי לו תסיגריה והוא התיישב לידנו .
"מה, מה אתם יושבים פה ?" שאל ושתה מהבירה שלי .
"סתם אחי .. משעמם בבית.. ואתה ?" שאלתי.
"מחכה לידידה" חייך.
"ידידה אה?" אסף קרץ לו.
"לא באמת , היא ידידה טובה שלי.." השיב וסיימתי תסיגריה.
"בואנה אני לא מאמין שמתחילים ללמוד ביום ראשון .." אסף אמר.
"כן אה, לא בא בטוב בכלל" השבתי וסיימתי לשתות את הבירה.
"טוב אחים שלי..אני פורש הבייתה, לישון" אמרתי וקמתי ..
"יש מצב אתה מקפיץ אותי הבייתה ?" שאל ואני הנהנתי .
"בטח אחי..יאללה חזי , בי אח שלי" אמרתי לו ולחצנו ידיים ....
"ביי אחים שלי" חייך וראיתי מישהי מתקרבת .
"הינה זאת היא ." אמר ובחנתי אותה ..
"זאת מיכל לא ?" שאלתי והוא הנהן ..
"יאללה תהנה גבר.." אמרתי ואני ואסף הלכנו משם ..
"רגע לינוי והעמית הזה..ביחד ביחד?" שאל
"לא .. סתם יצאו או משהו.." אמרתי ונכנסנו לאוטו .
"נו אז מה הבעיה ?" שאל והפעלתי תמערכת.
"מה מה הבעיה? הבנאדם רוצה אותה, מה יש לה לחפש איתו ?! והיא ביקשה זמן לחשוב על זה..עלאק." אמרתי בכעס והפלאפון שלי צלצל .
זאת הייתה לינוי .
"מה ?" עניתי באדישות .. למרות שמבפנים ידעתי שאני לא יכול לכעוס עליה באמת .
"מה הקטע שלך אה?" שמעתי שהיא עצבנית .
"שום קטע מה את רוצה ?" השבתי ואסף הביט בי בהלם .
"תגיד לי מה נפל עליך ? ממתי אתה מדבר אלי ככה?" הפעם היא נשמעה פגועה.
"איך אני מדבר אליך ? אני מדבר אליך רגיל!" השבתי בעצבים ואסף עשה פרצוף כזה שאני לא צודק.
"כן ממש . אם רגיל בשבילך זה לדבר כמו איזה ערס אז וואלה דבר עם החברים שלך ככה יאללה בהי" אמרה וניתקה.
כוס אמק .
"בואנה אחי איך אתה מדבר אליה?" אסף הביט בי .
"היא מעצבנת אותי!! וגם הוא! לא יודע אחי..אני והיא זה כבר לא הולך.." אמרתי והרגשתי פתאום רע.
אני אוהב אותה כלכך אבל זה פשוט לא מסתדר בנינו בזמן האחרון .
"אחי היא לא אשמה שהבנאדם רוצה אותה..וחוצמזה..היא בעצבים עליך בגלל שובל נכון ?" שאל ואני הנהנתי .
"לך אליה דבר איתה אחי. . אל תוותר ככה נו" אמר וחייכתי.
"חח תודה אח שלי ." אמרתי והוא חייך.
"יאללה אתה נוסע אליה?" שאל ואני הנהנתי .
"אני אקפוץ בדרך לקנות לה משהו .. " אמרתי והוא הנהן.
"ודבר אליה יפה..וואלה אתה עצבני אבל אל תוציא עליה..גם ככה רואים שקשה לה בזמן האחרון" אמר וידעתי שהוא צודק .
"מה נהיית כזה מבין אה?" צחקתי וטפחתי לו על גבו .
"אני תמיד מבין" אמר ועצרתי לו ליד הבית שלו .
"ביי אחי תודה" אמרתי בחיוך והוא יצא.
"בהצלחה אח שלי" אמר וסגר תדלת אחריו .
נסעתי לכיוון הבית שלה , בדרך עצרתי לקנות פרחים .
- - - - - - - - - - - -
הייתי בהלם מהשיחה שלנו .
הוא בחיים אבל בחיים לא דיבר אלי ככה, הוא כל כך
השתנה .
הוא נהיה
מרוחק , באיזו זכות הוא שופט אותי ? אני זו שאמורה להתעצבן , שאמורה לכעוס ואמורה לריב .
הופתעתי מעצמי שבכלל התקשרתי אליו ..לא מגיע לו .
הכל
בנינו נהרס.
זה כאב לי . .
הרגשתי את המרחק העצום בנינו שרק הולך ומתעצם .
"מי זה?" שאלתי כשנשמעו דפיקות על דלת חדרי .
"אני.." שמעתי קול מוכר , מור .
הופתעתי שהוא בא . לפני שנייה הוא דיבר אלי כמו לא יודעת מה ..
"כנס.." אמרתי והוא נכנס ..
הבטתי בו , בידיו זר של ורדים .
לא יכולתי שלא לחייך ..הוא נראה כזה חמוד .
כמו בסרטים הקישטיים האלה.
"את מחייכת. ."אמר וחייך גם הוא.
"זה לא אומר שאני לא כועסת.." השבתי והוא התכופף ובא לנשק אותי , הסטתי את ראשי לצד.
הוא נאנח והביט בי .
"מה אתה עושה פה ?" שאלתי והוא הניח את הפרחים על המיטה.
"באתי לבקש
סליחה.." השיב. שתקתי .
"אני מצטער שדיברתי אליך ככה..יצאתי חרא , אני יודע. " אמר , המשכתי לשתוק .
"אני פשוט לא יכול לשמוע שאת עם מישהו אחר...זה מטריף אותי לינוי" השיב והביט בי במבט מצטער.
"ומה אתה חושב? שלי קל לראות אותך עם שובל ? לשמוע שאתה רוצה את שובל ? לפחד שתעזוב אותי בשביל שובל ?" אמרתי בכעס והדמעות מילאו את עיני .
לא יכולתי לדבר עליה ולא לבכות . .
הוא שתק .
"אני מבין אותך .. אני יודע שאת צודקת . .בכל מילה שלך ." אמר וידיו ליטפו את פניי בעדינות .
"מור זה כבר לא כמו פעם . . אנחנו בקושי מדברים , בקושי נפגשים , בקושי מתחבקים בקושי..בקושי..בקושי אוהבים." אמרתי בגמגום קל .
"גם אני חושב ככה.." השיב לאחר דקה.
"אתה אוהב אותי ?" שאלתי והוא הנהן . "בטח שאני אוהב אותך ." השיב וידו שיחקה בשערי .
הוא הרים אותי והשכיב אותי על המיטה .
הבטתי בו , שוכב לצידי . .לא ידעתי מה לעשות .
"תסתכל לי בעיינים ותענה לי את האמת טוב?" ביקשתי והוא הנהן .
"אתה אוהב אותי כמו פעם?" שאלתי והוא לא הביט בי. . הוא שתק .
רק אחרי כמה שניות הוא שב להביט בי .. במבט מפוחד .
"
לא כמו פעם.."
- - - - -- - - - - - - - - - - -
"יוצאים היום למסיבה נכון ?!" אמרתי לרוני , חבר שלי .
"בטח אחיי...סופסוף בא לך על מסיבה." חייך וירון התיישב איתנו .
שתינו מהמים , שיחקנו משחק טוב עכשיו , הוצאתי את כל העצבים שלי .
"מה, איזו מסיבה?" ירון שאל וגם יוסי התיישב .
"סתם החלטנו ללכת למסיבה היום . ." אמרתי ויוסי הביט בי מופתע וחייך .
"ככה מדברים !" טפח על גבי וחייך.
"כן ,יאללה נהיה עם בנות , נשתחרר קצת .. הגיע הזמן.." אמרתי והם חייכו .
"וואלה כל הכבוד אחי" רוני אמר ..
כולם ידעו על קארין . .רק יוסי ידע באמת באמת כמה שקשה לי .
"אז לאן נלך ?" ירון שאל ..
"לא'דע ,נראה כבר בערב..נוסעים במונית כן ? אני מתכוון לשתות היום " אמרתי .
"כן גמני..יאללה ניסע במונית" השיב.
- - - - - - - -- - - - - - -
"נו, איך ?" אמא שאלה, מסתכלת על הבית בשמחה כאילו עשו את הבחירה הנכונה .
"יופי" השבתי באדישות ועליתי לחדר שלי שהיה ריק .
האנשים שהובילו את כל הדברים שלנו לפה הכניסו את הדברים שלנו ועזרו לנו לסדר אותם במקום .
אבא שילם להם והם הלכו .
"הינה יש לך מיטה, יש לך ארון , יש לך את השולחן למחשב ושולחן ללמוד ותכף אבא יסדר לך את המחשב" אמרה בחיוך וליטפה את ראשי.
התרחקתי ממנה.
"אני יודע לסדר לבד." אמרתי ועליתי לחדר שלי בכעס.
כל כך שנאתי את המקום הזה , כבר מעכשיו .
למה הם היו צריכים להודיע לי כמה ימים לפני שעוברים ?
למה רק עכשיו גיליתי שגם לילך , כמוני אוהבת .
הכנסתי את כל הכבלים של המחשב למקום , סידרתי אותו וכשסיימתי הדלקתי אותו ונכנסתי למסנג'ר .
= לילך אני אוהב אותך..=
כתבתי למעלה וראיתי שהיא שלחה הודעה.
לילללכי המלככככה D: :
מאמי שלי ?
אני:
היי בובי .. מה שלומך ?
לילללכי המלככככה D: :
סתם . .געגועים \:
אני:
כן אה..מבין אותך . .
אוף אני רוצה לראות אותך..😢
לילללכי המלככככה D: :
גמני מאמי שלי..אני כבר מתגעגעת רצצח .
אני:
אני שונא אותם..אני יתאבד בסוף נשבע לך .
לילללכי המלככככה D: :
הי הי ! אנחנו עוד נהיה ביחד , תיררגע ..חסר לך !
אני:
חח אני צוחק מאמי שלי .. בטח שנהיה ביחד ..
אני אוהב אותך ..
לילללכי המלככככה D: :
גמני אותך בובי .. אתה קונה מצלמה ?
אני:
כן, אני אלך היום ....
לילללכי המלככככה D: :
די .. אתה תהיה בבצפר חדש..עם מלא בנות שידבקו אליך . .\:
אני:
נראה לך ? לילכי אני רק שלך ...וזהו!
אני לא מתכוון להתקרב פה לאאף אחד .. החברים שלי באילת .
לילללכי המלככככה D: :
לא מאמי. .תנסה להתחבר , שלא תהיה לבד.
אני יודעת שאתה כועס אבל אתה רק תפסיד מזה אם תהיה עם עצמך..
כמה שבא לי להרוג תהורים שלך חח אני עדיין חושבת שזה לטובתך , הרי הם עשו את זה בגלל
העבודה של אמא שלך לא ?
אז אין מה לעשות מאמי.. אנחנו עוד ניפגש..אני אוהבת אותך והמרחק הזה לא משנה לי ..
אני:
בנתיים..
תמיד בהתחלה זה ככה, אוהבים ושמחים , מתגעגעים.
אחרי כמה זמן כבר נמאס..רוצים להיות ביחד , והדבר היחיד שיש זה להיפגש פעם ב .. אם בכלל .
לילללכי המלככככה D: :
\:
- - - - - - - - - - - - - - - -
שתקתי .. לא האמנתי ששמעתי את זה.
הרגשתי באותה שניה כלכך הרבה דקירות בבטן , בלב .
צמרמורות כואבות שזורמות בכל גופי .
"לינוי אני אוהב אותך.. עדיין. .אבל
כל מה שקורה , אי אפשר להגיד שזה כמו פעם ..
גם את , נכון ?" שאל במבט כזה מתחנן , לשמוע שהוא לא לבד .
"לא .. אני אוהבת אותך כמו פעם ..ותכלס ? אפילו יותר .." השבתי והדמעות מילאו את עיניי .
לאן הגענו ?
יש מישהי אחרת שהוא רוצה.
הוא כבר לא אוהב אותי כמו פעם .
אנחנו רבים כל שני וחמישי .
די די .. כמה אפשר? למה
אלוהים כל כך מעניש אותי ? מה כולה ביקשתי ?
חיים נורמלים ? אז וואלה מבקשה כזאת הוא הרג את בנדוד שלי שהוא כמו אח שלי , לקח לי את ההליכה.. לוקח לי את החבר .. מה מה עוד ?!
רציתי לצרוח , כאב לי .
אותו כאב שמגיע בכל פעם שמישו קרוב פוגע ..
הוא שתק .
"זה קשור לזה שאני לא יכולה ללכת יותר נכון ?!" הבטתי בו והוא המשיך לשתוק.
"ידעתי..כל כך ידעתי.." השבתי וכיסיתי את פניי. בכיתי , לא האמנתי.
"לינוי תקשיבי לי .. לינוי" הוא ניסה להוריד את ידיי מפניי.
"מה אתה רוצה מור תעזוב אותי!" אמרתי והדמעות המשיכו לרדת ,
"את לא הבנת את הכוונה שלי .. לינוי תקשיבי !" הוא התיישב מולי , קרוב אלי .
מביט בי .
"זה
גדול עלי כל הקטע הזה.. את..את לא מבינה..." אמר ואני קטעתי אותו.
"גדול עליך?!! מה הפלתי עליך את הכל ?! בואנה אתה כל כך מגעיל אותייי" אמרתי והוא המשיך לשבת מולי , להביט בי .
"לינוי זה קשה לראות אותך ככה.. עוד כשהיית בבית חולים .. את לא יודעת מה זה עשה לי ..
וזה קשה לי .. אני.. אני לא יודע אם אני מוכן לזה." השיב ואני הבטתי בו המומה לגמרי .
"אם אתה לא מוכן לזה, אז תעוף לי מהפרצוף . אנלא צריכה תרחמים שלך ולא תעזרה שלך .
יש אנשים שלא אכפת להם להסתובב איתי בגלל שאני
נכה .
וואלה כן , אני
נכה ! יש לך בעיה עם זה? אני
נ כ ה .
חברה שלך
נ-כ-ה ! אין מה לעשות !!! הייתה מעורבת בתאונה מזדיינת שבגללה בנדוד שלה מת והיא נשארה
נ כ ה !!" זאת פעם ראשונה שאמרתי את המילה כל כך הרבה .
מור לא אמר כלום ורק חיבק אותי .
"אני..
אני מצטער." לחש לי באוזן .
לא ניסיתי להרחיק אותו ,כבר
לא היה לי כוח להילחם .
"הכי כואב..ש..הלכתי לפיזיותרפיה..רק כי אמרת לי שיש לי סיבה להילחם . .
עשיתי את זה
בשבילך מור ..ו..כנראה שזה לא שווה את זה, כל המאמץ הזה.
הרי גם ככה זה גדול עליך לא ?" הבטתי בעייניו שהיו כרגע ירוקות .
יש לו עיניים חומות ירוקות . תמיד אהבתי להסתכל בהן ומהר מאוד מצאתי את עצמי שוקעת בהן .
אך הפעם לא קרה כלום, הרגשתי כאילו אני מסתכלת בעיניים של סתם מישהו .
"
אני אוהב אותך לינוי, תפסיקי .." ראיתי
דמעות בעייניו.
"חח כן בטח .." השבתי וחזרתי לשכב, הסתובבתי לצד השני , נעזרת במיטה .
הרגשתי אותו , מאחורי . .מחבק אותי .
"אני באמת אוהב אותך ..גם אם זה לא כמו פעם , זאת עדיין
אהבה גדולה ." לחש באוזני .
"מור לך .. אני רוצה להיוות לבד.." אמרתי והוא סיבב אותי אליו והביט בי .
"אני לא רוצה שתהיי לבד.." לחש .
"גם ככה אני לבד, מה זה משנה..?" אמרתי בכאב מביטה בעינייו .
"לינוי..אני רוצה שתביני דבר אחד .. אני כן אוהב אותך !
פשוט בגלל כל מה שקורה בנינו זה יורד לאט לאט .. אבל אני אוהב אותך!
שובל לא קשורה לזה , הנכות שלך לא קשורה לזה .
זה קשור אלי ואלייך .
מאז התאונה את בקושי מתקשרת .. כן נסגרת , את זוכררת איך היינו לפני התאונה!
כל היום ביחד , כל הזמן מדברים .
עכשיו ? גם כשאנחנו מדברים זה בריבים ..
אז ברור שכן , לינוי זה כן גדול עלי .
אבל אני אוהב אותך ואני לא מתכוון לוותר עליך וגם אם עובר לך בראש 'וואלה וויתרת כבר בגלל שובל' אז צאי מזה, אני לא רוצה את שובל! אני רוצה אותך!טוב לי איתך ואני בטווח שאפשר לחזור להיות כמו פעם .. בגלל זה לא עזבתי ..
ואת תחזרי ללכת , גם אם זה יקח שנה. .את תחזרי ללכת !"
אמר והשאיר אותי ללא מילים .
הדמעות זלגו מעיניי ..חיבקתי אותו חזק חזק.
"אתה צודק..א..אני אוהבת אותך גם ." השבתי ושפתיו נשקו לשלי בעדינות .
"יהיה בסדר מאמי שלי ..
אני פה איתך . . הבנת ?" אמר ואני הנהנתי והתכרבלתי בזרועותיו .
שיהיה לכן
אחלה יום (: