|
|
|
מאמי מתי את ממשיכה את הסיפור ?! ; )
וואו...
פשוט מדהים!!!!!!
המשך,
אוהבת 3>
ואי איזה פרק מדהיייייים!!
ת מ מ מ מ מ מ מ מ מ מ מ מ מ ש י כ י %$#@!
חחחחחחחח [X
שמעי ,
את כותבת פשוט מדהיים ..
באמת ..
תעשי המששך .. [:
QUOTE (Noykush @ 30/11/2007) יפה (: תמשיכי
😉
תוווווווווווווודה (:
הוא השכיב אותי על המיטה והמשיך לנשק אותי, נשיקות איטיות ומטריפות .
כל הגוף שלי רצה אותו, פשוט אותו. אותו ורק אותו . לנצח .
מהר מאוד הרגשתי אותו שוב, אחרי כמעט שבועיים שלא .
לא יכולתי להזיז את הרגליים .. אבל ראיתי שזה בסדר, שאנחנו מסתדרים גם בלי הרגליים שלי \:
אחרי 15 דק' בערך גמרנו .
הוא עדיין היה מעלי , מנשק אותי..מחבק. מראה אהבה ומעביר ביטחון .
"אני אוהב אותך. יפה שלי." לחש באוזניי וידייו עטפו אותי , בחום .
הייתי כל כך עייפה..עצמתי את עיניי והרגשתי שהוא מסתכל עלי .
הוא נשכב לצידי וחיבק אותי אליו . .
"לילה טוב נסיכה שלי.." לחש באוזניי ואני סיבבתי את ראשי אליו והדבקתי לו נשיקה, ארוכה ומתוקה .
"אני אוהבת אותך ." סיכמתי את הערב ב-3 מילים ועצמתי את עיניי.
----------------------------------------------------------
קמתי מהמיטה , השעה הייתה 9 בבוקר. ב-10 הייתי צריך להיות בעבודה.
הבטתי בה, בנסיכה הזאת ישנה .
נזכרתי בכמה שהיא בכתה אתמול, לא יכולתי לראות אותה ככה.
"מאמי.." לחשתי לה באוזן והיא פקחה את עינייה באיטיות והביטה בי.
"מה השעה?" שאלה בלחש
"9..אני זז לעבודה, אני אתקשר אליך ." אמרתי לה ונישקתי אותה בלחי .
היא עצמה את עינייה בחזרה ואני התחלתי להתלבש .
אחרי שסיימתי נכנסתי לשירותים וצחצחתי שיניים, שטפתי פנים וסידרתי את השיער.
יצאתי מהחדר שלה וירדתי למטה.. ראיתי את אלונה.
"שלום..מה שלומך?" שאלה בחיוך
"בסדר, איך את?" שאלתי מחייך גם .. הייתי כל כך עייף, לא רגיל לקום בשעות כאלה.
"מצוין. לאן אתה הולך?" שאלה במבט לא מבין
"לעבודה." השבתי ויצא לי פיהוק, היא צחקה .
"טוב אממ, תגידי ללינוי שהלכתי כי היא בטח לא תזכור שהערתי אותה..חח" אמרתי ואלונה חייכה
"עבודה נעימה מותק..רוצה שאני יכין לך משהו?" שאלה
"לא לא, אני יעבור כבר בבית ואשתה לי משו מהר...ביי " אמרתי ויצאתי מהבית , היא נעלה אחריי .
- - - - - - - - -
ב-1 קמתי . . סיבבתי את ראשי לאחור , מחפשת את מור . לא ראיתי אותו \:
נזכרתי פתאום שהוא העיר אותי ואמר לי שהוא הולך. . או שזה היה חלום ?!
דלת חדרי נפתחה. .לחדר נכנסה אלונה..מחייכת כהרגלה .
"בוקר טוב מותק, באתי בזמן אה?" שאלה בחיוך .
"כן, בוקר טוב." השבתי ומתחתי את ידיי .
הכיסא היה קרוב למיטתי . . נעזרתי במיטה ושוב התיישבתי עליו לבד.
"יפה, אני רואה שאת מסתדרת לא רע." אמרה בחיוך ואני חייכתי בחזרה.
נכנסתי לשירותים .. היא עזרה לי לצחצח שיניים, כי לא הגעתי לכיור כל כך.
אחרי זה חזרתי לחדר והיא עזרה לי להתלבש.
"יום יפה היום, רוצה שנצא קצת לפארק פה?" שאלה בחיוך
"א..אני לא רוצה שיראו אותי ככה." אמרתי בשקט ועיניי הושפלו מטה.
"למה ? אין לך במה להתייבש. " אמרה וליטפה את ראשי
"לא עשית שומדבר רע." הווסיפה ועיניי הביטו בה.
"תודה אלונה." הודתי לה, מנסה לחייך.
"יש לי עוד שעתיים פיזיותרפיה.." אמרתי והיא הנהנה.
"כן, אבא שלך התקשר. הוא אמר שב-2 וחצי תהיי מוכנה הוא יבוא לקחת אותך ." אמרה
"ומי יחזיר אותי?" שאלתי
"אממ. . אני לא יודעת..תתקשרי לאבא שלך תשאלי אותו." אמרה בחיוך .
"אוקי" חייכתי גמני והתקשרתי לאבא.
"הלו?" ענה ושמעתי רעש ברקע.
"אבא?"
"כן מותק? שנייה אני לא שומע אותך." אמר ואחרי כמה שניות שמעתי שקט.
"הלו?" אמר
"אבא..מה קורה?" שאלתי ואלונה יצאה מהחדר.
"בסדר מתוקה, קרה משהו?" שאל
"לא, רק רציתי לשאול עם מי אני חוזרת היום?" שאלתי
"אני לא יודע מותק, יש לי פגישה היום מיד אחרי שאני לוקח אותך . .אולי תבקשי מאמא?" הציע
"לא, אמא גם בעבודה..טוב אני אדבר עם מור ." אמרתי והרגשתי לא נעים כבר שאני ככה משגעת את מור .
"טוב מותק, תגידי לי מה נסגר. ביי " אמר וניתק .
"נו מה אמר?" אלונה נכנסה אחרי כמה דק' עם נס.
"תודה" אמרתי בחיוך ולגמתי מהנס החמים שלי.
"אני אדבר עם מור, אמא ואבא לא יכולים ." אמרתי .
"טוב, אני הולכת היום ב-5 כי יש אזכרה לדודה שלי..את תסתדרי?" שאלה ואני הנהנתי.
"טוב, אני למטה..אני הולכת להכין לך ארוחת בוקר- צהריים." אמרה בחיוך ואני חייכתי בחזרה.
היא יצאה מחדרי ואני התקשרתי למור , קיוויתי שאני לא מפריעה לו באמצע העבודה.
"הלו?" ענה ושמעתי את העייפות בקולו.
"מאמי שלי?" קראתי
"יפה שלי. .מה שלומך?" שאל ואני הרגשתי צמרמורת רק מלשמוע את קולו .
"בסדר, איך אתה? עייף?" שאלתי
"את לא מבינה כמה.." השיב.
"מתי אתה מסיים?" שאלתי והתקרבתי בנתיים למחשב .. הדלקתי אותו.
"בסביבות 4 ..יש לך היום פיזיותרפיה נכון ?" שאל ואני חייכתי, איך הוא זוכר .
"כן, אבא לוקח אותי. " אמרתי
"ויש לך איך לחזור?" שאל ושמעתי בקולו את הדאגה.
"לא, אף אחד מהם לא יכול." השבתי והרגשתי לא נעים \:
"אוקי בובי, אז אני אקח אותך .. ב-5?" שאל
"לא צריך מאמי, אני אסע במונית או משו." אמרתי ותיארתי לעצמי שהוא לא יוותר לי \:
"מה את מפגרת ? למה שתבזבזי כסף על מונית ?אני אקח אותך .." התעקש ואני צחקתי.
"אני אוהבת אותך.." אמרתי וידעתי שהוא מחייך.
"גם אני אותך.." השיב , כל כך רציתי שיהיה פה לידי .
"אז ב-5?" שאל
"כן, ב-5" השבתי ודיברנו עוד קצת, אחרי כמה דק' הוא אמר שהוא חייב לסיים והשיחה הסתיימה .
- - - - - - -
"קרה משהו?" שאלתי את יוגב בפלאפון בהפסקה שהייתה לי .
"לא למה ?" השיב באדישות .
"לא יודעת, אני מרגישה שכן ." אמרתי בפחד. . פחדתי לאבד אותו, התחלתי להתאהב בו .
"אז את מרגישה לא נכון." השיב באותה אדישות .
"אנחנו יכולים להיפגש ?" שאלתי
"מתי?" שאל ואני הצצתי בשעוני , עוד שעה נגמרת המשמרת שלי .
"עוד שעה תבוא לאסוף אותי מהעבודה? " הצעתי
"אוקי, תחכי לי בחוץ ." אמר וניתק .
הרגשתי את הקרירות. .אבל לא הבנתי למה!
הכל היה מושלם אתמול ..התנשקנו, הוא חיבק אותי , הוא אמר לי שהוא רוצה אותי. אז מה קרה?
מה כבר השתנה? מה עשיתי לא בסדר?
- - - - - - - -
"אבא" קראתי לו והוא הסתובב, מחזיק בידו את שפורפרת הטלפון ומנהל שיחה שנשמעה כאילו תיארך עוד מס' שעות .
הוא סימן לי לחכות .
השעה הייתה 3 וחצי כבר ..
אחרי כמה דק' שנראו כמו נצח הוא סיים את השיחה ונאנח.
"כן מור?" אמר והביט בי.
"אני מסיים כן ?" שאלתי והוא הנהן .
"שמעתי שעבדת יפה, כל הכבוד. " אמר בחיוך וטפח על כתפי .
"תודה, טוב אני זז.." אמרתי
"אתה תהיה בערב היום בבית?" שאל ואני הנהנתי
"אני חושב" הוספתי.
"אוקי, אני מקווה שגם אני , אמא הבטיחה סטייקים ותפוחי אדמה" קרץ ואני צחקתי .
"ביי אבא" אמרתי ויצאתי מהמשרד שלו ..
הפלאפון שלי צלצל , על הצג היה רשום שמה של שובל.
- - - - - - - - - -
"יופי לינוי! תמשיכי!! כן , עוד פעם!!" מאיה אמרה לי ואני המשכתי עם התרגילים .
"יש כאן מישהו שיעבוד איתך, הוא תכף אמור להגיע ." תמיר אמר בחיוך .
"מה..עוד אחד?" שאלתי לא מבינה . .מה אני צריכה עוד?
"יש לי כבר אותך ואת מאיה..כמה אני צריכה?" שאלתי והם צחקו.
"לא, זה גם , מישהו שעבר תאונת דרכים וגם הוא לא יכול ללכת..אתם תעבדו איתנו ביחד." אמרו ואני הנהנתי .. לא בדיוק הטריד אותי .
המשכתי עם התרגילים שלי עד ששמעתי מישהו מתקרב.
"הופפה ערן .. איזה תסרוקת" שמעתי את מאיה אומרת . . סיבבתי את ראשי וקלטתי מישהו, יושב על כיסא גלגלים . .עינייו היו כחולות ושיערו היה חום שטני .
"זה ערן . .ערן זאת לינוי. .אתם תעבדו ביחד ." תמיר אמר לנו ואני הבטתי בעינייו .. הוא הביט בי גם, עינייו היו יפות כל כך . .היה בו משהו מסתורי , מושך .
הוא לא היה חתיך עולמי . .אבל הוא נראה טוב, בהחלט נראה טוב.
"אז לינוי .. ערן בן 18 וחצי . . הוא גם , מתל אביב..אתם תעבדו ביחד . . יהיה לכם יותר קל ." אמרה מאיה ואני הבטתי בעיניו .
"ערן, זאת לינוי..בת 17 עוד מעט היא מתל אביב..אני בטוחה שתסתדרו יופי ." אמרה ואני תיארתי לעצמי מה היה קורה אם מור היה פה , הוא לא היה אוהב את הרעיון .
אחרי קצת היכרות התחלנו עם התרגילים, עשיתי את המאמץ וראיתי שלערן יותר קל .
"כמה זמן נשאר לך פה ?" שאלתי והוא חייך . ."4 חודשים בערך ." השיב והמשיך עם התרגילים .
"אה..לי חצי שנה." השבתי בחיוך קטן ומותש והוא צחק .
כשסיימנו הכל , נתנו לנו מגבות , ניקינו את הזיעה שלנו ומאיה עזרה לי להחליף בגדים .
"תודה" הודתי לה והיא חייכה ויצאה מהתא.
"ניפגש בשבוע הבא כן?" אמרה ואני הנהנתי .. נפרדתי מתמיר ויצאתי מהחדר .. התקרבתי להזמין לי מעלית.
"לינוי?" שמעתי מישהו קורא בשמי . הסתובבתי לאחור וראיתי את ערן.
"היי" חייכתי אליו .
"היי, את הולכת הבייתה?" שאל ושנינו צחקנו.
"נוסעת?" תיקן את עצמו.
"לא, חבר שלי צריך לקחת אותי ." אמרתי והוא חייך .
"יפה, יש לך חבר אה?" חייך .
"כן, יש לך איך לחזור?" שאלתי והוא הנהן .
ירדנו במעלית , דיברנו קצת . .הוא היה ממש נחמד .. הסתכלתי בשעון..השעה הייתה 5 ועשרה..מוזר שמור לא התקשר.
אני וערן ישבנו בלובי ודיברנו ..
"רק שנייה" אמרתי והוצאתי את הפלאפון שלי .
התקשרתי למור .. אחרי כמה צלצולים ענו לי .
"הלו?" שמעתי קול של בת .. הלב החל לפעול בקצב מהיר יותר ..
"מי זאת?" שאלתי וניסיתי להישאר רגועה.
"שובל " ענתה ואני הרגשתי איך כל גופי מצטמרר. . היא רוצה אותו והיא עכשיו איתו .
"איפה מור?" שאלתי באדשיות אך מבפנים רתחתי, פחדתי.
"הוא ירד שנייה לשתות..אממ..הינה הוא ." אמרה "מי זה?" שמעתי אותו שואל אותה .
"חברה שלך" השיבה ושמעתי ציניות בקולה .
"הלו ?" שמעתי הפעם את מור .
"ה..היי" קולי רעד וערן הביט בי במבט לא מבין .
"יואווו מאממי שכחתייי..!!" אמר
"זה בסדר, אני אסתדר..ביי" אמרתי וניתקתי .
"איך אתה חוזר?" שאלתי את ערן, מתעלמת מהפלאפון שלי שמצלצל.
"אממ..חבר שלי בא לקחת אותי..את צריכה גם הסעה?" שאל בחיוך ואני הנהנתי.
" קרה משו?" שאל ואני הנדתי את ראשי.
"אוקי. .טוב הוא צריך להתקשר . .להיות פה בכל שנייה" אמר ושנינו השתתקנו.
חשבתי על מה שקרה, מה הוא עושה אצלה? היא רוצה אותו!
אחרי כמה דק' הפלאפון שלי שוב צלצל .. עניתי הפעם .
"מה את מסננת אותי ?" שמעתי את מור .
"מי מסנן אותך ? הייתי באמצע שיחה עם מישהו." אמרתי בכעס, חצוף.
"אה סליחה שהפרעתי לך עם המישהו הזה." אמר בציניות .
"סליחה שהפרעתי לך עם שובל ..טוב, באו לקחת אותי ביי" אמרתי באותו טון ציני כמו שלו וניתקתי לו .
אני וערן ירדנו בירידה הקטנה לנכים ולעגלות והוא נסע. .נסעתי אחריו .. הוא התקרב למכונית כחולה..מתוכה יצא בחור, גבוה 1.85 בערך, שחום עם עיניים חומות ושיער שחור .
"שלום" חייך אלי.
"היי" חייכתי גם אני .
"מי זאת ערן ?" קרץ לו . . "היא איתי בפיזיותרפיה..אין לה איך לחזור..נקפיץ אותה?" שאל בחיוך קטן
"בטח..לעזור לך ?" שאל הבחור ואני הנהנתי .
הוא הרים אותי והכניס אותי למוששב האחורי.
"תודה." אמרתי והוא חייך .
"בכיף..אני רותם אגב." אמר ונשק לי על הלחי . "לינוי." אמרתי והוא הכניס את הכיסא שלי לבגאז.
ראיתי איך ערן מתיישב לבד, נעזר במושב ומתיישב .
רותם נכנס למושב שלו ונסענו.
"איפה את גרה?" רותם שאל ואני הסברתי לו .
"אה..נחמד ..שכונה של טחונים." אמר ואני צחקתי
"ממש לא. ." השבתי .
"אז מה...כיף לעבוד עם ערניקו ?" שאל וטפח לערן על הגב.
"חחח כן .." חייכתי ..
אחרי 15 דק' הגענו . .
"תודה" אמרתי לרותם שהושיב אותי על הכיסא.
"ותודה שהחזרת אותי הבייתה." אמרתי והוא חייך .
"בכיף.." אמר וערן שישב באוטו חייך אלי.
"ביי מותק. .נתראה שבוע הבא. " אמר ואני נופפתי להם לשלום ונכנסתי הבייתה .
- - - - - - - - - -
סיימתי את המשמרת שלי, ראיתי את המכונית של יוגב מתקרבת .
היום הוא לא עובד .
הרגשתי את הלב שלי קופץ בפנים ..רעדתי , צמרמורות של פחד ושל התרגשות עברו בכל גופי .
הייתי כבר לבושה ומוכנה שהוא יבוא.
"ביי ליאת" נפרדתי מליאת, זאת שעובדת איתי בגלדרייה והלכתי לכיוון המכונית .
הוא ישב בפנים.
נכנסתי גם אני והתיישבתי במושב לידו .
"היי" אמרתי והוא הסתכל עלי .
"היי.." אמר והביט בעיניי ..
הסתכלתי לו בעיניים , העיינים שאני כלכך אוהבת, שהבייטו בי כרגע באדישות .
"את רוצה לשבת איפשהו?" שאל ואני הנהנתי .
הוא נסע לנמל תל אביב .. הלכנו לשבת על קפה ומאפים .
הוא הזמין לו בירה ואני נס.
"רוצה לאכול משו?" שאל אותי
"לא." השבתי בהיסוס קטן .
המלצרית הלכה והוא נשאר להביט בעיני .
"עשיתי משהו לא בסדר?" שאלתי מביטה בעינייו ..
"זאת לא את..קארין..אנ..אני מבולבל.." לחש והשפיל את ראשו.
"מה..מה קרה? דבר איתי ." ביקשתי וליטפתי את ידו שהייתה מונחת על השולחן .
הוא הביט בעיניי.
"האקסית שלי חזרה לארץ .. אתמול..אתמול אחרי שנפגשנו היא התקשרה אלי ו..נפגשנו." אמר ואני תיארתי בראשי את ההמשך .
"היינו ביחד. .ו..כן , הרגשתי שאני אוהב אותה..אנלא מסוגל לשכוח אותה..ו..שכבנו אתמול." אמר והדמעות זלגו מעיניי.
השפלתי את ראשי ..לא יכולתי לשמוע את זה יותר .
הוצאתי מהג'ינס שלי שטר של 20 וקמתי ..
"אני מאחלת לכם שיהיה לכם טוב..ותודה ששיחקת בי כל הזמן הזה." אמרתי בכאב והלכתי משם .
הרגשתי כל כך הרבה דקירות , כאילו מישהו נהנה לדקור אותי ,בלי רחמים ,בלי הפסקה.
הרגשתי מושפלת כל כך , כאילו הייתי שעשוע בשבילו, מן תחליף זמני לאקסית שלו .
הלכתי לכביש הראשי ועצרתי מונית .
- - - - - - - - -
שמעתי דפיקות בדלת ..
"מי זההה.?" צעקתי והתקרבתי לדלת .
"זאת קארין ." שמעתי את קולה שונה..פתחתי את הדלת וראיתי אותה עומדת ובוכה.
"קאריני?!?!?מה קרה?!!" שאלתי בבהלה.
כל כך רציתי לקום ולחבק אותה .
משכת אותה מהחולצה והיא חיבקה אותי , התחבקנו חזק חזק .
היא בכתה בלי סוף . הרגשתי את הכאב שלה.
"מה קרה?" שאלתי אחרי כמה דק' שהיא נרגעה.
עינייה היו אדומות ועצובות .
"יוגב..יוגב הבנזונה הזה.." אמרה בבכי ואני התקרבתי אליה..
"חכי שנייה" אמרתי ונסעתי למטבח .. הוצאתי מהמקרר בקבוק מים וחזרתי אליה.
"קחי..מצטערת אני לא מגיעה לכוסות" אמרתי בחיוך מתנצל והיא צחקה .
"אני מתה עליך..ועל ההומור שלך ." אמרה ואני חייכתי בשביעות רצון . היא צחקה, הכי חשוב.
"עכשיו תשתי. ותספרי לי מה קרה" אמרתי וכך היא עשתה.
"אתמול..אתמול נפגשנו..הכל היה כל כך טוב..התנשקנו ,התחבקנו, רקדנו, אכלנו. .עשינו סיבוב בחוף הים..ואז היום הוא היה אדיש אלי..קבעתי שניפגש וזה.הוא בא לאסוף אותי מהגלידרייה ו..נסענו לנמל . .ישבנו שם ושתינו וזה..ו..הוא אמר לי "זאת לא את . .אני מבולבל" ו..שאלתי מה קרה..הוא אמר שהוא נפגש אתמול עם האקסית שלו ..שהיא חזרה מחו"ל והתקשרה אליו . .ו..והם שכבו ושהוא אוהב אותה אנערף .. הוא בנזונה."
אמרה בבכי ואני חיבקתי אותה חזק חזק.
"יפה שלי..אל תבכי ..תקשיבי לי..תקשיבי לי רגע." אמרתי והיא הביטה בעייני.
"הוא מבולבל, הוא בעצמו אמר לך . .הוא התגעגע אליה בטח , אז..ברגע שהוא ראה אותה הוא שכח מהכל ..ו..אני יודעת שהוא יצא מניאק אבל..תנסי להבין אותו." אמרתי והיא הביטה בי כאילו השתגעתי.
"את היית מבינה את מור ? אה? בנזונה אחד..אני שונאת אותו." אמרה ואני ליטפתי את ראשה.
"יהיה בסדר אל תדאגי, הוא לא היחיד בעולם נכון ? את תמצאי טוב יותר ." ניסיתי לעודד אותה .
"מ..מה איך היה היום?" שינתה נושא.
"בסדר, הכרתי מישהו בפיזי..עובדים ביחד על התרגילים..מור המניאק דפק לי ברז..הלך לשובל או משו ..רבנו .. חזרתי עם מי שהכרתי וחבר שלו." אמרתי והאדישות שלי הפתיעה אותי.
כנראה נמאס לי כבר לריב איתו.
"יואו מה זתומרת הלך לשובל?" שאלה בכעס
"קבענו שב-5 הוא יקח אותי..ראיתי כבר 5 ועשרה הוא לא בא.חיכייתי כמה דק' עם ערן זה שהכרתי ואז התקשרתי..מי ענתה לי ? שובל הבתזונה..היא רוצה אותו..ואז הוא ענה ואמר שהוא שכח ווהוא מצטער ובלהבלה בהל. .אמרתי לו שאני אסתדר כבר וניתקתי..ואז הוא התקשר שוב ורבנו \: "
אמרתי בעצב וקארין חייכה חיוך עצוב
"אנחנו כאלה מסכנות אה?" אמרה והתחבקנו חזק חזק .
- - - - - - - - -
ישבתי בחדר שלי, נזכרת בנטלי אתמול ..ואז בקארין .
לא ידעתי מה לעשות עם עצמי , הייתי כל כך מבולבל.
קארין יואו היא בטח פגועה, כל כך \:
הסתכלתי על הפלאפון, חושב אם להתקשר או לא להתקשר.
היא לא תסלח לי ..
החלטתי להתקשר בכל זאת .
"הלו?" שמעתי את קולה המתוק .
"קארין ? "
"כן . .מה אתה רוצה ?" שאלה בקרירות .
"אני רוצה לדבר איתך . ." ביקשתי.
"כן ? עשית כבר מספיק אתה לא חושב?" שאלה בכעס.
"אני יודע שנפגעת. . אני מצטער." אמרתי והרגשתי שהיא שונאת אותי .
"א..אני ..אני חייב לפגוש אותך ." ביקשתי
"לא היום .. נדבר..אולי.אולי בעוד כמה שנים " אמרה וניתקה.
נאנחתי . .
- - - - - - - - - - -
"כוס אמק" זרקתי את הפלאפון על המיטה והתיישבתי עליה.
מה הקטע שלה ? אז שכחתי! יואו אני בנאדם ! אין לי שעון בראש.
אני לא אתקשר אליה הפעם, שהיא תעשה מאמץ .
רוצה לא רוצה זאת בעיה שלה . אחרי כל ריב שלנו אני זה שמתקשר.
הגיע הזמן שגם היא תתקשר קצת.
קמתי מהמיטה והתיישבתי מול המחשב. .התחברתי לאיסי ורשמתי אוי
= =
לא פה
אל תזיינו תשכל
= =
אסף שלח לי הודעה.
אסף:
מה קרה אחחייי?
אני:
סתם. .ריב עם לינוי . .מה קורה איתך אחי?
אסף:
סתתם שיעמום . . שומע, יוצא איתנו היום ? אנחנו צריכים לשאול אותך משו..
אני:
לאן יוצאים ? ומי זה אנחנו ?
אסף:
אני ויקיר ..ויוצאים לשבת בפארק מאחורי הבנק . .נשב שם על נרגילה וקצת אבסולוט.
אני:
סבבה אחי, מתאים לי.
אסף:
אחלה ב-11 תהיה שם . .יאללה ביי אח שלי אני זז להתקלח
אמר והתנתק .
קלטתי שלינוי מחוברת .. על אווי
= =
עם קאריני שלי פה
בנים ? עם פשוט ז ב ל . .
נמאס ממכם כבר!
= =
"לא ואתן ממש סוכריות" אמרתי בכעס וקמתי מהמחשב .
- - - - - - - - - -
"יואו אני לא מאמינה"
אמרתי בכעס.
"מה קרה?" קארין שאלה והתקרבה אלי .
"הוא קרא לי תאווי ואפילו לא שלח הודעה.מכוער" התעצבנתי.
"עזבי אותו, בטח מחכה לשיחה מימך." אמרה ואני צחקתי.
"שיחכה עד מחר . ." אמרתי מחייכת .
"אוף ליני..מחר המשמרת שלי עם יוגב מ-10 בבוקר עד 2. .אנחנו עובדיםביחד. .רק אני והוא! מחר! את קולטת ? איך אני אסתכל לו בעיניים ? ואין אפשרות להחליף ..בימי שישי זה הכי קשה. "
אמרה ואני ריחמתי עליה.
"את צריכה להתמוודד איתו..תכלס הוא התקשר אליך. רואים שאכפת לו , הוא מרגיש שכואב לך . .הוא מבולבל קאריני . ." אמרתי והיא החלה לבכות שוב .
"אני אוהבת אותו..התאהבתי בו כל כך מהר .. הוא פשוט מדהים..את לא מבינה איזה כיף להיות איתו, להרגיש כמו נסיכה." אמרה ואני חייכתי .
"אני לא מבינה ? זה בדיוק מה שאני מרגישה." לחשתי והשפלתי את ראשי.
"אני לא מבינה מה יש לו לעשות עם שובל הזאת כל הזמן! כאילו הם התחתנו נשבעת לך." אמרה קארין בכעס ואני הנהנתי .
"נראלי שהוא מתחיל לפתח אליה רגשות ."
ואואו .
זה היה פרק מאווד ארוך , שממש אהבתי לכתוב אותו.
מקווה שנהנתן לקרוא (:
שיהיה לכן שבת שלום ומקווה להמשיך מחר !
3>
פרק ממש ארוך ומדהים ! 😊
תמשיכי
ייאאווו אני פשוט מאוהבת בכתיבה שלך=]
איי בתאלוש
יצא לך פרק אחד היותר מושלמים שיש!!
פשוט נהניתי לקרוא😊
מחכה להמשך
מווואה ענקית
איזה אורך חחח
תמונה קטלנית 😮
תמשיכיי,
באלי לדעת על קארין ןיוגב חחח
אנא תאר את הבעיה בהודעה זו:
|
|
|
|
|
אתר האהבה הישראלי