"סתם נזכרתי בנו בחטיבה איך שהיינו כמו אחים ו.. עכשיו ש..אנחנו משהו לא מוגדר..ו..שישר קפצתי איתך למיטה .. אני לא כזאת בדרך כלל ..אתה יודע את זה .. לא יודעת, הכל נהיה מוזר ומגעיל כזה.." אמרתי והוא הביט בעיניי.
"גם אני חשבתי על זה מקודם .. על הקטע שהיינו כמו אחים.. אבל שובלי..זה בסדר.. את חשובה לי מאוד ואני מת עליך .." אמר והבטתי בו .. הלוואי שזה היה יותר מסתם 'מת עליך'.
"ורציתי להגיד לך ש...אני ממש רוצה שננסה..ביחד .. אני רוצה שתעזרי לי לשכוח את לינוי ו.. את יודעת מה עזבי.. אין לי זכות לבקש מימך דבר כזה." אמר והבטתי בו .
"אני רוצה! באמת שאני רוצה . ואני מוכנה שניתן לזה צ'אנס ואם לא תשכח ממנה אז ניפרד.." אמרתי והוא הביט בעייני.
"לא יודע..זה לא הוגן כלפייך.." אמר והבטתי בו .
"אני רוצה שננסה מורי .. באמת...ניתן לנו הזדמנות. אבל אתה בטוח שזה מה שאתה רוצה?" שאלתי..לא רציתי להיפגע..ובטח שלא ממנו .
"בטוח ב-1000%... " אמר וליטף את פניי.
הוא התקרב אלי ונישק את שפתיי.
"אז מה ..אנחנו חברים עכשיו?" שאלתי בחיוך והוא הנהן .
"כן , חברה שלי.." אמר ונישק את שפתיי שוב .
"אאאח חבר שלי .. כמה זמן רציתי להגיד את זה עליך .." אמרתי והוא ליטף את פניי.
"אז הינה, עכשיו את יכולה להגיד כמה שבא לך .." אמר בשקט ונישק אותי נשיקה ארוכה ארוכה ומתוקה .
-------------------------------------------------------------------------
הייתי מאושרת .
בפעם הראשונה בחיים שלי הרגשתי שזה בן שאני באמת רוצה .
חייכתי אליו, חיוכים דבילים כאלה שמחייכים למישהו שאוהבים .
כשסיימנו לאכול עשינו סיבוב קטן ואז חזרנו הבייתה .
"היה לי כיף .." אמרתי והוא חייך . "גם לי מאמי " אמר ונישק את שפתיי.
"לילה טוב נסיכה." אמר והבטתי בו .
"לילה טוב נסיך..שלי" אמרתי בהיסוס והוא חייך.
"ביי מאמי" אמר ויצאתי מהאוטו .הבטתי בו במבט אחרון –רק לוודא שהוא שלי באמת. שכל זה קרה היום ושזה לא עוד חלום .
אחרי שחייכתי הוא חייך גם . הפעם התקדמתי לכיוון הדלת ונופפתי לו לשלום .
הוא קרץ לי ונסע .
- - - - - - - - - - -
אחח הלוואי שאני אשכח אותה כבר.. כל כך רוצה להמשיך בחיים כאילו שהיא לא תהייה בהם .
לא מגיע לה בכלל שאני יחשוב עליה.. היא הייתה עם מישהו אחר , למרות שזה היה פסק זמן . .היא ידעה שאני בא! למה היא עשתה את זה?
- - - - - - - - - - -
יובל התקשר אלי כמה פעמים. לא עניתי , לא הייתי מסוגלת לומר לו את מה שאמא אמרה.
עכשיו כשאמא יודעת עליו היא תהיה כמו עלוקה .. העדפתי לא להסתבך איתה..
אין לי כוח אליה..אני צריכה קצת זמן ואחרי זה אני אדבר עם אבא ונראה מה יהיה לו להגיד .
לוותר על יובל אני לא מסוגלת, אני אוהבת אותו .
שוב הפלאפון צלצל ושוב ואני שוכבת במיטה, חושבת על יובלי שלי .. מה אני יעשה עכשיו ?
"התקבלה הודעה חדשה"
שמעתי את הפלאפון שלי ולקחתי את הפלאפון. ראיתי שהתקבלה הודעה מיובל .
'אני לא יודע למה את לא עונה אבל את מלחיצה אותי , כשתראי את ההודעה תתקשרי אלי ואל תשכחי שאני אוהב אותך כל כך ..'
הדמעות מילאו את עיניי .
כלכך כעסתי עליה! למה היא עושה את זה?
למה היא לא מבינה שאני בוגרת? שאני אחראית ?
הבנתי את הפחד שלה ,היא צודקת ..בנים זה באמת דבר חרא .
אבל שתיתן לי להתמודד, לטעות בחיים וללמוד מהטעויות האלה .
- מה שלא הורג מחשל – למה היא לא מבינה את זה ?
החלטתי לענות ליובל .. לא מגיע לו להיות ככה.
'אני אדבר איתך מחר , אני צריכה להירגע.. תאסוף אותי ב-2 וחצי מהבצפר אוקי ? נדבר.. אני אוהבת אותך!'
הפלאפון שוב צלצל . שוב יובל .
למה הוא לא מבין ?אני לא רוצה לדבר עם אף אחד עכשיו . אני רוצה שקט . .רק ש ק ט.
"התקבלה הודעה חדשה" שמעתי שוב אחרי דקה.
'מה קרה מאי ? אני לא יכול לחכות עד מחר את יודעת שזה לא הוגן מצידך.'
כתב והרגשתי כזאת מגעילה.. אני מלחיצה אותו .
ידעתי שעכשיו להיפגש איתו אני לא יוכל .. אמא לא תאמין לי אם אני יגיד שיצאתי לחברה.
היא כזאת מציקה.
החלטתי לא לענות לו , אני אדבר איתו מחר כמו שאמרתי .
החלפתי בגדים לפיג'מה החמה שלי . .התחיל להיות קר בלילות ..הלכתי לצחצח שיניים וכשסיימתי שמתי את הפלאפון על שקט והטענתי אותו .
אחרי זה כיביתי את המחשב ולבסוף נשכבתי במיטה והלכתי לישון .
- - - - - - - - - - - -
"מחר קביים מחר קביים" שמעתי את קארין שרה לי ושוב חיוך קטן עלה על פניי.
"מטורפת.." אמרתי והיא צחקקה.
"אני מאושרת בשבילך! תראי כמה קשה עבדת ועכשיו את אפילו לא מחייכת .." אמרה והשפלתי את ראשי.. "חבל שלא נהרגתי עם לירן או במקומו ." אמרתי והיא דפקה לי מבט מפחיד .
"תיזהרי ממני .אני יהרוג אותך" אמרה ואז הסתכלה עלי וחייכה.
"כאילו לא באמת." אמרה וצחקקתי .." חבל שלא " אמרתי והיא הביאה לי כאפה קטנה .
"שתקי אני ירביץ לך ." אמרה ונכנסנו לקפיטריה .
עיניי ישר קלטו את מור – כאילו מהרגל ישר מחפשות אותו.
ראיתי את שובל יושבת עליו , הם מתנשקים ..הוא מחייך אליה ומחבק אותה . * דקירה בלב *
"אוחח ..קיוויתי שלא תראי את זה.. לא רציתי לבאס אותך ." אמרה והבטתי בה לא מבינה .
"הם חברים .. כל התיכון מדבר על זה" אמרה והרגשתי כאילו שקיבלתי אגרוף בבטן .
זה כלכך כאב, זאת מן הרגשה של בגידה, בגידה באמון, בגידה באהבה.. בגידה בי , בנו .
סיבבתי את ראשי כמו גדולה , מנסה להישאר חזקה ולא להישבר- לא מולו .
התקרבנו לשולחן של כל החבר'ה שלנו .. קארין הסתכלה עלי מידי פעם במבט דואג- רק לראות שהכל בסדר..הערכתי אותה , חברה כזאת טובה .
כולם דיברו וצחקקו , מבחוץ חייכתי – מבפנים נקרעתי .
לא יכולתי לשאת את המחשבה שמישהי אחרת תיגע בו , שמישהי אחרת מנשקת אותו..זה כל כך כאב. עד לפני כמה שבועות ראיתי אותו כבנאדם שיהיה איתי לנצח .
כנראה שגם לנצח יש סוף – סוף קרוב מידי .
- - - - - - - - - - - - - -
הרגשתי שהיא קיבלה את מה שמגיע לה .
היא ראתה אותי ואת שובל , שמתי לב לזה .
כואב לה – כמו שכאב לי אז, בבית חולים כשהיא התנשקה עם עמית.
ידעתי שכואב לה רק בגלל המבט שהיה לי בעיניים , היה לה מבט שבור ואבוד .
זה היה מוזר לי שהיא מבקשת ממני לעזוב אותה ולתת לה לשכוח ממני בשקט ואז כשהיא רואה משהו שאני עושה בשביל לא להתקרב אליה היא נשברת .
לא יכולתי לשקר, כאב לי שכואב לה .. אני לא יכול לראות אותה סובלת , זה מטריף אותי .
כל כך רציתי ללכת אליה ולחבק אותה . להגיד לה שאני אוהב אותה, שאני רק שלה – לתמיד .
"על מה אתה חושב?" שובל ליטפה את פניי ונישקה את שפתיי.
"סתם .. על סתם .. " השבתי בשקט והבטתי בה שוב .. יושבת עם החברים שלה .. מחייכת חיוך קטן מידי פעם , זה היה חיוך מזוייף , הכרתי אותה . היא לא יכולה להיות צבועה.
היא לא יכולה לחייך באמת אם אין לה סיבה .
- - - - - -- - -- - - - - -
"צאי אני בשער" יובל אמר וניתק .
הוא דיבר אלי בטון קר , כאילו שהוא כועס .
כאב לי שהוא דיבר ככה.. רק מ-3 מילים הרגשתי כל כך חרא.
יצאתי לשער, ראיתי אותו יושב במכונית .. הבטתי בעינייו והוא הביט בי .
נכנסתי לאוטו . "היי.." אמרתי וחגרתי חגורה .
"היי. " אמר מבלי להסתכל עלי . הוא אפילו לא ניסה לנשק אותי... זה היה לי כל כך מוזר .
"לאן ?" שאל והרמתי את כתפיי.
"לאן שבא לך .." השבתי בשקט והוא הפעיל את המערכת והגביהה.
אחרי 20 דק' הוא עצר באזור שקט , לא היה בו אף אחד כמעט .. אולי רק 2 , 3 אנשים שעברו פעם בכמה דק' .
"אני מקשיב .." אמר וכיבה את המערכת .
"אנ..למה אתה מסתכל עלי ככה?" שאלתי והוא הביט בי .
"איך אני אמור להסתכל עליך ?" שאל וראיתי שהוא כועס.
"למה אתה כועס עלי ?" שאלתי לא מבינה והוא חייך חיוך ציני .
"איך את מסוגלת לעשות את זה אה? אם זה היה הפוך את היית מתחרפנת , לא היית עוזבת אותי עד שהיית מגלה מה הבעיה. למה לא ענית לי אתמול אה?? את יודעת כמה דברים עלו לי באותו רגע לראש? אנ'לא מבין . .היה כלכך קשה לענות ולהגיד לי מה קרה? זה דרש מימך הרבה מאמץ ?" שאל בכעס ואני רק השפלתי את ראשי.
"ביקשתי מימך לתת לי זמן . לא יכולתי לדבר איתך באותו רגע.. " אמרתי והוא נאנח .
"בזכותך עבר עלי אחלה לילה ." אמר וזה כאב לי .
"תפסיק .. גם כה רע לי ." אמרתי והוא התקרב אלי וחיבק אותי.
"אני מצטער.. פשוט הלחצת אותי." אמר אחרי כמה דק' ונישק אותי .
"זה בסדר..מגיע לי ." אמרתי והוא ליטף את פניי.
"תספרי לי מה קרה.." אמר והדמעות מילאו את עיניי .
לא ידעתי איך להתחיל , לא ידעתי איך הוא יגיב .. ומה שהכי הפחיד אותי זה שלא ידעתי מה יהיה בהמשך .
"נו .." האיץ בי .. מחכה שאספר לו .
"אתמול אחרי שהלכת אמא שלי אמרה לי שהיא רוצה שנדבר ו... ישבנו ודיברנו והיא שאלה עליך ו....." המשכתי לספר לו .. היה לי קשה. כ"כ .
הוא הביט בי במבט מצטער.
"אני מצטער שגרמתי לך לריב עם אמא שלך ..א..את רוצה שאני אדבר איתה? שאני יעשה איתה שיחה ?" שאל והנדתי בראשי.
"זה לא יעזור . היא מהאנשים האלה שכשהם אומרים משהו אז זה סופי .. " אמרתי והוא ליטף את פניי.
"אז מה את רוצה לעשות ?" שאל והרמתי את כתפיי. "לא יודעת..אני לא רוצה לאבד אותך .. אבל...אני חושבת שאני צריכה לדבר עם אבא שלי ועם אמא שלי.. ו.. בנתיים לא נוכל להיפגש." אמרתי והוא הנהן . "אוקי .. איך שאת רוצה .." אמר והבטתי בו . ראיתי שהוא מאוכזב..
"זה לא איך שאני רוצה .. אין לי ממש ברירה.." אמרתי והוא הביט בי . "אוקי.." אמר והתניע .
כל הדרך שתקנו .. הוא עצר לי 2 בתים ליד הבית שלי .
"דברי איתי .." אמר באדישות והבטתי בעינייו ..
"מה זה היחס הזה?" שאלתי לא מבינה , נפגעתי ממנו .
"חשבתי שאני יוצא עם מישהי בוגרת .. שלא תלויה בהורים שלה .. זה קצת מעצבן שאת נותנת לאמא שלך להיכנס בנינו ." אמר והבטתי בו בהלם .
"אם הייתי נותנת לאמא שלי להיכנס בנינו לא הייתי איתך עכשיו באוטו ." אמרתי בכעס ויצאתי מהאוטו .
"תודה על ההבנה .. " אמרתי וטרקתי את הדלת .
הוא צפר לי .. לא הסתובבתי..התקדמתי לבית שלי .הדמעות מילאו את עיניי .
איזה חרא היום הזה..אני שונאת אותה, הכל בגללה!
הוא יצא מהאוטו וסיבב אותי אליו .
"מאי..סתכלי עלי שנייה .." אמר ותפס את ראשי .
הבטתי בו, מאוכזבת ממנו .
"אם אתה לא מסוגל להבין את המצב אל תהיה איתי.באמת ... אני לא רוצה לדבר עכשיו .." אמרתי והתנתקתי ממנו .
הוא הביט בי .. הסתובבתי ונכנסתי הבייתה .
הופעתי ממנו כל כך .. לא האמנתי שהוא קיבל את זה ככה..
זה הבנאדם שאמר שהוא אוהב אותי , שהוא תמיד יבין אותי ותמיד יעזור לי .
עכשיו במקום להבין אותי הוא פוגע בי יותר מכל אחד אחר .
- - - - - - - - - - - - -
"קארין.." אבא התקרב אלי כשנכנסתי הבייתה .
הוא נראה עצוב .. כאילו שקרה משהו .
"מה קרה? איפה אמא?" שאלה לא מבינה והוא סימן שהיא למעלה.
"קרה משהו ?" שאלתי והוא הנהן .
"סבתא, היא בבית חולים .. " אמר והבטתי בו .
סבתא שלי, אמא של אמא .. הבנאדם הכי מדהים בעולם .. נלחמת כבר כמה חודשים בסרטן.
"אמא למעלה מחליפה בגדים, אנחנו נוסעים לבית חולים . את רוצה לבוא איתנו ?" שאל ואני הנהנתי.
עליתי לחדר במהירות , החלפתי חולצה וירדתי למטה ..ראיתי את אמא עומדת ליד הדלת .. עינייה היו אדומות ונפוחות .התקרבתי אליה וחיבקתי אותה חזק חזק.
"היא תהיה בסדר..את תראי." לחשתי לה באוזן .
היא חיבקה אותי חזק .
"בואי קארין , אני אקנה לך משהו לאכול אח"כ." אמר ואני הנהנתי.
לא בדיוק התעניינתי באוכל .. רק בשלומה של סבתא.
אחרי שכולנו היינו מוכנים יצאנו מהבית ונכנסנו לאוטו.
הלוואי שיוגב היה פה , שהיה מחבק אותי ומעביר את כל הכאב והפחד .
- - - - - - - - - - -
= אני מרגיש כל כך חרא עם עצמי .. אני מצטער .
אני רק מפחד לאבד אותך . =
ראיתי את ההודעה הזאת מיובל .
לא עניתי לו. התאכזבתי ממנו כלכך .
חיכיתי שאבא יחזור מהעבודה, קיוויתי שזה לא יהיה כל כך מאוחר .
רציתי לדבר איתו. . להסביר לו את המצב .. להסביר לו שיובל שונה מהבנים שהכרתי עד כה.
- - - - - - - - - - - -
כל היום בבצפר היה כל כך נוראי.
שובל ומור כל היום התנשקו מול הפרצוף שלי .. לא יודעת אם זה היה בכוונה אבל זה כאב.
זה כל כך כאב.
באותן השניות רציתי רק להיעלם , לא לראות את זה. לא לשמוע . פשוט להיעלם .
היום אני נוסעת לבית חולים , לוקחים לי את הכיסא לתמיד ומחליפים אותו בקביים .
שמחתי, עכשיו אני יוכל ללכת ובעוד שלושה שבועות ללכת רגיל לגמרי .
"את באה לאכול ?" נופר שאלה והנהנתי.
"מה יש ?" שאלתי והיא חייכה "ספגטי עם שמנת ופטריות." אמרה וחייכתי.
שתינו מאוד אוהבות את המאכל הזה.. אמא תותחית בו .
"אני כבר יורדת" אמרתי והיא הנהנה ויצאה מהחדר .
התחברתי לאיסיי וכתבתי אוואי.
====
:|
"שוב מתכסה בשתיקתך
מאבדת את עצמי
בין המילים נותרה דממה
הדמעות בוכות איתי
מה עוד נשאר לי ?
רק חלק ממך"
===
ראיתי שמור מחובר.. כל כך רציתי לראות מה הוא כתב .
יש לו מירנדה .. אאווח .
העדפתי לא לקרוא , שלא יחשוב שאכפת לי . לא מגיע לו .
זה כל כך כאב שבגללה נפרדנו .. ושעכשיו הם ביחד ..
שהוא אפילו לא בא לבקר אותי , שהוא הלך לשכב איתה.
התאכזבתי ממנו .. עד שחשבתי שמצאתי בן שונה , בנאדם שיאהב אותי באמת .. התאכזבתי, התאכזבתי בגדול .
- - - - - - - - - - - - -
כשהגענו לבית חולים נכנסנו לסבתא .
ראיתי אותה , היא ישנה .
הרופאים אמרו שהמצב שלה בנתיים יציב ושאולי היא תצטרך לעבור ניתוח .שבנתיים עושה לה בדיקות .
ראיתי על אמא כמה שכואב לה .. לא יכולתי לראות אותה ככה- סובלת .
"לכי תקני לך משהו לאכול.. פה בקניון ליד." אבא אמר והנדתי בראשי.
"אני לא רעבה.." אמרתי והוא הביט בי .
"את חייבת לאכול , לא אכלת כשחזרת מהבצפר .. לכי, היא תהיה בסדר." אמר ולקחתי את הכסף.
"טוב.." אמרתי והלכתי משם .
בדרך לקניון החלטתי להתקשר ליוגב.. אולי הוא יענה.
"הלו?" הוא ענה .
הופתעתי שהוא לא התקשר אלי לבד אם הוא יכל לדבר.
"מה קורה?" שאלתי ונכנסתי למקדונלד'ס.
"הכל טוב מה איתך מאמי ?" שאל
"שניה.." אמרתי ודיברתי עם אחד העובדים ..אמרתי מה אני רוצה להזמין ועמדתי בתור .
"הכל בסדר." השבתי
"מה קרה את נשמעת ככה ?" שאל
"סתם .. מה איתך הכל בסדר?" שאלתי וכל כך התגעגעתי אליו. רציתי לרוץ אליו ולחבק אותו.
"כן .. אבל את לא נשמעת לי כאילו שהכל בסדר." אמר.
"סתם ..סבתא שלי בבית חולים .. " השבתי ולקחתי צי'פס מהמגש שלי . העובד הוסיף לי את הקולה ואת ההמבורגר.
"תביא לי מיונז" אמרתי והוא הנהן .
"וזה סתם ? איך היא?" שאל . "בסדר בנתיים .. יש לה סרטן כבר כמה חודשים וכל פעם המצב שלה משתנה . אני פה ליד הבית חולים הלכתי לאכול משהו .." אמרתי ולקחתי את המגש אחרי שקיבלתי את המיונז שלי . "תודה" אמרתי לעובד והוא חייך אלי .
"אל תדאגי נסיכה..היא תהיה בסדר, הרבה אנשים עוברים את המחלה הזאת וגם היא תעבור ." אמר.
"למה לא התקשרת אלי ?" שאלתי סוףסוף .זה הציק לי שהוא יכל לדבר ולא התקשר.
"לא ידעתי אם את לומדת עדיין .." אמר – חרטה.
"שולחים הודעה..אתה יודע .." אמרתי . מה עובר עליו ?
"בסדר מאמי, העיקר שאנחנו מדברים לא ?" אמר בשביל לסגור את זה .
"כן .. טוב אני אוכלת נדבר כבר ביי" אמרתי וניתקתי .
כבר לא היה לי חשק לאכול .
הדמעות מילאו את עיניי .
הייתי צריכה את יוגב והוא לא פה .. וגם כשאנחנו יכולים לדבר הוא לא מתקשר ולא בדיוק עוזר לי.
הרגשתי שאני לבד .. לבד לגמרי .
שבוע טוב(:
