חח תודה לכולן!.. :]
3>> אותכן..
פרק? בקרוב.. :]
וכן מור :] את רואה הבטחתי וקיימתי.. :]
חחח...
פרק הבא מוקדש ל--- " מורקעע- מורוש!.. :] "
3>>>
ואוו איזה סיפור יפפפה (:
את כותבת מדהייים .... !
מחכה להמשששך 😊
QUOTE (baby_hen @ 30/10/2007) ואוו איזה סיפור יפפפה (:
את כותבת מדהייים .... !
מחכה להמשששך 😊
חח תודה,
גם הסיפור שלך מהמם!, וכתיבה מדהימה!.. :]
(אני יודעת שכבר אמרתי לך, אבל לא נורא.. חחח.. :] )
3>>>>
תמשיכו לקרוא!
בקרוב המשך.. :]
QUOTE (דרדון1 @ 30/10/2007) חח תודה לכולן!.. :]
3>> אותכן..
פרק? בקרוב.. :]
וכן מור :] את רואה הבטחתי וקיימתי.. :]
חחח...
פרק הבא מוקדש ל--- " מורקעע- מורוש!.. :] "
3>>>
יאא איזה חמודה!!
איזה כייף לי שהפרק יהיה מוקדש לי 😛
3>>
יאא בשבילי 😁 תודה תודה
חחח ממממ מיותר להגיד לך שזה פרק מהממםםם
את רושמת מדהים :]
אנייי רוצההה המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
😢😢😢😢😢😢😢😢
איזהה יפההההההההההההההההה
סי]פורר יפהההה :]]]]]
מחכה להמשךך . .
😮
איזה סיפור מדהים !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אהבתי מאווווווווווווווווד !!
וואו תמשיכי
😮
איזה סיפור מדהים !!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אהבתי מאווווווווווווווווד !!
וואו תמשיכי
סיפור מטורף מדהיםםם המשך...
היייי, :]
מורוש!.. :] ( מורקעע ) הפרק הזה?
מוקדש לך!... 3>>>
-----------------------------------------------------------------------------------------
פתאום התחשק לי נס קפה, התחלתי להכין וראיתי שנגמר החלב...
מה לעשות? פעם ראשונה שאני הולכת לבקש מ- " זר " חלב.
יצאתי מהבית עם כוס ביד, דפקתי על הדלת ואף אחד לא ענה לי..
דפקתי שוב ושוב פעם לא ענו לי... החלטתי לצלצל..
צלצלתי כמה פעמים באתי ללכת עד ששמעתי זרם מים נפסק. ומישהו צועק: " רגע " .
שמעתי את צעדיו למטה ואת פתיחת הדלת הסתובבתי וראיתי את.........................
== פרק 5 ==
אני: " וואו, אמ.... מה אתה עושה פה? " אמרתי במבט מופתע ובוחן הוא היה עם מגב לבנה וכל חלקו העליון חשוף המלא בטיפות מים.
...............: " היי, אמ.. אני גר פה.. מה את עושה פה? " שאל.
אני: " אממ... אפשר להגיד שאני השכנה החדשה שלך " אמרתי בחצי חיוך.
............: " אה, וואלה? מגניב... " אמר " אה, כנסי " וזז הצידה.
אני: " אממ... אוקי... תודה " אמרתי ונכנסתי.
עמדתי בכניסה של הבית וראיתי את הבית הוא הזכיר לי כל כך את סתיו.
אני: " אז.. אמ... מצטערת אבל שכחתי, איך קוראים לך? " שאלתי למרות שידעתי את שמו.
...............: " חח, זה בסדר קוראים לי שניר.. " אמר וחייך.
אני: " אה, נכון.. " אמרתי.
שניר: " אה.. טוב... אני עולה שנייה להלבש חח, תרגישי בבית.. " אמר ועלה לחדרו.
התחלתי להסתובב בבית בודקת כל דבר שהשתנה ונשאר. אחרי שהסתכלתי על הקומה הראשונה החלטתי לראות את הקומה העליונה, ובעיקר את החדר של סתיו.. אבל הייתה בעיה קטנה..
לא ידעתי איפה החדר של שניר אז הייתי צריכה לחפש אותו..
התחלתי לעלות : " שניר? " שאלתי. והוא? לא ענה.
שאלתי שוב: " שניר? " הוא לא ענה עוד פעם. החלטתי להיכנס לחדרו הקודם של סתיו.
הזזתי טיפה את הדלת ואז ראיתי אותו את שניר לבוש בטרנינג לבן בלי חולצה.
אני: " אופס, סליחה" אמרתי בחיוך מבויש.
שניר: " זה בסדר, במילא גמרתי להתלבש " אמר וחייך " בואי כנסי " אמר וסגר את דלת החדר
ישבתי על המיטה והתחלתי לבחון כל נקודה ונקודה בחדר, עד שקלטתי אותו מסתכל עלי במבט כלא מבין.
אני: " אה.... אמ... סליחה, פשוט.... החדר הזה... הוא די קרוב אליי " אמרתי ואז הבנתי שזה משפט מפגר.
שניר: " חחח, מה זאת אומרת? " שאל.
אני: " אמ... הילד שהיה גר פה פעם, היה ידיד ממש טוב שלי, מאז שהיינו קטנים והוא עזב ואני זוכרת כל הזמן את כל הדברים שהיו פה, ולכן הסתכלתי על החדר לראות מה השתנה בו ומה נשאר... " אמרתי.
שניר: " אה, חחח וזה מוצא חן בעיינך שהוא נשאר אותו הדבר? " שאל.
אני: " אמ.... כן... :] " אמרתי בחיוך גדול.
דיברנו קצת ואז ירדנו למטה לקחתי את כוס החלב שהייתי צריכה... ובאתי לצאת החוצה.
שניר: " אה, שירה! רגע... " אמר ורץ מהר לחדרו.
אחרי כמה דקות הוא יירד.
שניר: " אממ... שכחת את זה היום ולקחתי את זה " אמר בחיוך, מסמיק שכזה.
הסתלכתי על הסווצ'ארט ואז עליו. חייכתי חיוך ענק וקפצתי עליו חיבקתי אותו.
אחרי כמה דקות של החיבוק הסתכלתי עליו, היינו כל כך קרובים יכולתי להרגיש את הנשימות החמות שלו עליי.
נועם ישב על המחשב שלו ונזכר בשירה,
מעניין מה היא עושה עכשיו.. ובאיזה בית ספר היא..
הטלפון צלצל, הדבר שקטע את מחשבותיו...
נועם: " הלו? " שאל.
..............: " נועמיקו שלי! " אמרה " מה קורה חתיך שלי? " שאלה.
נועם: " חחח, הכל בסדר מורוש, כוסית.. חח, ואיתך? " שאל.
מור: " הכל בסדר, אמ... מצ'עמם לי... רוצה לקפוץ? " שאלה.
נועם: " אמ... טוב אני אתארגן ואבוא... " אמר.
מור: " ביי ביי חתיך.. " אמרה.
נועם: " ביי יפה.. " אמר.
הוא ניתק את השיחה והלך להתלבש..
מעיין ישבה בחדרה עשתה שיעורים ושמעה מוזיקה,
היא הסתכלה על השעון וראתה שהשעון מראה על: 21:15 היא עזבה את השיעורים,
והחלה להתארגן..
היא נכנסה למקלחת ואחרי שייצאה וייבשה את שיערה שמה חזייה ותחתונים שחורים,עשתה פן ואז...
לבשה את הג'ינס סקיני הלבן שלה, ושמה חולצה אדומה יפה, עם מחשוף קטן...
לקחה את החולצה הלבנה ה- 3/4 במכסה ר קאת הכתפיים את השכמות ואת כל היד (שרוולון)
שמה דורדוראנט, בושם וקצת סומק.
לקחה את התיק הלבן הקטן שלה, שמה מפתחות וארנק עם 20 שקל.
היא נעלה את האולסטאר הלבנות שלה (בלי השרוכים ) עם קויים כאלה אדומים.
דחפה את הפלאפון שלה לכיס האחורי. וייצאה לחכות לעמית.
הרגשתי את הנשימות החמות שלה עליי ולא התאפקתי...
יכולתי להריח את הבושם שלה.... אחחח בושם כל כך טוב.. מתוק שכזה.. :] כמוהה...
התנשקנו..
נשיקה מתוקה, עדינה יפה...
הרגשתי את הלב שלי מתפוצץ....
אני לא יודע מה אני מרגיש כלפייה אבל אני יודע שזה משהו מיוחד.
ואז אחרי הנשימה שנמשכה בערך כ- 2 דקות צלצל הפלאפון שלה.
הסתכלתי עליו, הרחתי את הריח שלו אחרי המקלחת,
יכולתי להרגיש את הנשימות שלו..
התנשקנו...
הנשיקה הזאת? הייתה פשוט מקסימה... היה לה כל כך הרבה רגש....
הלב שלי לא הבין מה הולך... הוא רק דפק יותר ויותר מהר...
אחרי נשיקה של בערך 2 דקות הפלאפון צלצל...
אוף למה תמיד הפלאפון חייב להרוס הכל...
התנתקנו..
אני: " הלו? " אמרתי בלי כוח רוצה לסיים את השיחה הזאת ולנשק אותו שוב..
...........: " פיצפונת, קטנה שלי!.. " צעק.
אני: " סתיווש, חתיך שלי! מה קורה? התגעגעתי אלייך!... " אמרתי ושכחתי מהכל הרגשתי כולי מלאת שמחה...
סתיו: " הכל סבבה, יפיופה שומעת? רציתי להתקשר אלייך... חח כפי שאת רואה לקחתי את הטלפון של אורנג' אנחנו שלמים מפה.. ככה שאת יכולה להתקשר מתי שאת רוצה.. " אמר.
אני: " ייאייי איזה כיף לי, חחח... " אמרתי ואז שמתי לב למבט העצוב של שניר " חתיכוני, אמ... אני מצטערת יש מצב שאני מתקשרת אלייך יותר מאוחר? כי אני פשוט עסוקה... " אמרתי בקול של התנצלות.
סתיו: " כי פיצפונת, ספרי לי הכל אחר כך ביוש " אמר.
אני: " ביי ביי " אמרתי וניתקתי.
== אחרי כמה דקות של שתיקה ==
אני: " אמ.... שניר תראה... " אמרתי ולפני שהספקתי לומר משהו הוא כבר התחיל לדבר.
שניר: " זה בסדר, את לא צריכה להסביר זה הייתה טעות, לא קרה כלום, אני מצטער " אמר.
ממש נעלבתי, מה? איך טעות?, לא קרה כלום? כאילו אנחנו לפני רגע התנשקנו כאן נשיקה המלאה כולה ברגש.
אני: " או.... אוקי... אמרתי " ביי " אמרתי ויצאתי בריצה הביתה.
עליתי לחדרי נעלתי את הדלת והתחלתי לבכות, לא יודעת למה... נכון כאילו הרגע התנשקתי עם מישהו בדרך כלל אני לא מתנשקת עם בן כל כך מהר וסתם ככה וזה היה מקסים אבל לא קרה בינינו כלום אז למה אני בוכה מסתם משהו?.
היא דיברה עם מישהו, והיא אמרה לו שהיא מתגעגעת אליו..
אז חשבתי לעצמי, בטח זה חבר שלה.. אוי לא אני לא מאמין שאני אגרום להם בעיות...
אני לא יכול להפריד ביניהם.. פשוט אי אפשר..
אני מרגיש אולי אלייה משהו, ככה לפחות אני חושב..
אבל אני לא יכול לעשות לילד הזה, חבר שלה שבטח כל כך אוהב אותה, טוב נו מי לא היה אוהב אותה?.
נפגעתי טיפה שיש לה חבר אבל אני חייב להגיד לה שזה היה סתם.. למרות שזה קצת פוגע בי..
בשבילי זה לא היה סתם משהו... ואני? לא אחד שמנשק בנות סתם ככה.
שירה: " אמ.... שניר תראה... " אמרה ולפני שהספיקה לומר עוד משהו הייתי חייב לעצור אותה.
אני: " זה בסדר, את לא צריכה להסביר זה הייתה טעות, לא קרה כלום, אני מצטער " אמרתי .
על מה אתה מצטער אמרתי לעצמי, אתה ממש מפגר, אתה צריך לספר לה את האמת... למה אתה לא מספר לה את האמת?
שירה: " או.... אוקי... אמרתי " ביי " אמרה וייצאה בריצה לביתה.
משהו במבט שלה היה מוזר, מבטח פגוע לא הבנתי מה קרה לה..
יצאתי החוצה ואז ראיתי את עמית..
אני: " נו, אז לאן הולכים אתה מוכן כבר לספר לי? " אמרתי תוך כדי שאנחנו הולכים ברגל.
עמית: " חחח, כן לבית שלי.. " אמר.
אני: " לבית שלך? אוקיי... " אמרתי בחיוך קטן.
נכנסו לחצר שלו בדרך היו נרות לכל אורך הדרך, שייצרו שביל.
המשכנו ללכת ב- "שביל " עד שהגענו ליד הבריכה.
פתאום ראיתי שולחן קטן. עם נרות עליו ו2 צלחות.
אני: " וואו זה מקסים " אמרתי ונתתי לו נשיקה בפה.
עמית: " חח, אני יודע " אמר.
הוא הזיז את הכיסא שלי ונתן לי לשבת.
אחר כך הלך לשים מוזיקה שקטה כזאת, נעימה.
והתיישב מולי.
דיברנו ואז ראיתי את.....................................
תגובות!!.. 3>>>
אני יודעת שכל הזמן אני מסיימת ככה חח כאילו: " ואז ראיתי את............... "
מבטיחה שזה לא ייקרה יותר חח.. :]
פשוט לא היה לי מתח.. :]