לב שבור חוזר לעצמו .
במיוחד שתגיע אהבה .. פתאום את תראי שהלב ? כבר לא שבור .
רק תתני לעצמך זמן מתוקה.
אני חושבת .. לפחות מניסיון שלי שתמיד יכאב לראות אותו
להסתכל עליו רק בתור ידיד או משו אחר
אני שלוש שנים אחרי אהבה ראשונה.. הייתי בקשרים עם כמה בנים
והרגשתי אליהם רגשות שחלפו עם הזמן...
היום אני יכולה להגיד שמהאהבה שלי אליו הלב שלי התרפא
אני כבר לא מאוהבת בו בטירוף כמו שהייתי פעם
למרות שאת האמת..
תמיד יכאב לראות אותו לא בתור חבר שלי , אני חושבת שתמיד יהיה לי אליו רגש כלשהו....
אבל להפסיק לאהוב ולרפאות את הלב תמיד אפשר..
הלך הנסיך?! יבוא המלך!! =))
בטח שלב שבור יכול לחזור לעצמו.
זה עניין של המון זמן, אבל צריך המון כח ויכולת.
אני מאמינה שאני יתאהב שוב
אני יודעת שכן !!!!
אבל ,
אני יודעת שהחיוך התמים והאמיתי של פעם
בחייייייייייםם לא יחזור להיות אותו דבר .
וזה רק באשמתו
זה כואב , נכוןן ..
אבל זה מתרפאא , צריך רק זמןן - הזמן זה התרופהה (:
את תתאהבי שוב , תחייכי , ותיהיה מאוושרת רק תחכיי !
גם לי זה קרה , היתי בדיכאוון בכיתיי לילוות
ואני מאמינה שגם את ככה
אבבל זה עוברר יש עוד בניים !
מה שבטוח אל תראי לו שאת עצובה בגללו !
😊
משני לבבות שמגשימים את אהבתם
נוצר לב אחד קטן
שביום מן הימים מתאהב
בלב של אחר
וכשהלב האחר לא מחזיר אהבה
הלב הקטן, פצוע וכואב
אבל הלב לא נשבר
הרי משני לבבות הוא נוצר
3>
ושלב חדש בלב הקטן מתאהב
הלב הקטן כבר לא פצוע וכואב
הלב הקטן ? התאהב בלב חדש
וזוהי אהבה אמיתית, אהבה של ממש
:]
דול.
בנות חלקכן נורא טועות בתגובות שלהן כאן...
אני יספר לכן משהו...כשהייתי בת 14 בערך או קצת יותר הכרתי מישהו והוא שבר לי את הלב באותו רגע הרגשתי "שחרב עליי עולמי" הייתי כל כך מדוכאת וכואבת פשוט כל פעם שהייתי חושבת עליו הייתה לי צביטה בלב...לקחתי את הפרידה ממש קשה ובמשך חצי שנה סירבתי להתחיל קשר עם מישהו גם אם הוא נורא מצא חן בעיניי וזה לא שלא רציתי פשוט פחדתי כל כך פחדתי להיפגע שוב...אחרי חצי שנה החלטתי שזהו שאני מתגברת ומכירה בנים ומתחילה לשכוח...ונחשו מה?! לא עזר לי בגרוש, כל אחד שיצאתי איתו פשוט לא הצלחתי לאהוב אותו כמו את הקודם כי פחדתי להיקשר כדי לא להיפגע שוב....הרגשתי שיש לי מין צלקת כזאת בלב שלעולם לא תעבור ושאף פעם לא אצליח לאהוב כמו את הקודם....אחרי השנה הקשה הזאת שהייתה לי החלטתי שאני פשוט ממשיכה בחיים של ילדה רגילה שמבלה עם חברות ולא מחפשת קשר כלשהו כי פשוט מרוב שחיפשתי והתאכזבתי אז התייאשתי מלחפש... ובאמת היה לי ממש טוב שכחתי אותו לא היה יותר דמעות לא היה יותר כאב אבל תמיד תמיד הייתה לי מין צביטה כזאת בלב בכל פעם שהיו מזכירים את שמו וכשהייתי רואה אותו תמיד היו לי פרפרים בבטן אבל זאת כבר לא הייתה אהבה זה היה הצלקת כמו שאמרתי...התרגלתי לרעיון שהצלקת הזאת תמיד תישאר ושאין לי ברירה אלא לחיות איתה...שלוש שנים אחרי המיקרה בערך ברגע הכי לא צפוי הכרתי את אהבת חיי לירן...אנחנו כבר שנה בלי עין רעה וממש טוב לנו אנחנו כל כך אוהבים ובחיים לא הרגשתי כמו שאני מרגישה עכשיו אני כל כך מאושרת וכל כך טוב לי שלפעמים אני מרגישה בחלום...אה ואם אתם שואלים מה עם הצלקת שנשארה מהחבר הקודם?! עברה לחלוטין...כשאני רואה אותו לפעמים אין יותר פרפרים אין יותר דקירות בלב אין כלום, שלא תחשבו שחס וחלילה יש לי אליו שינאה או משהו בסיגנון פשוט כלום ממש כלום כאילו הוא סתם עוד אחד מהילדים שהכרתי בעבר שלי...מה שאני מנסה להגיד שצלקת יכולה להישאר אם הפגיעה כל כך קשה אבל ברגע הכי לא צפוי כשלא מתאמצים לחפש באה אהבה אמת והיא מעבירה את אותה הצלקת ובגדוללל!!!!!!!!!!!!! 😉
אתר האהבה הישראלי