אני שומע על אנשים ששנה והם לא מתגברים על הלב השבור אני לא יודע מה לעשות אני מיואש לגמרי על הזמן אני חושב על חברה שלי נפרדנו לפני שלושה חודשים ואני עדין לא יכול בלעדיה
לכל אדם יש את הזמן שלו לשכוח אנשים..
זה גם מאוד תלוי בבן אדם,וןברגשות שלו אל אותו אדם...
אתה היית מאוהב וזה טיבעי שעוד לא התגברת עליה ושעוד כואב לך..
לצערי אין באמת מה לעשות עם זה.. אין תרופה ללב שבור או לגעגוע...
זה רק עיניין של זמן...
בנתיים תנסה כמה שפחות לחשוב עליה,תצא תבלה ותמנע מלדבר איתה,לראות אותה...
ככה לאט לאט אבל בטוח אתה תשכח ממנה...
אז כל מהנ שנישאר לי לאחל לך זה בהצלחה=]
מסכימה איתן..
עם הזמן זה כבר יעבור
בהצלחה..
QUOTE (karnusha_167 @ 08/10/2007) לכל אדם יש את הזמן שלו לשכוח אנשים..
זה גם מאוד תלוי בבן אדם,וןברגשות שלו אל אותו אדם...
אתה היית מאוהב וזה טיבעי שעוד לא התגברת עליה ושעוד כואב לך..
לצערי אין באמת מה לעשות עם זה.. אין תרופה ללב שבור או לגעגוע...
זה רק עיניין של זמן...
בנתיים תנסה כמה שפחות לחשוב עליה,תצא תבלה ותמנע מלדבר איתה,לראות אותה...
ככה לאט לאט אבל בטוח אתה תשכח ממנה...
אז כל מהנ שנישאר לי לאחל לך זה בהצלחה=]
מסכימה במיליון אחוז.
כל אחד והזמן שלו לרפא את הלב.
גם אתה תשכח ותתאהב שוב, הכל עניין של זמן אתה רק צריך להיות חזק ולא להתייאש, להמשיך הלאה בחיים עם כל הקושי שבדבר.
בהצלחה מאמי 😊
לא תמיד זה תלוי בזמן...הכל מתחיל ממך...
אתה צריך להחליט עם עצמך מתי אתה מוציא אותה מהראש ומכיר בנות חדשות...
ההתגברות מתחילה איתך...אתה קובע את הזמן...
בהצלחה.
QUOTE (orina @ 30/10/2007) לא תמיד זה תלוי בזמן...הכל מתחיל ממך...
אתה צריך להחליט עם עצמך מתי אתה מוציא אותה מהראש ומכיר בנות חדשות...
ההתגברות מתחילה איתך...אתה קובע את הזמן...
בהצלחה.
^ ^ ^ כל מילה בסלע!!!
כל הכבוד, חיכיתי לתגובה כזאתי פה.
אתה קובע הכל,
הזמן הוא תרופה אבל אפשר לקצר אותו,
אם תשב כל היום בבית מול המחשב ותקרא את האוואי שלה ותסתכל בתמונות שלה לא תשכח בכלל.
אם תצא עם חברים , תלך לחדר כושר או לא יודע מה תעסיק את עצמך בעיסוקים, פתאום תמצא את עצמך מחייך ותבין אופס שחכתי ממנה לרגע מה אני דפוק? לא אתה לא דפוק.. אתה בן אדם. אתה מתגבר..
תעסיק את עצמך, ותוך חודש תמצא את עצמך עם מישהי חדשה...
אני גם מנסה להתגבר על מישהו עכשיו, נפרדנו לפני איזה שלושה וחצי חודשים ועדיין לא התגברתי... כל הזמן אני אומרת לעצמי זהו זה עבר ואז שוב ושוב אני מבינה שאני משקרת לעצמי.. אבל זה כבר לא כואב כמו בהתחלה אז אני יודעת יותר מתמיד שזה עניין של זמן... כי בהתחלה הרגשתי שאני אמות בלעדיו, אבל היום כבר באמת יותר טוב לי... כולם צודקים עד כמה שזה מעצבן וקשה לשמוע, הזמן עושה את שלו..
אין ספק שככל שיעבור הזמן אז הכאב ירגע ויפחת.
אבל אתה זה שיקבע מתי הזמן לזה וכמה זמן זה יקח!
אתה יכול לשבת בבית, לבכות, להיות בדיכאון, לרשום הודעות בפורום הזה על מה לעשות כשהלב כואב, או שאתה יכול לחשוב על מה שהיה, על הזמן שביליתם ביחד, לחייך
להגיד תודה שהיה, ולהמשיך הלאה.
אין ברירה אחרת, אין דרך אחרת.
לכל דבר טוב יש סוף, משפט מעצבן אבל נכון לכל מצב!
לכל דבר לא משנה מה יש סוף, לא יודעים מתי יבוא או באיזו צורה.
תאסוף את עצמך, צא עם החברה, שתה בירה תצחק תהנה.
תכיר משהי אחרת.
אתה תיצא מזה, תחשוב חיובי תהיה אופטימי.
אתה אומר שאתה לא יכול בלעדיה, אבל יכלת בלעדיה עד שהכרת אותה, אתה תוכל בלעדיה גם אחרי!
תחשוב על זה...
החיים יפים לפעמים ולפעמים פחות.
אחרי כל ירידה יש עליה, אתה תקבע מתי אתה מסוגל להתחיל לעלות.
אני מקווה שאתה לא מעוניין להישאר בתחתית להרבה זמן!
יש סיפור, על איכר.
לאיכר הייתה חווה ואורבה.
באורבה היה סוס אחד, ויום אחד פרצה שרפה והסוס ברך.
שאלו את האיכר מה הוא אומר, איך הוא מרגיש
או אמר שהוא לא יודע אם זה טוב או רע.
אחרי כמה ימים חזר הסוס עם עדר סוסים.
אחרי כמה ימים רכב בנו של האיכר על הסוס נפל ממנו ושבר את רגלו.
שאלו אותו שוב, איך הוא מרגיש והוא ענה שהוא לא יודע אם זה טוב או רע.
אחרי כמה ימים הגיעו חיילים לגייס בחורים למלחמה אבל את בנו של האיכר לא גייסו כי רגלו שבורה.
(למי שמכיר את הסיפור אני מקווה שדייקתי)
בכל אופן, זו לפי דעתי הדרך שצריך להסתכל לפיה על החיים!
לא משנה מה, לא משנה מתי, לכל דבר יש צד חיובי ויש צד שלילי.
אי אפשר לדעת באותו הרגע אבל אחרי זמן מסויים אפשר בהחלט להבין!
וזה אנחנו שהופכים דבר לחיובי או שלילי, תלוי איך אנחנו מסתכלים על הדברים.
בצורה חיובית, עם חיוך, עם תקווה, עם אופטימיות.
ואני לא אפרט על הדרך השניה כי מבחינתי יש רק דרך אחת!
יש פה בפורום הרבה אנשים מדוכאים, ממורמרים, עם שבר בלב.
אבל את השבר, את גודל המועקה, את הכאב וכל השאר הם בעצמם ייצרו.
כל אדם קובע באיזו מידה הוא נפגע, באיזו מידה הוא נעלב, באיזו מידה הוא סולח.
ובאיזו מידה הוא מתגבר.
מי שיחשוב שהוא לא יכול לחיות יותר, מי שירגיש רייקנות ומי שמרגיש שהוא אפס.
לא יחיה יותר כי יהיה מדוכא, לא יחייך יותר כי ירגיש ריק ולא ישאף לשום דבר כי יחשוב עצמו לאפס.
זה מתחיל ממה שאתה מרגיש ואיך אתה רוצה להרגיש, זה נגמר בקשר חדש, באהבה חדשה.
הכל מתחיל ונגמר בך!
^ אתה כל כך צודק.
אני חושבת שאני אחזור מתישהו לתגובה הזאת ואקרא אותה שוב והיא תעלה לי את המורל.
--------
אין לי ממש מה להגיד לך, חוץ מהדברים שכבר נאמרו.
אתה צריך לקחת את עצמך בידיים ולהמשיך הלאה.. אף אחד לא יוכל להוציא אותך מהבוץ הזה חוץ מעצמך.
אני נמצאת במצב של סוף הקשר, אני לא יודעת עד כמה התגובה של החבר תהיה קשה ואם ההתמודדות שלו תעבור במהירות. אבל אני מפחדת, אני כל כך כל כך מפחדת להרגיש את מה שאתה מרגיש עכשיו או לגרום לו להרגשה הזו.
בהצלחה לך 😊
אתר האהבה הישראלי