מתעוררת לי בבוקר, עיניים פוקחת,
מסתכלת לבחוץ והשמש לא זורחת,
הכל פתאום שקט, הכל פתאום כבה,
מאז שעזבת, כשהלכה האהבה.
אין לי כבר כוח, נגמר לי כל החשק,
מאז שבלב שלי עשית איזה סדק,
אין לי מצב רוח, אין לי תיאבון,
אני לא מצליחה לנוח וגם לא לישון.
שמתי כל כך הרבה באהבה הזאת,
ולא חשבתי שהיא תסתיים בדמעות,
לא ציפיתי שאחרי שהיית בי כל כך מאוהב,
אתה תשאיר רק זכרונות ואיתם גם מכתב.
אני אוהב אותך, כך כתבת בדף השקרים,
אז אם גם אני אותך, למה אנחנו לא מאושרים?
למה הדמעות לא עוזבות אותי אפילו לא לרגע?
ואיך זה שלפתע, בלב שלי יש פצע?
אם אתה אוהב אותי אז אני מבקשת שתחזור,
אני לא אצליח לשכוח אבל אנסה שלא לזכור,
איך עזבת סתם כך, בטריקת דלת פשוטה,
אחרי לילה סוער שהיה לנו במיטה.
עכשיו הבנתי שרצית אותי בגלל הסקס איתך,
פנים זה יופי וגוף זה סקס, ככה זה אצלך,
איך זה שדווקא אחרי שנתתי לך את הדבר הכי חשוב,
אתה עזבת ועכשיו אתה משחק אותה עם פרצוף עצוב.
עכשיו אתה מספר לחבר'ה, משחק אותה תותח,
משחק אותה כאילו כל בת נופלת אצלך בפח,
אני נפלתי אבל אף אחת אחרת לא תיפול, אין מצב,
כי אני אסגור אותו כדי שלא יקרה להן מה שלי קורה עכשיו.
כמה מתנות קנית לי, בזבזת הרבה כסף,
העיקר כדי שאני אפול ואהיה לך לטרף,
אני אוהבת אותך, אבל מצד אחר שונאת,
כי לקחת לי את כל מה שהיה חשוב לי באמת.
