זה מקסיםםם.. ועצוב...
אבל אני לא מאמינה שעל דבר כזה מעיפים
אם היית יודע מה היו עושים אצלנו בבית ספר ועדיין לא העיפו אותם...
וקוראים לי ליאור😊
שמח שאהבתן..
וליאורי יש בתי ספר שמעיפים בגלל תיקים במשטרה..\=
ואיי עצוב : ( ,
תמשיךך : ]
ואיי עצוב : ( ,
תמשיךך : ]
יפהה
אבל קצר:/
אני רוצה פרק ארוךך מחר או מוצ"ש... 🙄
'אתה לא אח, אתה המלאך.. שה' אלי שלח'
הצלצול של שלומי.. עדיין לא שיניתי אותו.
ממ הוא לא התקשר אליי הרבה זמן.. מאז שרבנו.
"שלומי?"
היססתי כשעניתי, חשבתי שהוא התקשר בטעות, או משהו כזה.
"אחי.. שמעתי כל מה שקרה.."
"עזוב שלומי אתה לא קשור לכל העניין"
"עזוב אתה אומר לי? יא טמבל אין לי משהו יותר חשוב ממך.
עזוב עלללק.
אתה בבית?"
"כן.."
"עוד דקה אצלך. סאלם"
תוך חמש דקות הוא היה אצלי..
"מה להביא לך לשתות?" הצעתי לו כשהגיע
"בואנה אליאור איבדת את החום בנינו אה?
מוציא לי לשתות כאילו אני אורח.
אני אחיך אל תשכח את זה בחייםםם !
אתה יודע שאני מרגיש פה הכי בנוח בעולם..
אם אני רוצה אני אקח.."
הרגשתי שוב רע.
למרות שיצאתי מניאק הוא נשאר ככה איתי.
בגלל זה אני אוהב אותו. הוא חבר אמיתי
לא על אינטרס.
לא חבר של סופשבוע.
לא חבר רק כשיש כוסיות.
הוא פשוט חבר על-אמת. אשכרה אח.
"אחי.." אמרתי לו בשקט..
"אתה לא יודע כמה שאני מצטער על מה שקרה באוותו יום"
"די נשמה זה עבר.. תירגע"
"לא אחי.. אתה לא תבין בחיים כמה שאני חייב לך תודה"
"אין על מהההההה נשמה שלי. אין !
מצטער נשמה לא התכוונתי לדבר ככה על חברה שלך באותו יום
פשוט לא יכולתי לראות אותך סובל ככה"
"צדקת.." אמרתי בכאב..
"לא מבין איך בכלל הרמתי עליך יד בגלל הילדה הזאת היא שטן"
"אחי עזוב נשמה.. פתח דף חדש.. אל תרגיש חרא בגללה"
"שלומי סליחה כפרה.. באמת שאני מצטער"
"נווו בלי שטויות אליאור. אין על מה אחיייייי באמת שאין"
"אני אוההההההב אותךך אחיייי" נתתי לו חיבוק גדול..
כמו שנותנים לאמא אחרי שלא רואים אותה הרבה זמן.. חח
חיבוק מהלבבב .
אני כ"כ אוהב ת'בן אדם הזהה !
יצא לא משהו..
פרק הבא יהיה יפה יותר.....
ד"א , נשארו עוד שלושה פרקים..(:
אתר האהבה הישראלי