רציתי אותה להיום בלילה. ומה שאני רוצה אני משיג.
אז הסתכלתי עלייה במבט הכובש שלי,
נוו.. זה שכל אחת נופלת ממנו (;
היא העבירה את ראשה בריפרוף ולא התמקדה בי,
אולי היא פשוט לא שמה לב שהסתכלתי עלייה, לא הפסקתי. יש לי עוד תכניות להיום בלילה 😁
היא לא הסתכלה לכיוון שלי שוב, זה היה לי חדש.
"כוווססססססיית !" , צעקתי לכיוון שלה.. 3 חברות שלה שהיו איתה הסתכלו לכיוון שלי, והיא? כאילו חירשת.
בנות הרבה יותר יפות ממנה השגתי תוך שניה, אז מה הפוזה שלה?
היא הצליחה להרהר לי מעט את הבטחון, מה שאף אחת באשקלון לא עשתה.
אולי הקסם שהיה לי שם עם הבחורות לא עובד פה, באשדוד?
"עזוב אחי, וותר. כניראה אתה לא הטעם שלה 😉" שלומי זרק לי בטון שנשמע קצת לועג.
"אה וואלה? את זה נבדוק עוד שניה" עניתי לו וקמתי לכיוון שלה.
בכמה צעדים האלה חשבתי מה להגיד לה.. זאת בחורה עם פוזה- לא מסתכלת, לא עונה, לא באה..
ובחורות עם פוזה, אוהבות פוזה.. ואני מספק את הסחורה 😉
"בסוף באתי עד אלייך אה? את תצטרכי לפצות אותי.."
"אף אחד לא קרא לך, אתה יכול לחזור לחברים שלך" ענתה בשיא הטבעיות. נוותר לה הפעם.
"בא לך לבוא סיבוב קצר?"
"אין לי כח"
"לא צריך כח, האוטו שלי כאן 😉" חייכתי ושלחתי מבט גאה לכיוון ההונדה השחורה שהייתה לא רחוקה משם.
קיבלתי אותה מאבא שלי לפני חודש, כשהסתיים לי המלווה 😊
היא לא הסתכלה אחריי, אני בספק אם היא ראתה אותה.
"למה נראה לך שאני אעלה איתך?"
'כניראה הלילה הזה אני אשן לבד' חשבתי לעצמי. האמת, כבר לא היה לי מה לומר לה, וזה די נדיר.
רק משהו אחד יכול להוציא אותי מפאדיחה כזאת..
"רוצה סיגריה?" חייכתי והוצאתי קופסא של פרלמנט מהכיס,
"אפשר?" שאלה אחת החברות שלה שהייתה במרחק כמה צעדים מאיתנו..
"כן ברור.." התקרבתי והושטתי לה את הקופסא..
"לא שכחת משהו?" שאלה וחייכה. אז על הדרך גם הדלקתי לה את הסיגריה שכבר הייתה לה בפה..
לא צריך להיות כ"כ חכם להבין שהילדה ההיא לא הולכת לקחת ממני סיגריה, אז הדלקתי לי אחת והכנסתי את הקופסא חזרה לכיס.
"שנלך סיבוב?" הצעתי.. היא נראתה קצת חוששת, או מה שזה לא יהיה..
"לא רחוק, אל תדאגי 😊" ניסיתי להרגיע אותה מעט.. היא הסתכלה עליי במבט בוחן ופסעה בצעדים קטנים לעבר הספסל שהיה לא רחוק משם, אני אחרייה.
התחלה יפה ,(:
וואו, אין פה הרבה בנים שכותבים..
אוהבת את הכתיבה שלך 3>
בוקר טוב 😊
אהבתי
מחכה להמשך מותק
מאיה :]
ממש אהבתי את ההתחלה,
תמשיך מאמי :]
תודה נסיכות.. יותר מאוחר המשך ...😊
התחלה ממש ממש יפה אהבתי
את כותבת מדהים 🙄
תמשיכי מאמי 😁
וואי יפה מאמי=]
אהבתי את ההתחלה.
אז בסופו של דבר לא יצא משהו. כניראה הבנות באשדוד לא ממהרות לזרום כמו אלה שהכרתי באשקלון..
או שזאת רק היא עם הפוזות שלה.
אבל מה כן ? לא הפסקתי לחשוב עלייה.
החיוך המהסס שלה, הצעדים הקטנים, ואפילו הייבושים שדפקה לי. לא הייתי רגיל לזה.
היא הייתה כ"כ מסתורית, היה בה משהו טהור כזה.
אני לא מאמין שעוברות לי מחשבות כאלה על בחורה, בד"כ לא מעניין אותי המסתורין שטמון בבנות,
מעניין אותי הגוף שטמון אחרי הבגדים 😁
אבל לא. הפעם זה היה שונה.
היה קשה לי להירדם מרוב מחשבות, יכול להיות שאני משתנה? מתחיל להרגיש משהו רציני לגבי בנות ?
ממ... לא. זה לא אני. אף פעם לא הייתי כזה. אני גם לא אהיה.
בוקר לאחר מכן התעוררתי בסביבות 12 בצהריים,
שטפתי פנים הכנתי כוס נס וישבתי לעשן סיגריה.
"אליאור מתי אתה מסדר את החדר שלך?" צעקה לי אמא מהמטבח..
"לא יודעעע.. אולי היום אחרי קידוש"
"אולי לפני?" שאלה בטון רומז ש-עדיף לפני .
אין טעם לדחות את זה יותר מדי.. סיימתי לעשן והלכתי לחדר לסדר את מה שצריך.
אווך.. מצאו מתי לעבור דירה ההורים האלללללה.
אין לי עצצצבים לכלום, חשבתי לעצמי תוך כדי שאני מקפל את הג'ינס האהוב עליי..
כשסיימתי פחות או יותר לסדר את החדר והוא כבר היה נראה נורמלי, עשיתי צלצול לשלומי לראות מה נעשה הערב.
"אה אחי מה נשמע?"
"חיים אתה יודע.. מההה, מה עושים היום?"
"נראהה אולי נצא לשתות קצת"
"עם החברים שלך שהיו אתמול?"
"כן נשמה מה רע..?"
"לא אמרתי שרע.. סתם שואל אתה יודע.."
"סבבה אחשלי. אז קבענו?"
"כןן נשמה אני אדבר איתך כבר בלילה".
שלומי הוא בן דוד שלי, הוא היחיד שיש לי פה בנתיים באשדוד.
רק איתו אני יוצא ודברים כאלה. איתו ועם החברים שלו.
במשך הזמן אני מאמין שאני כבר אכיר כאן כמה חבר'ה, אחרי הכל אני פה רק שבווע..
בערב שישי היה נחמד- יצאתי עם שלומי וחברים שלו, הם דווקא בסדר.
את הילדה ההיא לא ראיתי, לא בשישי ולא בשבת. מעניין מה הולך איתה..
לישון הלכתי בהרגשה בסדר כזאת, לא מחייך כמו ביום חמישי, אבל בבססדדרר .. חח
מחר יש לי עוד יום ארוך. היום הראשון בבית ספר פה 😊
וווווואי.. מעניין מה יהיה ..
יואוו מדהיםםם ! ,
תמשיך מאמי 😊
מחכה , :]]]
עוד תגובות ואז כותב המשך =]