 |
|
💕
מי באהבה
0
אין גולשים מחוברים כרגע... 💝
|
|
|
קראתי היום את כל הסיפור שלך ! (: סיפור מהמם !
המשך דחוף! (: 3>
מושלםםםםםםםםםם 😊
המשך בובה .
בנותתתתתתתתתתת!!
טהטהטהטההה
המשךךךךךךךךךךךךךךךךך😛
אחרי 70 שנה בערך D:
חחחחח, אממ הנה:
מהפרק הקודם:
"את האישה שלי דניאל.. את האישה של חיי"
" גם אתה שלי אדם.. גם אתה שלי " אמרתי ועיניי נסגרו על דעת עצמן..
אדם התקרב אליי ונישק אותי בכל מקום.. שנינו עדיין ערומים , שכבנו מתחת לשמיכה.. עוצמים עיניים.. ונותנים למוזיקה ברקע להמשיך לנגן..
עד שנרדמנו...
כל כך מאושרים...
[לפרק...]
*-*-*-*
[אדם]
בבוקר התעוררתי לפני דניאל, המוזיקה ברקע המשיכה לפעול, היא פעלה כל הלילה. הכניסה מוזיקה למעשה האהבה שלנו בלילה.
הסתכלתי עלייה, על אהבת חיי, ערומה, אך מכוסה במצעי המשי הנעימים. עיניה עצומות, שפתיה מחייכות.
ליטפתי את פניה ואת שערה הרך, ואז המילה 'התערבות' עלתה לי לראש.
"איך אני ייספר לך את זה יפה שלי?" שאלתי בקול חלש ונישקתי את מצחה.
והיא התנועעה קלות למגעי.
"אדם? חח בוקר טוב" אמרה ונשקה לי.
"בוקר מעולה יפתי" אמרתי וחייכתי אליה.
שכבתי לידה במיטה ושכבתי מולה, החזקנו ידיים.
"אז, איך היה אתמול מלאך שלי?" שאלתי אותה בלחש.
"חיחיחי " צחקקה והסמיכה, היא הסתירה את פניה במצעים.
"נו..?" אמרתי וצחקתי גם אני.
"היה כיף..חחח" אמרה והסתתרה בין המצעים שוב.
צחקתי בקול רם וחיפשתי את פניה בין השמיכות ומצאתי אותה מחויכת בביישנות, בפעם הראשונה היא ראתה את איברי, אתמול בלילה היא לא ראתה, כי היה חושך.
"חחח להכיר בניכם?" שאלתי בערמומיות.
"אייכסס י'מגעיילללללל" צעקה עליי והוציאה את הראש שלה מן השמיכה.
"חחחחחחחחחחח" צחקתי ונשכבתי על ידה.
"אדם שלי?" שאלה בתיקות.
"מממ?" עניתי והבטתי מהופנט בעינייה.
"אני אוהבת אותך" אמרה לי והלב שלי דפק בחוזקה.
"גם אני אוהבב אותךך מדהימהה שלייייייייייייייייי" צעקתי וקפצתי עלייה.
"חחחחחחחחחחח תרדד ממניייייי י'שמממממממממן"
"אני שמן? " אמרתי בפרצוף עצוב.
"כן" ענתה בפשטות
"וואאייי"
"חחחחחחחחחחחחחחחחח"
"בואי נצא מאמי שלי" אמרתי לה.
"אממ לאן?" שאלה
"את עוד תראי." אמרתי והוצאתי לשון 😛
"מה אתה כבר מתכנן י'קופ?" שאלה
”אמרתי לך, את עוד תראי" אמרתי ומשכתי אותה מהמיטה והתחלנו להתלבש.
"אני רוצה לדבר איתך" אמרתי
"בקשר למה?" שאלה
"בקשר למשהו חשוב, ואני רוצה שתמיד תדעי שאני אוהב אותך, לא משנה מה"
"מה קרהה? אדי אתה מפחיד אותי, משו רע קרה לך? אתה חולה?" שאלה והבטתי בעיניה.
"לא, אין לי שום מחלה, אבל אני הולך לספר לך משהו, שאני חושב, לא אני בטוח, שאולי לא תדברי איו אחר כך, אפילו תשנאי אותי"
"אני בחיים לא יישנא אותך" אמרה לי אני חייכתי
סיימנו להתלבש ועלינו לאוטו, לקחתי אותה הביתה.
[דניאל]
ואאוו זה היה אחד הלילות המדהימים ביותר שחוויתי!
זה היה כל כך מדהים, הפעם הראשונה שלי.
חח כיף להגיד את זה.
אני כל כך אוהבת אותו.
אבל ההתערבות, איך אני יגיד לו על זה.. איך?
הוא הוריד אותי בביתי ונתן לי נשיקה לפני שנכנסתי לבית, הוא רוצה לדבר איתי היום. מעניין על מה.. חח(:
היום אני ייספר לו גם, אני בטוחה. אני, אני מבטיחה לעצמי שאני ייספר.
התקשרתי למיכל:
*-
"מיכיייייייייייייייייייייייייייייי" צעקתי
"דדדדדאאאאאאאאאנייייייי" צעקה גם היא
"חחחח"
"נוו איך היהה?!?" שאלה בהתלהבות
"היה..היה כיף😛 " אמרתי וחייכתי
"חחחח יאאוו איך אני שמחה בשבילךךך" אמרה וחייכתי שוב.
"חחחח תודהה מאמיי שליי 😊 , תקשיבי, אני.. אני"
"את מה?"
"אני חושבת שאני ייספר לו יום על..על ההתערבות."
"את רצינית?" שאלה
"כן.. מאוד רצינית, אני אוהבת אותו כל כך, אני רוצה להגיד לו עכשיו."
"את צודקת,בהצלחה מאמי שלי"
"תודההה"
"נו נוו פרטיםםםםם" צעקה ואני סיפרתי לה הכל.
היא הייתה כל כך שמחה בשבילי.
הייתי מאושרת כל היום.
עליתי לחדר וקיבלתי הודעה באייסי ממישהו שלא ברשימה שלי.
דין הכוסון(: :
דניאל?
דנדי:
כה.. מי זה?
דין הכוסון(: :
זה דין, חבר של אדם.
דנדי:
אהה מה קורה מאמי?
דין הכוסון(: :
מעולה, תקשיבי אני צריך לדבר איתך על משהו.
דנדי:
גם אתה? חח כולם רוצים לדבר איתי היום.
דין הכוסון(: :
למה מי עוד? חח
דנדי:
אדם..(:
דין הכוסון(: :
לא! אממ.. אני צריך לדבר איתך לפני זה!
דנדי:
אוקי סבבה.. חח מתי ובאיזה שעה? ואיפה😛
דין הכוסון(: :
היום, במקום שלך ושל אדם. אני צריך לדבר איתך עליו.
דנדי(:
אווו..קקאייי.
דין הכוסון(: :
חח.. ביי בנתיים מאמי, אהה בשעה 6 וחצי.
דנדי:
אממ אוקי אין בעייה.
"מה הוא רוצה עכשיו?!" חשבתי בקולל
'מוזרררררררררררר'
הגיע השעה 6, התחלתי להתארגן, לבשתי מכנס קצר גופייה שמתי שחור בעיניים סידרתי שיער וירדתי לים.
ראיתי שם את דין, וכן, הוא היה יפה, לא כמו אדם, אבל הוא יפה! ברצינות.
"היי" אמרתי לו והוא קפץ
"אהה הבהלת אותי י'קופה" אמר
"חח מצטערת" אמרתי והוצאתי לשון 😛
"חחחח"
"טוב, אל מה רצית לדבר איתי..? " שאלתי, כבר הייתי מסוקרנת!
"אממ.. אני צריך לספר לך מה אדם עשה, לך"
"עשה לי? חח מה הוא כבר עשה?" שאלתי.
"הוא התערב איתי ועם אור שהוא ייצליח להשכיב אותך" אמר, והרגשתי את העולם שלי קורס.
"ממ..מה?" שאלתי
"כן, הוא התערב איתנו באותו יום שדיברת איתו, שאמרת שהוא יבוא אלייך ואת תעזרי לו ברצח, אז מאותו יום, אחרי שהלכת לחברות שלך הוא הסתובב וחשבנו על זה.
הרמתי את ידי והעפתי לדין סתירה מצלצלת!
"אני לא מאמינה!! אני פשוט לא מאמינה לך!! " אמרתי.
"את לא מאמינה לי?!? שנייה!" הוא אמר והוציא את הפלאפון שלו.
*-
"הלו אדם?"
"אני צריך שתבוא למחבוא בים,דחוף|"
"זה קשור לדניאל"
"זה פשוט קשור! בוא! דחוף!"
*-
"זהו, הוא בא, תשאלי אותו בעצמך" אמר והדמעות עלו לי לעניים.
[אדם]
ישבתי בסלון וראיתי סרט, חשבתי על דניאלי שלי, ואז לפתע צלצל הפלאפון, דין? מה הוא רוצה?
"הלו אדם?" שאל
"כה אחי? מה אתה רוצה?" שאלתי
"אני צריך שתבוא למחבוא בים, דחוף! " אמר ואני לא הבנתי מה הוא רוצה.
"מה?! למה?1 מה יש לי לעשות שם?"
"זה קשור לדניאל!" אמר ואני נלחצתי!
"איך זה קשור אלייה?! מה קרה לה?!" שאלתי בקול
"זה פשוט קשור! בוא! דחוף!" אמר וניתק.
לקחתי ת'מפתחות ועליתי על המכונית.
**
הגעתי לים ואז ראיתי את דניאל על החול, מקופלת, בוכה. ואת דין עומד ומחכה לי, התחלתי לרוץ.
"דניאלללל!! דניאל מה קרה?!? " שאלתי אבל היא הסתכלה לי בעיניים והעיפה לי כאפה, כואבת מאוד.
לא הבנתי מה קרה.
"מה זה היה?! דניאל מה יש לך!?" שאלתי ותפסתי בידה.
"מהה יש לי?!?" שאלה בצעקה "מהה יש ליי?!? אני צריכה שתענה לי על משהו, ותענה לי בכנות אדם! מבין?!?" שאלה ואני ברגשתי כאב לב , לא הבנתי למה, פשוט הרגשתי אותו, כאילו משהו לא טוב הולך לקרות בנינו.
"ת..תשאלי" אמרתי.
"מה שרצית לספר לי היום, רצית לספר לי על ההתערבותת המעניינת שהייתה לכם?!?!?" שאלה, והרגשתי איך הלב שלי נמחץ, נמחץ בין סלעים. מתפוצץ.
לא ידעתי מה להגיד, פשוט הבטתי בעיניה הבוכות, גם אני התחלתי לבכות.
"אדם תענה לי!!!" צעקה.
"כ..כן, זה היה ק..קשור להתערבות" אמרתי בקושי רב.
"א..אני לא מבינה, זה נכון?! זה באמת נכון?! התערבת שתשכיב אותי?!?" שאלה בצעקה, בוכה.
"כן " אמרתי והדמעות פרצו מעיני.
"אני לא מאמינה, אני לא מאמינה! אתה חתיכתת בןן זונהה!!!! זה מה שאתהה!! אני שונאת אותךךך!! אני כל כך שונאת אותך!!!!" צעקה לי ואני תפסתי בידיה וניסיתי לנשק אותה.
"אלל תגעע ביי!!" צעקה והעיפה לי סתירה.
"דניאלללל תקשיביי לייייי!!"
"אני לאא רוצה לשמועעעעע!!! תעזובב אותיייי!!!"
"דניאללל!!, צעקתי.
"גם לי יש משהו לספר לך" אמרה פתאום.
"מה?" שאלתי
"גם אני התערבתי עלייך" אמרה
"ממה?!?!?" צעקתי גם אני.
"כן! התערבתי שאני יצליח לגרום לך להתאהב בי, שאני יצליח לגרום לך להשתנות, שאתה תתאהב בי, ואני בך.אני פשוט מטומטמת, אני נתתי את גופי בשבילך אתמול בלילה, ואתה לא באמת אהבת אותי. אתה התערבת עליי,"
אמרה, הלב שלי נמחץ.
היא רצתה בטובתי, לא התעצבנתי עלייה בכלל. הבנתי אותה. כאב לי כל כך.
"דניאלי, אני אוהב אותך" אמרתי ובכיתי, והיא בכתה גם.
"א..אתה לא"
"אני כן נסיכה שלי! תאמיני לי! בבקשההה!!"
"די.. אדם עזוב אותי, אני לא רוצה להיות קשורה אלייך יותר, אני פשוט לא רוצה."
"דניאלי..בבקשה..😢 "
"ביי אדם." אמרה והתחילה לרוץ בבכי לביתה.
"עבודתי כאן הסתיימה" אמר דין, ואני פשוט העפתי לו אגרוף, הוא החזיר לי, התחלנו לריב, הוא נתן לי מכה ביד מאבן גדולה, הרגשתי שהיא נשברה לי, וגם הרגל כאבה לי, בטח נקע.
העפתי לו בוקס אחרון ורצתי למכונית. הגעתי לביתה של דניאל.
היד שלי הייתה סגולה כחולה, כאב לי כל כך.
דפקתי על דלת ביתה. והיא פתחה לי את הדלת.
"א..אני יודע שאת שונאת אותי , א..אבל אממ.. דין זרק עליי אב..אבן. ואני לא יכול לנסוע לבית חולים, א..אני יכול להשאר אצלך? ההורים שלי בירושלים, אנ.. מצידי אני יישן על הרצפה, בבקשה" שאלתי בוכה..
היא הסתכלה לי על היד, ליטפה את פניי, עצמי את עיני בעדינות.
"בסדר, תכנס" לחשה לי בוכה. "אתה תהיה בסדר אדם, אני מבטיחה" אמרה
"בלעדייך?" שאלתי בשקט.
היא הסתכלה עליי במבט עצוב.
"בוא" לחשה לי ועזרה לי לעלות לחדרה, נשענתי על כתפה.
הגענו לחדרה והיא הושיבה אותי על המיטה.
"אני שנייה חוזרת, אני הולכת להביא קרח" אמרה וירדה למטה.
"טוב" אמרתי לפני שהיא שמעה.
היא עלתה חזרה והניחה את הקרח על ידי ורגלי.
"אתה לא במצב של לישון על ספה או רצפה, תישן במיטה שלי, אני יישן בסלון.
"לא!! נראה לך?! זה הבית שלך את לא אמורה לישון על הספה ובטח שלא על הרצפה!" אמרתי בקול סמכותי שגרם לה לחייך.
"חחחח.. אז.. אמ תשן איתי במיטה" אמרה והביטה לי בעיניים.
"ב..באמת? זה לא יפריע לך?"
"אממ.. לא" גמגמה וסובבה את ראשה לכיוון השני.
"דניאלי שלי" אמרתי בוכה. "תסתכלי עליי,כואב לי" אמרתי.
היא הסתובבה לכיווני.
ליטפתי את פנייה, התקרבתי אלייה ונשקתי לה בעדינות על המצח.
הבטתי לה בעיניים והיא לי, לא עצרתי את עצמי, ופשוט נישקתי אותה, באהבה, בכאב.
היא נישקה אותי חזרה.
נעצרנו. נשמנו.
"דניאלי אני רוצה לספר לך את הגרסה שלי. בבקשה תקשיבי לי, אני אוהב אותך,אני אוהב אותך כל כך " אמרתי והתחלתי לבכות.
"אני מקשיבה" אמרה והביטה בי. "אני אוהבת אותך גם" אמרה וליטפתי את פנייה.
"אז ככה.."
זהו😛
חייחיחי
עוד 5 פרקים נגמר, או יותר.. חחח
אוהבת!
דאני(:
עושה המשך ולא אומרת ליי???
נעלבתי 😢
טוב ועכשיו ברצינותתת חחח
פרקקק מהמם,מדהים,מקסים וכו' וכו'
אבל למה קצרר??
אהה ולמי שלא ידעע..
יום חמישי היה למוכשרת הזאת יומולדת!!! 😊
גמללל??
תמשיכייי הכי מהר שאתת יכולהה!!!!!!
ואמרתי לך...את כבר יודעת מה יקרה עם הם לא יהיו ביחד מוחעחעחע 😨
אהה ועוד משוו...
מזה נגמר עוד 5 פרקיםם??!@!@~@!?@???!@?!?
את רוצה להרוג אותייי???????????????
אני לא מרשהה לךךך...
עם יהיה לסיפור פחות מעוד 60 פרקים שניהם מתים 😛
יאלהה גמל תמשיכייי..
לאב יו 😊
פרק 100ם ! חח.. 😉
המשך דחוף ! 😉
קראתי את כול הסיפור עכשיו אחד היפים שקראתי פה... פרק מעלף..
המשך... ח
דייייייייייייייייייייייייייייי אני לא מאמינהההההההה
איןןןןן איןןןןןןן את לא מבינה בכלל איך ביאסת אותי כשהזנחת את הסיפורררר!!!
ווווווווווואי זהה מדהיםםםםם , את כותבת מדהיםםםםםםם
תמשיכיייייייייייייי 😢
מהפרק הקודם:
"דניאלי אני רוצה לספר לך את הגרסה שלי. בבקשה תקשיבי לי, אני אוהב אותך,אני אוהב אותך כל כך " אמרתי והתחלתי לבכות.
"אני מקשיבה" אמרה והביטה בי. "אני אוהבת אותך גם" אמרה וליטפתי את פנייה.
"אז ככה.."
*-*-*-*
[אדם]
"אז ככה.."
התחלתי והבטתי בה והיא בי, מחכה לתשובה.
"כשפגשתי בך אז, בפעם הראשונה, בתחנת אוטובוס, נראית לי אחת.. לא יודעת.. שיהיה לי כיף איתה.. את יודעת.." אמרתי והיא הורידה את ראשה, הרמתי לה אותו והמשכתי.. "אבל טעיתי, כל כך טעיתי..נכון, באותו יום שאמרת לי שאת רוצה שאני אבוא אלייך לבית, כדי שאני אספר לך על הרצח, שווית אותי, חשבתי, שאולי יש בך משהו יותר ממה שאני מחפש, אבל הניעו אותי מהחשיבה הזאת..דין כמובן.
איתו התערבתי, לא עם אור, אור אהב אותך מההתחלה..
באותו יום, שהתנשקנו את הנשיקה הראשונה שלנו, אני..אני בחיים לא הרגשתי ככה, הבנתי שיש לי עסק עם מושלמת, זוכרת.. באותו יום.. אמרתי לך שאני אוהב אותך? היום שאני מסתכל לאז, מאמין בכל ליבי, שאז התכוונתי לזה, באמת! מכל הלב.
ואז שנעמדת מול המנהל יום או יומיים אחר כך, אמת לי שנפגעת ממני, שצעקתי עלייך, שהצלת אותי מהשריפה.
דניאל אני בחיים לא הרגשתי כל כך פגוע, נפגעתי שפגעתי בך, הרגשתי כל כך מטומטם.
ואז, באותו לילה מדהים, את זוכרת? שהכנתי לך ארוחת ערב בים, ואת אמרת לי בפעם הראשונה שאת אוהבת אותי.. הלב שלי כל כך שמח, בחיים שלי לא אהבתי ככה מישהי, ואת מכירה את הסיפור עם..עם.." אמרתי ועצרתי,דמעות זלגו מעיניי,לא יכלתי להמשיך.
דניאל הביטה בי בעינייה הגדולות והיפות, מחייכת..
"כן,אני זוכרת טוב מאוד את אותו הלילה ,את הלילה המדהים הזה" אמרה וחייכה שוב, חייכתי בחזרה. ליטפתי את פנייה שוב.
"דניאלי שלי, אני לא יכול לחיות בלעדייך, אני לא יכול!!!, את הפכת להיות אני, אני הפכתי להיות את, שנינו נהיינו בן אדם אחד, שנינו חולקים את אותה הנשמה, אנחנו מתאימים משמיים, ככה אני חושב.. לפחות." שתקתי והורדתי את ראשי.
דניאל הרימה את ראשי עם ידה, בעדינות, בזהירות, מנשקת כל דמעה ו דמעה שזולגת מעיניי, הרגשתי בעננים, הייתי מאושר, אז היא נשקה לפי..
התנשקנו בכאב, תשוקה, אהבה,פחד, פחד שכל מה שהיה לנו ייגמר בגלל שטות מטומטמת שעשיתי..
"אדם,א..אני.." התחילה אך שתקה...
"את מה?" שאלתי.. מביט בעינייה.
"אני אוהבת אותך, כל כך, ואני לא רוצה שייגמר." אמרה מביטה בי.. חייכתי
"גם אני לא רוצה דניאלי!! אני לא רוצה!! מה שיש בנינו זה הכי אמיתי שיש!! את האישה שלי!! איתך אני מתחתן! איתך אני אביא ילדים, איתך!! רק איתך! אני לא יוכל לסבול את המחשבה שאת תהיי שייכת למישהו אחר! אני אוהב אותך,כל כך" אמרתי והתחלתי לבכות..
"אדם אני..תן לי להמשיך חצוף.. " אמרה והוציאה לשון.
ואז.. מן הרגשה טובה כזאת בבטן, ברגע שהיא הוציאה לשון וחייכה, הבנתי,שהכל הולך להסתדר בנינו. הבנתי שהיא מתחילה לסלוח. שמחתי, שמחתי כל כך!
"אממ מצטער" אמרתי בבושה והורדתי את ראשי בחיוך קטן..
"חח.. אמ תקשיב, אנ..אני אוהבת אותך, ואנילא רוצה שזה ייגמר ,לעולם." אמרה
"אבל.. אבל יהיה לי קשה כל כך קשה, המחשבה של 'התערבות' תמיד עולה לי לראש שאני מסתכלת עלייך. זה קשה.., אני חושבת שאנחנו צריכים, אממ לקחת פסק זמן.." אמרה ונשארתי פעור פה.
"מ..מה? דני את לא רצינית, לא משנה מה תגידי, פסק זמן תמיד מגיע לפרידה! אני לא רוצה! דני אני לא מוכן!"
"אדם..אנ.." התחילה אך הפסיקה באמצע.
"בואי" אמרתי לה, תפסתי את ידה, שילבתי את אצבעותיי באצבעותייה, וחיבקתי אותה אליי.
"מה? חח לאן?" שאלה בחיוך
"פשוט בואי! חצופפה" אמרתי והוצאתי לשון, היא חייכה ונתנה לי סטירה עדינה כזאת.
"וווווווווווווווואי, לא סולח 😢 "
"אני זאת שצריכה לסלוח,לא?" שאלה בחיוך
"א..את באמת חושבת שאת.. תסלחי לי,אי פעם?" שאלתי בחיוך מבוייש.
"אני כבר בתהליכים" אמרה וחייכה, חייכתי גם וחיבקתי אותה קרוב אליי, קרוב לליבי.
"יש" אמרתי וחייכתי חיוך גדול:]
לקחתי אותה למועדון שירה, מועדון קריוקי.
*-*-*-*-*
[דניאל]
מה? אני באמת בתהליכים לסלוח לו, אני אוהבת אותו, כל כך. אני לא מוכנה לאבד אותו, ואני רואה על פניו את הכנות,הוא באמת אוהב אותי, אני מרגישה את זה.
הוא לקח את ידי ולקח אותי למועדוןן קריוקיייי😮
"אניי אהרוגג אותך!!!" אמרתי בצעקה אך בחיוך.
"מה?😛 " שאל והוציא לשון.
"מה? חחח חצווווווווף, מה אנחנו עושים פה?"
"תקשיבי,שמעתי אותך שרה, ואת שרה כל כך מדהים, אני רוצה שתשירי:]"
אדם, זה..זה לא תאים עכשיו,לנו,לצאת, אני עדיין חושבת שפסק זמן זה הפיתרון הכי..." אמרתי אך הוא הפסיק אותי, הביט בי במבט מאוכזב.
"אל תגידי את זה..בבקשה" אמר במבט עצוב, לא הביט בעיני, אפילו לא מבט קטן, ועלה לבמה.
"שלוםם!! אנשים! קוראים לי אדם, ואני רוצה להקיד שיר, לילדה שאני הכי אוהב בעולם, ואני מקווה שהיא תסלח לי, " אמר בעיניים שנצצו מדמעות.
"קוראים לשיר 'צליל מיתר' של אייל גולן" אמר וכלך כך התרגשתי, זה היה השיר שלנו.
התחילה המוזיקה.
הוא התחיל לשיר, והוא נראה כל כך עצוב.
"עם צליל מיתר שמתנגן אני חושב עלייך,
מרגיש כמה שזה עצוב להיות כאן בלעדייך
לו רק היית פה,
הכל היה אחרת
אצלי כבר כלום לא מובן,
אצלי בלב יש סדק.
תראי אותי כמו מטורף
שרק רוצה אלייך
או אולי סתם בחור עיוור
שמדמיין לו את פנייך
וזה קשה שאת פה לא עוברת
"אל תאמרי לי שאת לכאן -כבר לא חוזרת
לא אל תוותרי קבלי אותי אלייך
כי כל יום שבא והולך הוא נצח בלעדייך
תראי אותי כמו ילד שכואב לו
חבקי אותי אני כבר מתמוטט פה"
'דמעה זלגה מעיניי ומעיניו של אדם.
עליתי לבמה והתחלתי לשיר איתו'
בכל יום שבא והולך
אני שוב קורא אלייך
ומקווה שעוד תמצאי לי מקום
בין זרועותייך
תדעי שכך יכול להיות אחרת
אל תוותרי עלי
תאמרי שאת חוזרת
לא אל תוותרי
קבלי אותי אלייך
כי כל יום שבא והולך הוא נצח
בלעדייך
תראי אותי כמו ילד שכואב לו
"חבקי אותי אני כבר
מתמוטט פה..."
השיר נגמר, הקהל צווח, "עוד פעם! שירו עוד פעם!"
"תחזרווווווווווו!!!!" המילה הזאת הדהדה לי ולאדם באוזן, שנינו לא חייכנו, רק הבטנו אחת בשני.
*-*-*-*-*
[אדם]
סיימנו לשיר, היה כל כך מדהים.
צעקות נשמעו מרחבי המועדון. אך צעקה אחת הרעידה אותנו. 'תחזרווו'
הבטתי בדניאלי, היא הביטה בי, לא חייכנו, דמעות זולגות מעינינו.
דניאל התחילה לרוץ.
"דניאל!!!!!!!!!!!!!!!!" צעקתי בכל מקום, היא נעלמה.
חיפשתי אותה בממשך יותר משעה.
התייאשתי מהחיפושים.
וכאב לי כל הגוף
היד שלי שבורה.
הלכתי לים, למקום שלי ושלה.
להפתעתי היא הייתה שם, יושבת ומסתכלת על הגלים.
"ד..דניאל?" שאלתי .
"ממ..מה?" שאלה והביטה בי.
"את..את בסדר?" שאלתי שוב.
"אממ.. ל..כ..לא." אמרה מבולבלת.
"מה?" שאלתי.
"אני כל כך, כל כך אוהבת אותך." אמרה
"גם אני אותך" אמרתי ונשקתי לשפתייה בעדינות
"דניאלי. בבקשה, אני לא רוצה הפסקה, אני רוצה אותך קורבה אליי, אל תוך ליבי" אמרתי.
"אני מפחדת.." אמרה בכנות
"מפחדת ממה? ממה יפה שלי?" שאלתי, כל כך רוצה הזדמנות שנייה
"להפגע,שוב😢" אמרה בעצב והביטה בעיניי.
"את לא.." אמרתי בבטחון אך בקול רך ועדין.
"אתה מבטיח לי?" שאלה בחיוך קטן
"לעולם" אמרתי בחיוך קטן גם אני.
ליטפתי את פניה, ונשקתי לה, בעדינות, בזהירות, רוצה שתתקדם אליי גם היא, שהנשיקה תבוא ממנה.
היא הקריבה את שפתייה אליי עדינות, הברישה את שפתיי עם שפתייה היפות.
דמעה החלה לזלוג עיניי וגם מעינייה.
השכבתי אותה על החוף, הורדתי את בגדיה בזהירות, והיא את בגדיי.
הבטתי בעינייה שזרנו מדמעותיה. עיניי דמעו גם, רק מחכות למעשה שנעשה עכשיו.
שכבנו שם בחוף, עשינו אהבה.
פעם שנייה.
תמשייכייי ..=)
התחלתי הייום לקרא את הסיפור והוא סיפור מדהים
תמשיכי מאמי ..
מחכה 😁
ואאאאאאאאאאאאאאאייי איזה מרגשששש שאני ימות חחחח
רק עכשיו מצאתי את הסיפור הזה !!!
והתאהבתי בבווווווווווו!!!!!!!!!!!!
תמשיכי בבקשה !!!!!!!!!! 😂 😂
😊 😊
איזה סיפור מדהים!!!
התאהבתי בו כל כך פשוט מדהים תמשיכי אותו בבקשהההההההההה
את כותבת מדהים 😊
אנא תאר את הבעיה בהודעה זו:
|
|
|
|
|