ואיי יש לך סיפור מדהים כ"כ
יאוו תמשיכייי
עבר די הרבה זמן , ואנחנו המשכנו לרקוד .
פתאום הרגשתי יד אוחזת בי מאחורה ..
חשבתי שזה עוד בן שרוצה לרקוד איתי , אז ניסיתי להעיף אותו .
אבל הוא לא הרפה , הוא אחז בי יותר חזק ,
הסתובבתי כדי לראות מי זה ולהעיף אותו ...
"דביר ?!"
------------------------
עוד לפני שקלטתי מה קורה ,
דביר משך אותי בידי החוצה .
לא התנגדתי לו ..
גם לא היה לי כוח , הייתי די מסטולה .
וגם ידעתי שזה לא בסדר מה שעשיתי ,
ואני אהיה חייבת להסביר לו עכשיו מה קרה .
"את מוכנה להסביר לי מה זה היה ?!" אמר דביר בעצבים .
ואני ? אני התחלתי לבכות .
הרגשתי כלכך רע עם עצמי ,
לא הייתי צריכה לעשות את זה מאחוריי גבו .
"למה את בוכה ? שאלתי למה עשית את זה ליאן .." שאל שוב ,
אני יודעת שהוא לא אוהב לראות אותי בוכה ,
אבל ראו שהוא מנסה לשמור על עצמו אדיש ולהראות לי שהוא כועס , ובצדק .
"אנ .. אני מצטערת דביר .. אני .. הרגשתי כלכך .. כלכך רע .. הייתי חייבת" אמרתי תוך כדי שהדמעות זולגות על לחיי .
"אבל למה ככה ? למה בלי להגיד לי ? ולמה באת לסאונד ?!" שאל ולא הבנתי מה כזאת בעיה במקום הזה .
"כי .. הייתי חייבת להשתחרר דביר , לא .. לא יכולתי להיות בבית" ניסיתי להסביר לו , הוא הרי לא יודע את כל מה שקרה עם דני .
"עוד לא עבר יום אפילו , כבר נשברת ??"
"כ .. כן . הכל בגללו .. בגללו הכל .. אני שונאת אותו" אמרתי ונזכרתי במה שהיה עם דני בבית ..
בוכה , ממש בוכה .
"בגלל מי ? מה ? קרה משהו ליאן ?" אמר נלחץ
"זה .. זה דני . הוא .. הוא ניסה .." אמרתי וקלטתי שהוא הבין בערך מה קרה
"הוא ניסה מה ?!" אמר וראו איך העצבים על דני עולים לו
"ל .. לגעת בי .." אמרתי והדמעות זלגו להן
"מה ?! ליאן איך לא אמרת לי דבר כזה ?? איך לא באת אלי בשנייה שזה קרה ?"
"ערן בא .. ולא רציתי להפיל עלייך עכשיו עוד בעיה שלי . בדיוק אחרי שיצאנו מזה .. ידעתי שהסם זה הדבר היחיד שיעזור לי , ולא רציתי שאתה גם תחזור לזה .. לא רציתי .." אמרתי והוא ליטף את פניי
"אחח קטנה שלי .. אני לא מאמין" אמר וחיבק אותי חזק ,
כלכך הייתה צריכה את החיבוק הזה ממנו באותו רגע
"גם אני עוד לא מעכלת .."
"נשבע לך אני יכנס בו .. בן זונה" אמר וראיתי איך הוא מתכנן איך להיכנס בדני עכשיו .
לא רציתי שזה יקרה .. לא רציתי שדביר גם יסתבך בזה .
"לא .. לא דביר , אתה לא תעשה כלום"
"מה לא ? למה לא ?"
"ככה .. אתה לא צריך להסתבך בזה . ערן יודע מזה והוא יעזור לי . נספר את זה לאימא שלי והכל יהיה בסדר" אמרתי ותוך כדי מנסה לשכנע גם את עצמי
"דווקא ערן ? ממתי הוא עוזר לך ?" אמר בפרצוף מרחם , ידעתי שהוא צודק ..
אבל ערן עזר לי היום .. ואני יודעת שהוא יעזור לי גם עם אימא .
"לא יודעת .. אבל הוא עזר לי היום , והוא יעזור לי גם בהמשך"
"אוקי .. אם את אומרת"
"דביר , תבטיח לי שלא תעשה כלום"
"בס .. בסדר" אמר לא מסתכל עליי
"תסתכל עליי ותבטיח לי שלא תעשה כלום !" אמרתי מפנה את פניו אליי
"בסדר .. אני מבטיח"
"יופי .. תודה"
"אין על מה .. אוהב אותך קטנה , יהיה בסדר" אמר בחיוך מעודד
"גם אני אוהבת אותך דבירי"
קצרר 😢
לא נוראא..
פרק מ ו ש ל ם !
את כותבת מדהים !!
תמשיכי
כלכך עצוב):
ומדהההים !!!!!
שירונטטטטטטט אני אאאאוהבת אאאותך (((:
QUOTE (ירדן15 @ 07/01/2008) כלכך עצוב):
ומדהההים !!!!!
שירונטטטטטטט אני אאאאוהבת אאאותך (((:
מאוהבת בך בובה (=
כל כך יפה =)
המשך הכי דחופ