ממ זה סיפור חדש שלי . .
אני במחשב חדש , וההמשכים לסיפור הקודם שלי נמחקו לי \:
אז החלטתי לכתוב אחד חדש .
מקווה שתאהבו :]
3>
"אנחנו מתגרשים" אמרה לי אימא , כשהיא עצבנית עוד מהריב האחרון שלהם .
כל הזמן הם רבו , אבל בחיים לא חשבתי שזה יגיע לגירושים .
"מה ? .. אבל .. למה ?" אמרתי מבולבלת מהכל ,
איפה אני אהיה ? איפה ערן יהיה ?
"את וערן נשארים איתי , פה בבית הזה" אמרה כאילו קראה את מחשבותיי
"אבל מה ? למה אימא ?" חזרתי על שאלתי הקודמת
"כי .. אי אפשר ככה ליאן .. את ראית איך הבית שלנו היה בתקופה האחרונה .. הגיע הזמן שזה יגמר"
אמרה אימא , ואני חשבתי שאולי זה יהיה לטובה ,
יהיה פחות מתח בבית ..
אני לא אצטרך לראות את הריבים של אבא ואימא כל הזמן ..
אולי יהיה בסדר .
"ו .. איפה אבא יהיה ?" שאלתי בחשש , אולי אני לא אוכל לראות אותו יותר ?!
"הוא יעבור דירה .. אולי גם עיר .. יהיו לכם כמה ימים בשבוע שתוכלו לראות אותו ."
"אה .. אוקיי .." אמרתי עוצרת את הדמעות שכבר מחכות לצאת מתחילת השיחה .
"אני הולכת לעורך דין שלי , יש לך ולערן אוכל במקרר .. וליאני , יהיה בסדר .." אמרה בחיוך קטנטן מלטפת את פניי
"טוב אימא .." אמרתי , ועליתי לחדרי ..
בדרך עברתי בחדר של ערן , לראות אם הוא בבית .. הוא לא היה שם .
רציתי לדבר איתו על זה , למרות שבדרך כלל אנחנו בקושי מדברים ..
אף פעם לא היה לו אכפת כלכך ממני . לפחות ככה זה היה נראלי .. הוא היה מדבר אליי בזלזול , אפילו מקלל אותי לפעמים כשהיה עצבני ..
למרות שהוא גדול ממני רק בשנתיים , הוא לפעמים מתנהג כאילו הוא גדול ממני באיזה 10 שנים .
'בטח מסתובב בחוץ כרגיל עם החברים המפגרים שלו' חשבתי לעצמי ..
את החברים שלו אף פעם לא אהבתי , את רובם .
תמיד היה נראלי שהם מדרדרים אותו ..
הרבה פעמים ראיתי אותו חוזר חצי שיכור באמצע הלילה ,
תמיד הייתי מריחה עליו סיגריות ..
פחדתי שהוא יתדרדר לדברים חמורים יותר ..
אבל ידעתי שהוא באיזשהו מקום חזק , ויכול לשמור על עצמו כמו שצריך .
הלכתי לחדרי , שכבתי על המיטה , עם המחשבות שלי ..
חושבת מה יהיה עכשיו ,
מה אני יגיד לחברות שלי ? הן יעזרו לי בכלל ?
תמיד היה נראלי שהחברות שלי תמיד שם בשביל שאני יעזור להן .. ואף פעם לא בשביל להיות איתי , לעזור גם לי לפעמים .
תמיד הייתי ילדה שעוזרת .. אפילו אהבתי לעזור
אבל בזמן האחרון זה התחיל להימאס עליי ,
שאני ידאג לאחרים ובזמן הזה אני יישאר חלשה ?!
לא .. אני פשוט אדאג לעצמי .. וזהו .
אפילו לא ידעתי למי להתקשר .. לדנה ? לרוני ? לאלה ?
מי תוכל לעזור לי ?
מי תוכל להגיד לי מה לעשות ולא תדבר על הבנים האלה שכל הזמן הראש שלהן ?
העדפתי לא להתקשר לאף אחת בינתיים .. לא היה לי כוח להתבאס מהן שוב .
לאט לאט בלי לשים לב נרדמתי .
בסביבות 6 אימא העירה אותי ..
"ליאני נרדמת מאמי .. מחר בית ספר .. תקומי .. שתוכלי לישון בלילה"
"ט .. טוב" אמרתי בקול צרוד קצת
קמתי , הלכתי לשטוף פנים .
עברתי ליד החדר של ערן , הדלת הייתה טיפה פתוחה ,
אז הצלחתי לראות שהוא היה שם במחשב ..
הלכתי לשם .. דפקתי בדלת
"אהה ? מי זה ?" ענה ערן
"זאת אני .." אמרתי בקול קצת חלש
"כנסי" אמר , ואני נכנסתי וסגרתי אחריי את הדלת ..
"ממ אימא דיברה איתך .. ?" שאלתי אותו
"כן .." אמר כאילו זה משהו לא כזה חשוב
"נו ולא אכפת לך מזה ?"
"אכפת .. אבל מה אני יכול לעשות ? חיים שלהם שיעשו מה שהם רוצים "
"זה גם החיים שלנו אתה יודע , ההורים שלנו .."
"נו אז ? יותר טוב שהם יתגרשו לא נצטרך לשמוע תצעקות והריבים שלהם" אמר , ואני התעצבנתי מהצורת דיבור שלו , כאילו זה לא מזיז לו בכלל
"למה אתה מדבר כאילו זה לא מזיז לך בכלל ?!"
"ככה כי אין לי מה להגיד על זה מה את רוצה ?" אמר שוב בזלזול , שקוע במחשב יותר מבשיחה שלנו
"אווח אתה כזה מעצבן לפעמים" אמרתי בעצבים
"גם את" אמר , שוווב בזלזול
"יאוו ביי" אמרתי , והוא אפילו לא ענה .. יצאתי מהחדר וטרקתי אחריי את הדלת .
ירדתי למטה , ראיתי את אימא יושבת עם חברה שלה ..
אימא נראלי בכתה קצת ..
אבל כשהיא ראתה אותי היא ניסתה להסתיר את זה ..
כנראה שלמרות כל הריבים האלה , זה באמת קשה לה להתגרש ולגמור ככה הכל .
לקחתי לי כוס מים ועליתי חזרה לחדר .
התחברתי לאייסיקיו , רשמתי אוואי –
==
חיים מסריחים
בי
==
אף אחד לא שלח הודעה ..
הלכתי שוב לשכב במיטה לחשוב .
אחרי כמה זמן הסתכלתי על המסך , הייתה הודעה אחת ..
היא הייתה מ ....




