למאיה יש אקדח הוא טעון אצלה בראש

לא ראיתי אותו כמעט שנתיים ופאקינג הוא נהיה שווה.
איך ידעתי אמא תמיד אמרה לי חמודה שלי הוא יהיה אחד החתיכים, אחח אמא אמא אני צריכה יותר להקשיב לך.
אבל עדיין זה היה די קשה כי בזמנו ראו אף פה עיינים וכל השאר חצ'קונים.
וואו כנראה שהאוקסי ממש עזר.
בבקשה בבקשה שיזכור אותי , מיישרת את הגב מרימה את החזה- גמכן חזה b 20 ועדיין חשה פמלה אנדרסון.
מתפללת שהמייק אפ לא נוזל, יאללה דווקא היום אני צריכה לראות אותו בחום של 40 מעלות באוגוסט.
איזה מזל שעשיתי שפם !
נו נו הוא מתקרב... רגע , רגע , הוא עוצר ! מתיישב על הספסל , שיט מישהי מתקרבת אליו ,
די יפה .
אלוהים אני יודעת שאנחנו לא ביחסים טובים אבל רק הפעם ב'קשה תעשה שזו תהיה בת דודה שלו.
הוו, שתי נשיקות בלחי סימן טוב לכך שזהו קשר משפחתי.
נשמתי לרווחה , הו מי גאד הכרס יצאה מהר להכניס בטן ולהתיישר.
מתקדמת, חושבת על פרחים וציפורים ומנסה ת'חיוך הכי אמיתי שלי.
זה לא עוזר , היה לי יום חרא והמשיך עד עכשיו.
מתקדמת עוד שני צעדים ו..
"אאווץץץ" צורחת
זה לא קורה , זה לא קרה לי , נכון ?
"ילדים ארורים!!!!" צועקת לעברם של חבורת ילדים עם רולרבליידס.
"אממ גברתי סליחה את בסדר?" קול מהסס נשמע לעברי וכף יד נשלחת.
גברתי?!?! הצד המרוקאי שלי , למרות שאני אשכנזיה בכל רמ"ח אברי , מתעורר.
"חמוד שלי!" אני קמה בעצבנות , לא שמה על העובדה שבטח כל החוטיני מציץ.
"גברתי תקרא לספרנית בספריה לא לי!!!" וסוף סוף מרימה את ראשי ורואה את פניו.
נדמה לי שברגע זה אם השמש לא הפכה אותי לעגבנייה הסיטואציה הזו כן.
הלוואי שלא יכיר אותי הלוואי
שוב מבקשת את רחמיו של ה' , באמת שמהיום אני מתחילה להדליק נרות שבת.
מסיטה את פני מהר ומסתובבת ללכת , בהליכה הכי גאוותנית שנותרה לי חושבת על האגו
ההרוס ועל העובדה כי עוד פעם עשיתי לעצמי פדיחות, אם היה מקצוע כזה, בטוח הייתי מנכ"לית.

"מדהים גם כן התחלה מצוייינת של יום , חמוד שלי תקרא לספרנית ככה מטומטמת זה מה שאת" מילמלתי בעודי הולכת ברחוב בוגרוש ת"א.
אעעע צנחתי על הספה מותשת מיוזעת, עוד יום עבר ואני מובטלת.
"מנחם יפה שלי התגעגעתי אליך כל כך" אמרתי כשהתקרב אלי החבר הכי טוב שלי, אהוב ליבי, הדבר הכי מיוחד שגורם לי לחיוך.
שוב פעם נסחפתי אה?
"מנחם בוא בוא לאמא מתוקי"
"אתה רעב אה?"
"בוא, אמא תשים לך חלב בקערה ואח"כ תבוא לישון אותי"
"כמה שאתה חתול יפה"
.
.
.
"מאיה יש לך בעיות נפשיות קשות!!!" הסתכלה לעברי אורנה חברתי מכבר הימים שאיתה אני חולקת את הדירה.
"יש לך כסף להביא לי לטיפול פסיכולוגי?" סיננתי לעברה עצבנית.
"תאמיני לי אחותי את אחת הנשים היותר ממורמרות שפגשתי בחיי"
"אם כך עוד לא פגשת את אמא שלי" אמרתי ושתינו צחקנו.
"נו איך עבר היום?" שאלה אותי, מלאה באופטימית שאולי מצאתי עבודה ועול שכר הדירה יתחלק בינינו שווה בשווה.
"אורניתי מתוקה שלי " אמרתי במבט מתחנחן "ניסיתי הכול, אין פשוט אפח'ד לא מקבל אותי לעבודה!"
"כי רואים שאת חולת נפש!!"
"חה חה חה ממש קומיקאית את, שקלת הסבת מקצוע?" שאלתי
"למה? לזונה?" גיכחה.
"לפחות מרוויחים כמו שצריך"
"נו אז לכי, עם קצת איפור את ניראת עוד שווה משהו" אמרה וצחקה.
"חחח זדייני חמודה" צחקתי גם כן.
"בקרוב אחותי, אורן יוצא חמשוש"
"או סוף סוף החתיך מגיע"
"מאיה את באמת חייבת להפסיק לפנטז על חבר שלי"
"חחחח אני במקלחת חמדתי" צחקתי ויצאתי מהמטבח.

למאיה יש אקדח הוא טעון אצלה בראש מסתובב נחש אני מסתובב אצלה.