טוב אני חושבת שזה יהיה קצת ארוך...מצטערת, אני פשוט חייבת לפרוק את כל מה שיש לי בפנים.
יש לי חבר חודשיים הוא גר במרכז הארץ ואני בצפון, בתחילת הקשר הכל היה מושלם, לאט לאט התחילו להיות לנו כמה קשיים (החברה שלו לשעבר שמשגעת אותו, וויכוחים בינינו וכאלה) על הכל התגברנו.
אנחנו גם היינו נפגשים הרבה, אני הייתי באה למרכז כמה שיכולתי (למרות שלא יצא לי הרבה) והוא היה בא לפה פוולל ואני כל כך מעריכה את זה.
אני בחיים שלי לא אהבתי מישהו כמו שאני אוהבת אותו, אני מרגישה שהוא הבנאדם שאני רוצה להיות איתו לנצח, הוא כל כך מושלם.
הוא מתגייס בסוף החודש, אני יודעת שהולך להיות לי קשה אבל בשביל האהבה הזאת אני אתגבר ואהיה חזקה.
בזמן האחרון אני לא יודעת למה אבל קורים לנו יותר מדי דברים רעים, (אני אומרת לנו, כי גם אם קורה לו - אז זה קשור אליי כי אנחנו זה אחד).
הוא סיים לעבוד, היה נפצע בעבודה כמה פעמים, פציעות רציניות גם.
נכנס לחובות שאלוהים יודע איך הוא יצליח לצאת מהן.
היום בלילה הוא עשה תאונה עם האוטו שלו, זה הרס את הכל, הוא כל כך שבור. לא קרה לו כלום בנס אבל הוא מבואס ממש.
תיכננו שהחופש הזה יהיה מושלם.
תיכננו לחפש לי עבודה שם שאני אוכל לעבודד שם ולהישאר שם כל החופש רק כדי להיות איתו ולבלות איתו.
טוב זה כבר אומר שעבודה לא תהיה לי , אנחנו לא נלך לחפש במצב שלו.
זה אומר שאני גם לא אשאר שם כל החופש כי אמא שלי לא תרשה לי 😢.
אני הולכת אליו ביום שלישי עד ראשון (לא בדיוק אליו, יותר לסבתא אבל להיות איתו כל היום ).
אני לא מבינה למה אלוהים מעניש אותנו ככה? הוא בן אדם טוב שלא עושה רע לאף אחד, למה הוא עושה לו כל כך רע וגורם לו רק לדברים רעים?
אתם לא מבינים איך נשבר לי הלב לשמוע אותו מדבר איתי בטלפוון, כאילו אין לו חשק לכלום, זה כל כך כואב לי ושובר אותי. אני לא יודעת איך לעזור לו שיעלה לו המצב רוח. כל כך הייתי רוצה להיות איתו ולחבק אותו.
הייתי חייבת לרשום את כל זה, זה לא פייר מה שאנחנו עוברים, יותר מדי רע ושום דבר טוב 😢.
גם לי מתחיל להימאס מהחיים האלהה..




