ווואוו סיפור ממש יפה =]
אהבתי מחכה להמשך....
הוא עלה בעזרת הסולם על העץ,
לקח משהו- כשירד ראיתי משהו בידו..
"קחי" אמר
"מה זה?"
"הדרך.. זו מפה"
"יאא תודה! תודה רבה!"
"בבקשה" אמר לי
"רגע מה הדרך הכי קצרה להגיע לשם?"
"זה מסע ארוך. לפחות שבוע אם לא יותר"
"לאא השער נסגר עוד שבוע! אני חייבת לרוץ! תודה!!"
"בהצלחה" אמר.. אך אני כבר הייתי רחוקה..
היי שקטה- פרק 4.
התקדמתי בדרכי כפי שהיה רשום במפה.
עברו יומיים ולא אכלתי כלום.
אני כ"כ רעה! אין לי כוח לכלום..
"מלאך" צעקתי
"מלאך" צעקתי שנית "בואא לפה"
"כן ילדתי" לפתע ראיתי אותו מולי
"לא דיברנו על זה שתשתדל לא להופיע בפתאומיות ולא להבהיל אותי?!"
"מצטער, משתדל"
"איפה אתה?"
"סליחה אני פה"
"איפה היית?" צחקתי "במשך היומיים האלה לא שמעתי ממך"
"היה לי קורס"
"אה טוב" XD
"אני רעבה! יומיים אני הולכת ולא אוכלת כלום,
"אממ את מתה! את לא אמורה להרגיש רעב"
"אז מה קור פה? אני רוצה לאכול"
"כנראה הגוף עוד לא התרגל"
"כנראה.. טוב תביא לי אוכל"
"אין לי"
"מה אכפת לי?! תביא לי"
"אין לי" אמר
"אבל בלי אוכל אני אמות"
"את כבר, מתה"
"אה נכון" :T
"תשלימי עם העובדה הזאת" חייך "את מתה!!! זהו!!" אמר כמעט בצעקה
ואני התעצבתי.. החיוך ירד מפני.. והשפלתי את מבטי..
"אני רעבה"
"טוב ילדתי, 5 דק' מכאן יש באר משאלות במקום לפנות ימינה תפני שמאלה, תבקשי ממנו אוכל"
"אה אוקי תודה מלאך"
"בבקשה"
פניתי שמאלה וראיתי באר קטן, כנראה זה הבאר שהמלאך דיבר עליו.
"סליחה?"
"את פונה אליי?" לפתע שמעתי קול בוקע מהבאר
"כן, אתה באר קסם? באר משאלות?"
"כן ילדתי" אמר בקול מופתע
"יופי" חייכתי
"מזמן לא בא לכאן אף אחד, במרכז גן עדן יש באר חדש, יותר גדול, יותר יפה"
"אה.. אבל אתה עדיין בשימוש, נכון?"
"ברור חמודה, איך אני יכול לעזור לך?"
"אני בערי לשער הקטן שליד הגיהנום ואני נורא רעבה, יותר מיומיים לא אכלתי כלום"
"מוזר, מתים לא מרגישים רעב, לפעמים יש תחושה מוזרה אף הם לא אוכלים"
"רק הגעתי לכאן, אני רוצה לחזור לכדור הארץ"
"הו ילדה, מסע קשה מצפה לך! זה כמעט בלתי אפשרי"
"אני יודעת, אבל אני חייבת לחזור"
"אמרת שאת רעבה?! פתחי את הדלת הקטנה שמולך"
"אוקי" עשיתי כדבריו, הוצאתי משם מגש ענק עם המבורגר ענק,קולה ענקית, מלא קטשופ,מיונז וחרדל.. ואפילו הפתעה של HELLO KITTY
"יא תודה@!"
"בבקשה ילדתי, תפתחי את הדלת עוד פעם" פתחתי והוצאתי משם תרמיל קטן
"בתוך התיק יש כל מה שתצטרכי בזמן הקרוב, כולל אוכל ושתיה"
"וואו!! תודה !! רבה!! "
"בבקשה ילדונת ובהצלחה"
"תודה באר משאלות"
שמתי את התיק על גבי והמשכתי, חשבתי קצת על מה קרה,
מלאכים-אדם מדבר-באר משאלות מדבר-
זה פשוט לא יאמן, לא האמנתי שאני מאמינה לכל זה.
"אייייי" צרחתי "בונא יחתיכת מפגר, סתכל לאן אתה הולך!" הרמתי את ראשי – וראיתי אותו- אותו הילד שנתן לי את המפה.
"אז.. ככה את מודה לי?!" אמר וצחק
"אויי אני כ"כ מצטערת, פשוט אני עצבנית ומודאגת נשארו לי 4 ימים ועוד לא הגעתי לחצי מהדרך"
"מה עם דרכי קיצור?"
"יש דרכי קיצור?"
"בטח שיש" אמר ואני פתחתי את המפה
"כל הנק' הורודות זה קיצורי דרך, הנה מעבר לפינה- שם יש עץ עם נדנדה, תעלי על הנדנדה ותתחילי להתנדנד- זה יעביר אותך למקום אחר- זה יחסוך לך יום שלם"
"וואוו כ"כ תודה" חייכתי אליו "אנלא יודעת מה הייתי עושה בלעדייך"
חשבתי לעצמי, עד כמה השתנתי בימים האחרונים, התחלתי להפתח לאנשים, לבקש סליחה! על משהו שאפילו לא באשמתי והתחלתי להאמין בקסמים,קצת.
"לא היית עושה כלום!"
"וואלה" צחקתי
"בואי" אמר ותפס את ידי
"אז לא אמרת לי איך קוראים לך"
"אגיד לך אם תגידי לי את"
"נמ.. לא" צחקתי
הלכנו עד שהגענו לעץ עם הנדנדה, עליתי על הנדנדה והתחלתי להתנדנד בכל כוחי.
"אהההההה" צעקתי ולפתע ראיתי את עצמי על האדמה ולידי עומד עץ,
בדיוק כמו זה שעליתי עליו.
"תזהרייי" מישהו צעק לי מאחורה.
בעע 😁
גאאאאאאאאד זה הסיפור הכי מגניייב שקראתי בחיים!!!
😊
פרק מדהים!! (:
מחכה להמשך בוביי
אוהבת 3>
וואו הסיפור שלך מדהים
התיאורים
הדמיון
ווואו
באמת שיום אחד ילדונת זה יהיה סרט! ואני יביא ת'ילדים שלי לצפות בו =))
אוהבתתתך
מאיה.
חח מאמי פרק מדהים חח.
המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך 😊
איזה יופייייייייייייייייייייייייייי !!!!!!
חחח זה סיפור משעשע מאוד.. אהבתי.. =]
תמשיכייייי
כלככככככך יפההההההההההההההההההההההההההה