~היי שקטה~

התחלתי לבכות .
התיישבתי על אחד הפספסלים.
כשהמוסיקה מתנגנת באוזניי.
וגשם של דמעות יורד מעיניי.
הרגשתי נגיעה בכתף . . .

פרק 35 [:

סובבתי את ראשי והופתעתי לראות את תומר מביט בי.
הוא חייך חצי חיוך, והתיישב לידי.
השפלתי את מבטי, לא רציתי שיראה אותי בוכה .
"למה את בוכה?" שאל בדאגה, ואני שתקתי .
המוסיקה פסקה .
נשמע צילצול קצר מהפלאפון .
'סוללה חלשה' חשבתי בליבי וכיביתי את הפלאפון .
"למה את בוכה ?" שאל שנית ואני הסתובבתי אליו .
הבטתי בעיניו הירוקות והחודרות .
ופשוט חיבקתי אותו .
חיבוק חם,חזק ומעודד .
"אתה עוקב אחרי או מה ?" אמרתי מרטיבה את חולצתו בדמעותי המלוחות .
"אני גר כאן" אמר והצביע על בית גדול עם גינה נחמדה, שהיה בדיוק ממול הספסל שעליו התיישבתי .
"אה" אמרתי בשקט וניגבתי את דמעותי . "אל תסתכל עליי בטח כל המסקרה נמרחה לי"
"את יפה גם ככה" אמר ואני חייכתי, חיוך אמיתי,קטן וכנה .
"את מסמיקה" אמר צוחק "אם אתה אומר" אמרתי והוא המשיך לחייך את חיוכו היפה .
"למה בכית ?" שאל ואני שתקתי .
"את רוצה להיכנס ?" שאל ואני הנדתי את ראשי לשלילה .
"ואולי בכל זאת ?" שאל
"לא, זה בסדר. . אני אלך הביתה "
"אני לא מוכן לקבל לא כתשובה, בואי " אמר וקם מהספסל .
הוא הוביל אותי לשביל מרוצף אבנים חומות,כשמסביב גדר מקיפה את שטח הבית.
עצים ושיחים מעטים עיטרו את הגינה הקטנה.
כשהגענו לדלת הכניסה הוא הוציא מפתח שחור מכיסו ופתח את המנעול.
נכנסנו לבית,
לא יכולתי שלא להתפעל מיופיו 'איזה נקי פה |:' חשבתי לעצמי וחייכתי אליו .
רצפת פרקט עיטרה את הרצפה,
הבית היה מעוצב בסגנון של אדום ולבן....
פלזה ענקית היתה תלויה, ועבודות גבס עיטרו את הסלון .
"רוצה לשתות ? לאכול "
"אמ אני אשמח לכוס מים" אמרתי ונכנסנו למטבח.
גם המטבח היה מעוצב ויפה , בצבע דובדבן .
רואים שלהוריו יש טעם טוב .
הוא הושיט לי כוס גבוהה מלאה במים .
שתיתי את הכל בשלוק אחד והנחתי את הכוס על השולחן הקטן שעמד באמצע המטבח .
"תודה" אמרתי בשקט והוא פנה בחזרה אל הסלון .
הוא החל לעלות במדרגות הלבנות .
הגענו למסדרון ארוך ,היו שם מס' דלתות .
נכנסו לדלת האחרונה .
הסתכלתי על החדר .
'מבולגן' חשבתי ועלה לי חיוך .
"מצטער על הבלאגן " אמר כאילו קרא את מחשבותי,הוא חייך חיוך נבוך .
"חחח סבבה, שלי יותר גרוע " קרצתי לו והוא חייך .
"מצטערת שהייתי מגעילה אלייך . אתה דווקא ממש אחלה " אמרתי והוא צחק .
"נחמד לדעת" אמר בחיוך והתיישב על המיטה .
"אז. את מתכוונת לספר לי מה קרה ?"
"אממ. ." אמרתי חושבת וחייכתי .
"יש לי זמן . ." אמר והביט בפלאפון שלו .
"יא יש לנו את אותו הפלא" אמרתי בחיוך והוא הנהן
"יש מצב אתה מביא לי להטעין את הפלא שלי אצלך ? נגמרה לי הסוללה"
"בטח" אמר וקם, הוא פנה אל שולחן הכתיבה שהיה לו והוציא מהמגירה התחתונה מטען שחור, בדיוק כמו שיש לי בבית .
רק התיישבתי ו. .
"קיבלת אסמס ? כן כן כן "
"קיבלת אסמס" אמר בחיוך ואני צחקתי "שמתי לב " XD
{}איפה את ? {}
"מי זה ?" שאל
"אמא"
עניתי מהר {}פגשתי ידיד, אני עוד מעט חוזרת הביתה{}
חזרתי למיטה .
"אתה יודע. ."
"לא אני לא >

עריכת הודעה

דיווח על הודעה

ברוכים השבים!

הצטרף לאהבה

שכחת סיסמא?