ברברההההההההההההההה
יא זונה מה חשבת ששחכתי אותך?!!?!?
בחיים לאאאאאאאאאאאאא
עוד מעט אני ישליים אתתתת כללל הפרקיםםם
לא עשית המשך בסוף בערב... :[[
אז אולי תעשי עכשיו?!.. :]]
חח כאילו שתחזרי מבית ספר.. :]]
כי עכשיו השעה: 8:54 בבוקר.. :]]
חחח...
3>>>
בנות..
מצטערת שלקח לי זמן להמשיך.
למרות ששביתה יש לי מלא דברים לעשות
ואין לי כמעט זמן להמשיך.
חוצמזה שגם די התבאסתי מ"כמות" התגובות בפעם הקודמת..
אבל החלטתי בכל זאת להמשיך..
הפרק יצא די משעמם..
אבל זה לאימשך עוד הרבה זמן
כי הולך להיות הרבה אקשן בפרקים הבאים..
קריאה נעימה
------------
"את פשוט לא מבינה כמה שאני אוהב אותך..
אני לא מכיר את עצמי ככה.." אמרתי לה שהתנתקנו, מתכוון לכל מילה
"אף בת בחיים לא עשתה לי את מה שאת עושה לי.. אף אחת לא גרמה לי להרגיש מה שאת גורמת לי..
אני פשוט לא מכיר את עצמי ככה.." אמרתי והתכוונתי לזה כ''כ
"אתה פשוט מדהים.. אני כל כך אוהבת אותך" אמרה לי..
"את בוכה?" שראיתי שבעיניה דמעות שמתחילות לצוץ.
"אני מאושרת!" אמרה לי..
"אני מאושרת שיש לי אותך.. אתה מדהים.." הוסיפה
"אני אוהב אותך נועה.. כל כך אוהב אותך!"
אמרתי והיא פשוט נישקה אותי..
בערך ב5 בבוקר
חזרנו הביתה,
ישר החלפתי לפיג'מה ונרדמתי..
----------------
הזמן עבר מהר, וכן חופש סוכות
את החג ביליתי עם המשפחה, אמא, גיא, סבא, סבתא, שירן,תומר, אורלי, ירון (לא זוכרת איך קראתי להורים שלהם..)
בחופש עצמו ביליתי עם הבנות
והרבה הרבה עם עידו.
התקרבתי ממש לדין ויוני והם הפכו לידידים טובים שלי, מכל הפעמים שבילינו במועדון..
עברו חודשיים וחצי.
--------------------
"נועה בואי לאכול ארוחת ערב" שמעתי את אמא צועקת מלמטה.
"שנייה.." החזרתי בצעקה.
קמתי מהכיסא , סידרתי את כל הסיכומים בספרות בתוך הקלסר וסגרתי אותו.
יש לי בשבוע הבא בגרות,
השבוע בקושי יצאתי מהבית רק ישבתי וסיכמתי, לא שהיה ממש אפשר לצאת
הגשם הזה די מנע ממני לצאת, היה קר וכל היום היו סופות.
ירדתי למטה, והתחלנו לאכול..
"נו נועה איך הולך עם הבגרות?" שאלה אותי אמא.
"בסדר פחות או יותר."
"סיימת לסכם? שאלה
"נשאר לי עוד קצת, נראה לי שמחר אני כבר יסיים.."
"יופי " חייכה.
"תגידי אמא.." אמרתי אחרי כמה דקות של שתיקה
"מה מותק?"
"אני יכולה להתחיל ללמוד נהיגה?!"
כבר כל כך חיכיתי לזה, רציתי רישיון לא רציתי להיות תלויה כל הזמן באנשים..
"בוודאי, יש לך עוד פחות מחודש 17.."
"יכולת כבר ממזמן.." אמר לי גיא
"שכחתי מזה.."
"גיא יש לך עדיין את הטלפון של המורה שלך לנהיגה?" שאלה אותו אמא
"של ירון?"
"יש מצב.."
"תבדוק.."
"טוב.." ענה לה..
"תודה, היה טעים.." אמרתי לאמא שסיימתי את החביתה והסלט, שמתי את הכלים בכיור ועליתי לחדר..
התקלחתי, כיביתי את הפלא והלכתי לישון (:
למחרת קמתי ב7 מצלצול השעון המעורר,
עשיתי את כל "ענייני הבוקר" הקבועים שלי
הוצאתי לי סקיני ג'ינס שחור שמתי חולצת בצפר לבנה ומעליה קפוצון ורוד של היינס
נעלתי את האדידס הלבנות עם הפסים השחורים
פיזרתי את השיער, שהיה אסף סירקתי אותו
לקחתי את התיק, וירדתי למטה.
גיא הסיע אותי לבצפר, כי ירד גשם
בדרך בקושי דיברנו, בזמן האחרון אנחנו בקושי מדברים.
מאז אותו יום שהוא התחיל להיות מגעיל, היחס שלו לא השתנה, נשאר אותו דבר
לפני כמה זמן דיברנו על זה הוא אמר שלא קרה כלום והוא "כרגיל.."
כמובן שלא קניתי את החארטה שלו, ותוך כמה ימים הוא הוכיח שהוא ממש לא כרגיל
אבל באיזשהו שלב, כבר נמאס לי לשאול, אז התרגלתי ליחס הקר שלו..
"תודה.." אמרתי לגיא שעצר ליד בית הספר.
יצאתי מהאוטו ונכנסתי לבצפר.
ראיתי את כולם יושבים בקפיטריה
אמרתי שלום לכולם והתיישבתי ליד יוני..
"איפה עידו?" שאלתי אותו ששמתי לב שהוא לא שם..
"לא יודע.. בטח בכיתה או משהו.." אמר..
"מוזר.."
"דיברתם אתמול?"
"לא, איזה כל היום חרשתי לספרות.."
"מסכנה =\.."
"חח בקטנה, עוד שבוע זה נגמר.."
"כן, יהיה טוב (: "
אמר ואני חייכתי
הצלצול נשמע ועלינו לכיתה, לשעתיים משעממות של ספרות, הכנה לבגרות.
"יוווווווווווווווווווווואווו איזה שעמום, התפגרתי!!!" אמרה לי הילה שנגמרו השעתיים.
"כן,הסיפורים והשירים האלה יצאו לי מכל החורים!!!" אמרתי לה.
"אני מתה כבר שהשבוע יגמר, שהבגרות הזאת תעבור ואז נחזור לחיים נורמאליים" אמרה תוך כדי שהיא מכניסה את הספרים לתיק..
"לחיים נורמאלים עם בגרות בתנ''ך היסטוריה, מתמטיקה ואנגלית.." אמרתי
"די לבאס.."אמרה
"חח סורי טוב אתה באה לבניין של י''ב אני רוצה לראות את עידו, בקושי דיברנו השבוע.."
"בואי.." אמרה וירדנו..
יצאנו מהבניין שלנו, בדרך עצרנו להגיד שלום לכל מיני נודניקים מהשכבה..
והגענו לפתח בניין י''ב, בדיוק ראינו את יוני יוצא.
הוא נתן להילה נישקה קטנה בפה וחייך אלי.
"טוב אני עולה לעידו" אמרתי להם שהתחלתי להרגיש די מיותרת
"הוא לא הגיע.." אמר לי יוני..
"מה..? למה?"
"אין לי מושג המורה לא נתנה לי לצאת להתקשר.." ענה.
"טוב אני הולכת להתקשר.." אמרתי להם
"תודיעי לי מה קורה.." אמר לי יוני ואני הנהנתי.
לקחתי את הפלא והתיישבתי על הדשא.
חייגתי את מספרו של עידו שחקוק טוב טוב בזיכרוני.
"הלו?" ענה לי עידו בקול עיייף וצרוד.
"מאמי,מה קרה?" שאלתי בדאגה..
"סתם לא משהו רציני.." ענה
"למה לא באת?"
" אני חולה =\... יש לי חום." אמר וריחמתי עליו
"מסכן שלי ' , תרגיש טוב!!!"
"אני מתגעגע אלייך."
"גם אני, אולי אני יבוא לבקר אותך אחרי בצפר?"
"אני לא רוצה שתידבקי.."
"לא אכפת לי מה אתה רוצה.."
"אני מסיימת ב1 ואני באה.."
"תודה"
"טוב מאמי תרגיש טוב אני אוהבת אותך!!"
"גם אני (:"
אמר וניתקתי.
נשארתי לשבת על הדשא, משתעממת בלי עידו.
הוצאתי את האיימוד מהתיק והתחלתי לשמוע שירים..
שמתי על השיר שאני הכי אוהבת לשמוע בזמן האחרון, שמשומה הכי מרגיע אותי..
Hey There Delilah
Hey there Delilah
What's it like in New York City?
I'm a thousand miles away
But girl tonight you look so pretty
Yes you do
Times Square can't shine as bright as you
I swear it's true
Hey there Delilah
Don't you worry about the distance
I'm right there if you get lonely
Give this song another listen
Close your eyes
Listen to my voice it's my disguise
I'm by your side
Oh it's what you do to me
Oh it's what you do to me
Oh it's what you do to me
Oh it's what you do to me
What you do to me
Hey there Delilah
I know times are getting hard
But just believe me girl
Someday I'll pay the bills with this guitar
We'll have it good
We'll have the life we knew we would
My word is good
Hey there Delilah
I've got so much left to say
If every simple song I wrote to you
Would take your breath away
I'd write it all
Even more in love with me you'd fall
We'd have it all
Oh it's what you do to me
Oh it's what you do to me
Oh it's what you do to me
Oh it's what you do to me
A thousand miles seems pretty far
But they've got planes and trains and cars
I'd walk to you if I had no other way
Our friends would all make fun of us
and we'll just laugh along because we know
That none of them have felt this way
Delilah I can promise you
That by the time we get through
The world will never ever be the same
And you're to blame
Hey there Delilah
You be good and don't you miss me
Two more years and you'll be done with school
And I'll be making history like I do
You'll know it's all because of you
We can do whatever we want to
Hey there Delilah here's to you
This ones for you
Oh it's what you do to me
Oh it's what you do to me
Oh it's what you do to me
Oh it's what you do to me
What you do to me.
הורדתי את הוליום כדדי שאוכל לשמוע מתי יש צלצול..
המשכתי לשמוע שירים
ואחרי 2 דקות הצלצול נשמע ועליתי לכיתה.
ללמוד עוד 3 שעות משעממות..
הצלצול נשמע, כל התלמידים יצאו במהירות מהכיתה
אמרתי שלום לכולם
והתחלתי להתקדם לכיון של עידו
שפתאום...........................................
מאמייי
המשךך יפה תמשיכי:]
איזה כייף שהמשכתתת!!!
פרק מוווושלם כמו תמייידד (:
מחכה להמששךך..
וואאי לא ציפיתי לכל כך הרבה תגובות, הפתען אותי!!!
תודה למי שכן הגיבה
יפה : ))
וגם אצלי אין הרבה תגובות אבל לא אכפת לי אני כותבת בשביל עצמיי !
את לא צריכה להיתייחס כי יש מלא שקוראים ולא מגיבים ויש גם כאלה שקוראים ולא רשומים !
מחכה להמשך 😉
תוודה..
ביומיים 3 תגובות?!
וואוו ממש מעלייב!!!
בריייי
כמה ימים לא יצא לי להיכנס לאתררר..
אני פה קוראת ת מ י ד!!
לא שוכחת אפעם את הסיפור היפה הזה
אוהבת אותך..
מחכה להמשךך!!
בררררררר..
הסיפור שלך ממש ממש יפה..
את לא צריכה להיפגע שאין תגובות..
כי יכול להיות שהן עסוקות והן לא נכנסות..ואם הן נכנסות אז
זה ממש לכמה דקות ואין להן זמן להגיב...
מאמי..באמת..אל תיפגעי..
הסיפור שלך מדהיםםםםם...
וזה סיפור אחד מבין כמה סיפורים שאני אוהבת ובגלל זה אני נרשמתי לאתר...באמת!!!
ואם נפגעת ממני..אז-סליחה! 😊
אוהבת3>
ברוש ,
קודם כל את יודעת שתמיד אחרי שאת כותבת אני מגיבה נכון ?
לא הייתי כאן כל הסופ"ש - זו הסיבה לזה שלא הגבתי ...
ותמיד שהסיפור שלך מתעדכן ויש תגובה זה מגיע אליי למייל ואני נכננסת ישר 😠 !!
[B]עוד משהו ,
את לא יכולה להכריח אפחת להגיב כאן
הארבע קוראות שתמיד נכנסות וקוראות את הסיפור ואפעם לא מגיבות - אולי אין להם כוח ,
מתעצלות להגיב ואת לא יכולה אפחת להכריח !
נכון שזה אל יפה מצידן ! נכון ! אבל את לא יכולה להכריח .
ברוש ,
באמת שאני אוהבת אותך , ואני אומרת את דעתי כי אני רוצה בטובתך .
באמת .
מקווה שאת לא כועסת עלי ... =\
אוהבת אותך מלא 3>
ודרך אגב, הפרק ממש יפה (:
אל תעלבי שבנות לא מגיבות .
אל תתעסקי בזה ...
אני אישית אהבתי את הפרק...
אני מקווה שתמשיכי לכתוב את הסיפור :\