😢 תמיד רציתי שיהיה לי איתו משהו אבל ידעתי שזה אף פעם לא יקרה הוא גדול ממני ב3 שנים מה יש לו לחפש איתי אבל אז יום אחד..
זה התחיל..התחלנו לדבר כמעט על הכול.. הוא הסביר לי איך להתנהג עם גברים ולשמור על עצמי..ומשם אחרי שיחות ארוכות בטלפון ובאיסיקיו נקשרתי אליו אפילו יותר מדי הייתי אומרת..
אחרי בערך חצי שנה של דיבורים ופגישות אולי יותר התחלנו לצאת והפעם קשר רציניי..אהבנו כל כך שאף אחד לא היה יכול לתאר תאהבה הזאת.אבל היתה בעיה אחת ה מ-ר-ח-ק .
שנינו היינו בטוחים שנתגבר על זה והצלחנו בערך..עד שלפני שבוע בדיוק הרגשתי שאני כבר לא יכולה הרגשתי שאם אני לא רואה אותו אני משתגעתת..זרקתי לו מילה פה מילה שם ואיכשהו אני לא יודעת איך זה הגיע למצב שחשבנו לחתוך את הקשר הזה..עד היום הכחשתי לעצמי הכול אמרתי לא אולי אנחנו כן ביחד ..אני רגילה לדבר איתו כל יום ולא פעם אחת ופעם ראשונה שכמעט שבוע לא דיברנו..אני לא רגילה לזה זה מאוד קשהה לי מהעיניים שלי לא יורדות כבר דמעות מרוב שהם שורפות ואדומות מבכי אני לא יודעת איך אני יחזיק מעמד ככה בלעדיו..שלחתי לו הודעה היום כדי לדעת אם זה נגמר סופית אבל הוא עדיין לא ענה אני לא יודעת מה לעשות ולחשוב..אני מפחדת מהתשובה שלו ..מחר יש לי בגרות אני בספק אם אני יעבור אותה אפילו שאני טובה בנושא..שני מתכוונות הלכו לי בגלל שרק הוא בראש שלי כל הזמן 24 שעותת..אני מתחילה כבר לחשוב שאולי אני אשמה בכל זה ואולי כל זה התחיל בגללי ולא הייתי צריכה להגיד לו שהמרחק קצת מפריע לי..
בבקשה תגידו לי משהו תייעצו תגיבו..אני לא יודעת מה.. אני רק יודעת שאני אוהבת אותו ובלעדיו אני פשוט כ-ל-ו-ם




