היי
אני בדילמה של החיים שלי וצריכה דחוף עצות ממכם
יש מישהו שהיתי חברה שלו שנתיים וחצי... בחצי שנה האחרונמה כבר לא היה לי רגש אליו ויצאתי איתו כי לא היתה לי שום אופציה אחרת לצאת מהבית (יש לי הורים די קשים זאת אומרת הם יודעים שאין לי חברות והם לא הכי בעד שיהיה לי ידידים כי הם פוחדים שהם ידרדרו אותי ותכלס אני מכבדת אותם כי הם די צודקים וזה הסיבה שהמשככתי עם החבר כדי שאני אצא איתו בערבים)
לפני חודש וחצי הכרתי מישהו ונהיינו חברים ואני מאוד אוהבת אותו וכן יצא מין מצב כזה שאני יוצאת עם 2 באותו זמן ואחד אני אוהבת ועושה איתו הכל ואת השני אני לא סובלת והוא יודע שאני לא מסוגתלת שהוא ייגע בי אבל הוא לא מוכן לשחרר אותי
אתמול כבר לא יכלתי יותר וסיפרתי לךחבר שאני כביכול חברה שלו על כל הקטע עם ההוא שאני יוצאת איתו חודש וחצי ואפילו נשקתי את החבר של החודש וחצי לידו.
בקיצור היום הוא התקשר ואמר לי אני מוכן שנחזור לשבוע ניסיון ובשבוע הזה כל יום אני אתן לך להיות שעה וחצי עם רועי (החבר של החודש וחצי) ואם אחרי שבוע תחליטי שאני לא מתאים לך יותר ניפרד יפה.
עכשיו אני לא כ"כ בעד העניין אני יותר חושבת על הקטע שוואלה אתמול סיפרתי להורים שלי שאני וההוא נפרדנו (זה של השנתיים וחצי) אזרתי אומץ ולקחתי על עצמי את המצב שוואלה מעכשיו אני לא אצא בלילות וחשבתי על קטע שאני עכשיו שבוע וחצי לא אצא בלילות מהבית ואז אחרי שבוע וחצי אני יכניס אלי הביתה את רועי בפני הורים שלי בתור החבר הרציני שלי.
מה דעתכם מה לעשותץ? לחכות שבוע וחצי בלי לצאת מהבית ואז להכניס את רועי או לצאת שבוע עם האקס רק כדי לראות את החבר שלי גם בערבים בלי שהורים שלי יידעו על זה הם יחשבו שכביכול חזרתי לאקס ואחרי שבוע אני יעיף את האקס.
מה דתעכם
תגיבו מהר בבקשה
ערכתי את הכותרת מ"דחוף" תשמרי בבקשה על חוקי הפורום!
אני חייבת להגיד משהו
מצטערת אם זה יפגע
אבל אני לא אוהבת להגיב
על משהו שצריכים עזרה
ולא להגיד כל מה שאני חושבת!
לדעתי זה גועל נפש מה שעשית
בעצם את נמצאת עם אנשים וכביכול "מנצלת"
את האהבה שלהם כלפייך כדי לעשות דברים
שאת אוהבת בחיים וזה לא ככה...
את צריכה ללמוד לבד להסתדר ולהתמודד
עם ההורים שלך
את לא ילדה קטנה תעשי איתם שיחה רצינית
גם אם יהיה להם קשה לאט לאט הם ישחררו אותך לצאת
בכל זאת הם לא יכולים לתקוע אותך כל החיים בבית!
בעיקרון שיחקת ברגשות של שני אנשים באותה תקופה
אני אישית לא יודעת איך ההוא אמר שהוא עוד רוצה לנסות
כנראה הוא אוהב מאוד ויש לו כוח סבל בעיקרון
זה כמו בגידה ואפילו יותר גרוע...
לדעתי אין טעם שתהיי עם מישהו שאת לא אוהבת
רק כדי לצאת מהבית זאת הדעה שלי
אבל אם את בכל זאת חושבת שזה מה שאת רוצה
וצריכה אז כמו שכתבת פשוט תציגי אותו בפניהם
מה שכן בטוח הם יהיו בדילמה מאיפה פתאום הוא הגיע
הרי רק נפרדת מהחבר של השנתיים וחצי!
מקווה שנתתי לך את התשובה שרצית מאמי
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
עם נאפי ותבדקי את מי את אוהבת יותר
לגמריי מסכימה עם נאפי..
מאמי בלי להעליב..אבל אני חושבת שאת פועלת כמו ילדה קטנה .. :/ קחי את עצמך בידיים
QUOTE (נסיכונת @ 16/06/2007) לגמריי מסכימה עם נאפי..
מאמי בלי להעליב..אבל אני חושבת שאת פועלת כמו ילדה קטנה .. :/ קחי את עצמך בידיים
😊
מסכימה איתן !
קחי את עצמך בידיים מותק..
מאמי תראי אני לא באה למתוח עליך ביקורת כי אני לא במצבך,
אז אני יגיד לך ככה את צריכה לחכות את השבוע וחצי הזה-אפילו יותר
אם ההורים שלך באמת כ"כ קשים..ואח"כ תוכלי להיות איתו כמו שצריך ולא ע"י
שימוש ב"אקס" שלך..
מאמי אני לא בעד של ללכת עם הלב בכל מחיר כשזה מגיע לפגיעה באנשים אחרים
אם את לא רוצה אל תקבלי את העצה-אבל אין חכם כבעל ניסייון..
לכי דברי עם ההורים שלך..תוכיחי להם את הבגרות שלך תתני להם להבין שאת בוגרת בכות עצמך ולא בזכות
איזה בן שיצוץ פה ושם להגן עליך!!
מאמי הייתי במצב דומה..אומנם זה לקח להם זמן להבין אבל הם קלטו..
ההורים שלך רוצים לגונן עליהם אבל תסבירי להם שזה כבר מצב של חניקה.
מקווה שיכלתי לעזור..
אווווווווווווהבת
-רעות-
QUOTE יש לי הורים די קשים זאת אומרת הם יודעים שאין לי חברות והם לא הכי בעד שיהיה לי ידידים כי הם פוחדים שהם ידרדרו אותי ותכלס
😯
מה ז"א יודעים שאין לך חברות?
אנלא מבינה למה ההורים שלך- אלא שצריכים לדאוג לטובתך לא מפריע להם שאת איזשהו סוג של "בודדה"?? לא מבינה את זה... מה את עושה בערבי שישי? מוצ"ש? כל הזמן עם החבר??
הם שמעו פעם על המושג "לא טוב היות האדם לבדו"??
ותכלס.. עם כל הכבוד.. "ידרדרו" ? מאמי אני בטוחה שאת ילדה מספיק נבונה וגדולה כדי להחליט לעצמך ולהציב לעצמך גבולות אדומים את לא צריכה שירחיקו אותך מהם בגלל זה.
את יכולה לדבר איתם, במקרה וניסית- אני ממליצה על טיפול משפחתי(ואני רצינית לגמרי!!!)
מוזר וכואב לי לשמוע על זה
סורי בייבי
(באמת שהמשפט הזה גרם לי לסלידה)