בייבי את כותבת מדהים,
בטוחה שאם את רוצה ממש את זה -
תצליחי !
= מחכה להמשך =
2 המשכים פשוט מושלמים!!!
אין את פשוט כותבת בצורה מדהימה 😊
המשך!!
וואי..
פשוט מ ו ש ל ם..
הכתיבה שלך!? ה - כ - י יפה בעולם!!@
אם זה החלום שלך, תעשי ה,כ,ל כדי להגשים אותו..
זיכרי, אין דבר העומד בפני הרצון..
אולי יהיו קשיים ולא הכל ילך חלק, אבל את מסוגלת.. (:
הכי חשוב שתאמיני בעצמך :]
כי זו הדרך להצלחה P:
שיהיה לך ב=ה=צ=ל=ח=ה !
לא משנה מה תבחרי לעשות..
ולא לשכוח שכוווווולנו פה איתך.. =]
כתיבה מהממת !
ממש אהבתי תסיפור שלך ..
מחכה להמשך
וואו כמה שאתן מדהימות ..
מצטערת שאתמול לא המשכתי את הסיפור, נתקעתי באמצע
והעדפתי לנוח ממנו קצת ..
כבר יהיה המשך ..
אוהבת (: ..
חלק ממה שעברתי היום, וקצת מהדימיון (:
"את מזהה אותי סבתא?" שאלתי את סבתא שלי,
מתבוננת בעיניה עם חצי חיוך..
האמת שכאב לי,
היה קשה לי להאמין שהיא מביטה בי במשך מספר דקות ארוכות,
ולא מזהה מי הדמות שמולה..
איך היא שכחה אותי?
את הילדה הקטנה והמעצבנת שתמיד נהגה לשבת על הברכיים של אביה,
אפילו שכבר הייתה כמעט בת 11..
היא הסתכלה עליי, מלמלה כמה שטויות ואז צחקה , יש לה אלצהיימר ..
לא ציפיתי שבאמת תזהה, טוב אולי קצת, הייתה בי קצת תקווה ..
זה היה ביקור של שעה פלוס מינוס, לא יותר.. נסעתי עם אמא ישר אחרי הצבא,
דוד שלי [אח של אבא ז"ל] ואחותו הסיעו אותנו איתם לבקר את סבתא..
מזמן לא ראינו אותה , נדמה לי שבליל הסדר ראינו , כן , כן .. בדיוק אז..
בכל אופן, הלכנו לבקר אותה , אמרו לנו שהמצב שלה לא טוב כבר ,
ושכנראה לא נותר לה הרבה זמן ..
האמת , שהיום כשהבחנתי בה , ראיתי את אותה הסבתא שראיתי אז בליל הסדר ,
את אותה הסבתא שראיתי אז בראש השנה .. היא לא השתנתה ,
עדיין סנילית , ואותי ? לא זוכרת בכלל ..
כשדוד שלי דיבר איתה , הוא הזכיר לי את אבא מאוד , טון הדיבור שלו ,
הצחוק המתגלגל , המבט , העוקצנות שבדיבור ,
כל כך אבא שלי שקשה לא להבחין שיש בניהם קרבה ..
היה לי קשה , אין ספק בכלל .. תמיד קשה לי לפגוש את האחים של אבא ,
זה מחזיר אותי לעבר ..
לאותו העבר שלרוב אני מעדיפה להדחיק ולשכוח ..
חזרתי הבייתה שפוכה מעייפות , סהר חיכה לי בכניסה לבית ,
התנדנד על הנדנדה שבחצר אחורה וקדימה ..
"אהלן אהלן.." אמר לי עם חיוך , חייכתי חזרה..
"מצטערת, חיכית הרבה זמן?" שאלתי, והנחתי את השקיות הכבדות בכניסה לבית ..
"צריכה עזרה עם זה?" שאל, ואני בינתיים חיפשתי את המפתח לבית..
"כן, אשמח" חייכתי אליו, והוא בא לעזור לי להכניס את כל הקניות לבית.
אמא נסעה עם אילן [חבר שלה] לבית קפה , קצת להשתחרר מהיום הזה ..
משערת גם שלה לא היה קל במיוחד..
"אז איך עבר היום?" שאל אותי, וחיפש סרט טוב לראות בטלוויזיה..
"מתיש, קשה .. והיה נורא חם!!" קיטרתי, והוא התחיל לצחוק..
"בכיינית.. הצבא שלך זה קרקס"
"ושלך לונה-פארק" אמרתי, וצחקנו יחדיו..
"בא לך לראות 'עיר של מלאכים'..?" שאל אותי, והכניס את הסרט לדי וי די ..
"לא, כבד.." עניתי מיד..
"למה? סרט ענק!"
"קשה לי לראות אותו סהר.." הייתי כנה עימו, הוא חייך, ומיד הוציא את הסרט ..
"אז מה בא לך לראות?"
"לא יודעת, האמת לא מתחשק לי לראות סרט.." עניתי..
"דיי..אל תבאסי. קבענו!" קצת כעס..
"אני יודעת.." הבעתי את צערי ..
"מה יש? דברי איתי.." אמר, ובדיוק הפלאפון שלי צלצל ..
"מי זה?" סהר שאל אותי בזמן שהוצאתי את הפלאפון מהתיק..
"זה עידן" חייכתי, ועניתי מהר..
"הלו"
"מאמי שלי.."
"מה קורה עידני?"
"עכשיו שאני שומע את הקול שלך , הכל מושלם אצלי.. איך אצלך?"
"נשמה.. אצלי גם בסדר"
"כן? איך עבר היום?"
"עבר נחמד.. שלך?"
"גם, עשינו איזה תרגיל בשטח.. את לא מבינה איזה חום פה! פשוט נורא..
כולם מזיעים וזה.. חח לא היית מתקרבת אליי עכשיו" צחק..
"בטוחה שכן" עניתי ..
"אני מתגעגע אליך" אמר לי, ידע איך לדבר לבחורה , אין ספק בכלל ..
"גם אני.."
"וואלה? כמה מתגעגעת?" שאל, שנאתי שאלות כאלו..
"אי אפשר למדוד געגוע" פסקתי מהר..
"אוי נו.. תגידי בערך.."
"אי אפשר אני אומרת לך"
"חח.. טוב.. אז אני ? אני התגעגעתי אלייך המון!" אמר לי,
חייכתי.. לא הגבתי במילים..
..
"רוני, אל תלכי .. השמש לא תזרח אליי.. כשאת לא לידי!!!"
שרתי לרוני , והיא צחקה ..
"נו באמת אל תלכי" הבעתי צער..
"זה רק לסוף שבוע, אל תגזימי" צחקה.
"יהיה לי קשה בלעדיך .. " עניתי..
"חח נשמה שלי , אני אתגעגע אליך יותר ממה שאתגעגע לשאר הבנות ,
תהיי בטוחה בזה, קבלי נשיקה ענקית על הלחי!!"
"תגידי לאודי שישמור עליך , כי אם לא יהיה לו עסק איתי!!!" אמרתי לה, והיא צחקה..
"הוא ישמור, אני מבטיחה לך!"
"נסיעה נעימה אחותי היפה!
ואל תשכחי את המתנות" צחקתי, היא צחקה יחד איתי , ניתקנו.
..
"אמא, הו אמא, חבקיני חזק.." השיר הנוסטלגי הושמע בגלגל"צ, חיוך ישר הופיע על פניי..
איך אני זוכרת את אותם ימים בהם הייתי חוזרת מהגן,
ומעמידה את אמא בקצה של הסלון, ואני עמדתי בקצה של המטבח,
ממש מולה, במרחק של כמה מטרים .. רצה אליה, עם חיוך, שרה את השיר..
וקופצת עליה עם חיבוק ענקי.. איך שהיא הייתה נבהלת,
ואני ? כמה שצחקתי .. בלי סוף ..
"ילדונת שלי.." אמא אמרה, ונכנסה לחדרי..
"תראי איזה שיר ברדיו" חייכתי.. "רוצה לעמוד בסלון?" אמרתי,
ופרצנו בצחוק .. "לא תודה נויה, לא תודה"
"אמא, עידן באמת משהו מיוחד" אמרתי לה..
היא חייכה..
"באמת אמא, הוא יודע איך לדבר עם בחורה, יש לו את זה.."
"ומה איתכם? אתם מוגדרים והכל?" שאלה,
זאת באמת שאלה שלא התעסקתי בה קודם..
האם אנחנו מוגדרים? מה אנחנו בכלל?
"לא אמא, אנחנו בקושי חודש יחד" אמרתי מהר,
משכנעת את עצמי תוך כדי, אך עדיין סימני השאלה היו באוויר..
"תבדקי את המצב בניכם נויה" אמרה,
ואספה את הכביסה המלוכלכת ויצאה מהחדר..
...
ליל"ט ..
נשיקות (:
אהה איזה פרקק,
איזה פרק (:
איזה?
מדהים מדהים מדהים !!!
איי,
אני חולה על הסיפור שלך,
ועל סגנון הכתיבה שלך בכלל..
את כותבת ממש יפה !
שיהיה לך לילה מושלם,
3>
QUOTE (adva2244 @ 19/06/2007) אהה איזה פרקק,
איזה פרק (:
איזה?
מדהים מדהים מדהים !!!
איי,
אני חולה על הסיפור שלך,
ועל סגנון הכתיבה שלך בכלל..
את כותבת ממש יפה !
שיהיה לך לילה מושלם,
3>
אאיתך !!
מתה עלייך בובה :]
ממש מרגש😊
מחכה לפרק הבא..
מדהים...😊
לילה מקסים ילדונת.